פדרל ריזרב | פרשנות

יו"ר הפד פאוול מסרב לדבר על מיתון, אבל כלכלת ארה"ב מתקרבת לקרח דק

העלאת הריבית האחרונה של הפדרל ריזרב, ב־0.5%, אמנם מתונה יותר מההעלאות הקודמות, אבל היא לא מלמדת על אופטימיות במסדרונות הבנק המרכזי האמריקאי • גם נתוני האינפלציה בארה"ב, שהפתיעו לטובה, לא מעודדים את פאוול שמכין את השוק לתקופה לא קלה: "הניסיון ההיסטורי מזהיר מפני הקלה מוקדמת מדי של המדיניות"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Patrick Semansky
ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

סוף שנת 2022 מתקרב, והפדרל ריזרב עדיין בשלו. הוא ממשיך במסע העלאות הריבית בו פתח השנה, ובמסגרתו כבר העלה את הריבית בלא פחות מ־4.25% במצטבר, עד גבול עליון של 4.5%. העלאת הריבית שבה נקט הפד השבוע, הייתה חלק מהמסע הזה, גם אם הפעם הקצב האט מעט. במקום להעלות את הריבית ב־0.75%, הפד העלה אותה ב־0.5%, אך זו העלאת ריבית לא מבוטלת בפני עצמה.

המאבק על נשמתו של הימין: החוקר שמפענח את הדרמה הפוליטית בישראל | ראיון
הסודות שמתחת לאדמה: חקר השורשים עושה קאמבק 

אבל מה שהיה ברור מהחלטת הריבית האחרונה, וגם ממסיבת העיתונאים שקיים אחריה יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הוא שמסע העלאות הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב טרם הסתיים. למעשה, הריבית עוד תעלה יותר מהמתוכנן, ו"יש כברת דרך ללכת".

מה גרם לפד לעדכן את התחזיות כלפי מעלה?

פעם בשלושה חודשים, חברי ועדת השווקים הפתוחים של הפד, שמקבלים את החלטות הריבית, מפרסמים לצד ההחלטה שלהם גם את תקציר התחזיות שלהם לעתיד. מה למשל יקרה לדעתם לתוצר, לאינפלציה, לאבטלה - וגם לריבית. וכמו שפאוול הודה במסיבת העיתונאים שלו, מפגישה לפגישה התחזיות שלהם רק הולכות ומטפסות כלפי מעלה.

אם בספטמבר בכירי הפד העריכו שהריבית תגיע בשנה הבאה עד לרמה של בערך 4.6%, הרי שעכשיו הם מעריכים שהריבית תגיע עד לרמה של כ־5.1%. ויכול להיות, הבהיר פאוול, שהיא תעלה עוד יותר.

וגם אחרי ההגעה לפסגה, הריבית תישאר גבוהה. זה לא שהפד יטפס עד לגובה של 5.1%, ינשום אוויר פסגות, יתרשם קצת מהנוף, ואז יתחיל לרדת. הכוונה של הפד היא להעלות את הריבית ולהשאיר אותה שם למשך תקופה. פאוול הבהיר שאינו רואה את הריבית יורדת בשנה הבאה. בלשון הבנקאים המרכזיים: "הניסיון ההיסטורי מזהיר במיוחד מפני הקלה מוקדמת מדי של המדיניות". זה מבחינתם נתיב מסוכן שעשוי להוביל לאבדן שליטה על האינפלציה.

נכון לעכשיו, בפד מעריכים שהריבית תרד רק ב־2024, לרמה של 4.1%. אבל הם עדיין לא עוסקים בזה. כרגע השאלה מבחינתם, הסביר פאוול, היא כמה גבוה להגיע - ורק אחר כך הם יעברו לעסוק בשאלה מתי כדאי יהיה להתחיל להוריד את הריבית. והם לא יעשו את זה לפני שהם ישתכנעו שהאינפלציה נעה באופן מתמשך לכיוון ה־2%.

אבל למרות שהפד הולך להעלות את הריבית יותר מהמתוכנן, כלומר לפעול באופן יותר עוצמתי לקירור הכלכלה, הרי שהצפי הוא שגם האינפלציה תהיה גבוהה יותר ממה שציפו בעבר. פאוול וחבריו מעריכים עכשיו שבשנה הבאה, האינפלציה תעמוד על 3.1% (בספטמבר, הם העריכו שהיא תעמוד על 2.8%).

מה קרה? במסיבת העיתונאים שלו, פאוול נתן תשובה ישירה: הוא וחבריו השיגו פחות התקדמות במאבק באינפלציה ממה שציפו. הם מסיימים את השנה עם אינפלציה גבוהה מהצפוי, ולכן יצטרכו להעלות את הריבית גבוה יותר, ולמשך יותר זמן, כדי להצליח להוריד אותה חזרה ליעד.

אבל איך כל זה מסתדר עם העובדה שהאינפלציה כבר יורדת? הרי רק השבוע, מדד המחירים לצרכן האמריקאי (שהוא מדד מעט שונה מזה שמעדיפים בפד) הפתיע לטובה, ועמד "רק' על 7.1%.

 
  

ראשית כל, פאוול הציע "להיות כנים עם עצמנו": אינפלציית הליבה, בניכוי מחירי האנרגיה והמזון, עדיין עומדת על 6%, שזה פי שלושה מהיעד הרשמי של הפד. אבל מעבר לזה, ייתכן שהמאבק האמיתי באינפלציה עוד בפתח. פאוול הסביר שבראיית הפד, לאינפלציה יש 3 רכיבים עיקריים. הראשון קשור לעליית מחירי המוצרים, שזינקו בגלל השיבושים בשרשראות האספקה, שדובר עליהם לא מעט מאז פרוץ המגפה. אבל זה כבר סיפור שכבר די נגמר והסתדר. הרכיב השני הוא עליית הוצאות הדיור, שקשורה לזינוק בדמי השכירות שנרשם בשנה החולפת. לפי פאוול, גם זה אמור לחלוף, אחרי שכל חוזי השכירות יסיימו להתעדכן, לקראת מחצית השנה הבאה.

שוק העבודה הדוק מדי, דרושה עלייה באבטלה

אבל אז נשאר הרכיב המאתגר בראייתו: שוק העבודה, שנותר "הדוק" מדי, בגלל מחסור מבני בעובדים. לפי פאוול, חסרים כרגע לא פחות מ־3.5 מיליון עובדים כדי לענות על הביקוש לעובדים בארה"ב (תוצאה של פרישה מוקדמת, גל התמותה מקורונה, ופחות הגירה).

וכאן מגיע החלק הכואב. לפי התחזיות העדכניות, תידרש עלייה גדולה באבטלה משחשבו בפד, על מנת להשתלט על האינפלציה. בשנה הבאה, שיעור האבטלה אמור כבר להגיע, לפי בכירי הפד, ל־4.6% (בהשוואה ל־4.4%, בתחזית מספטמבר). ואילו הצמיחה בארה"ב אמורה לעמוד על 0.5% בלבד, גם השנה וגם בשנה הבאה.

כשמחברים את העלייה באבטלה עם הצמיחה האפסית, מתקבלת תמונה לא מלבבת במיוחד. האם למעשה בפד מתארים (או אולי בעצם מנסים לגרום) מיתון בכלכלה האמריקאית בשנה הבאה? פאוול הודה שהתחזית היא לצמיחה מתחת למגמה, שבוודאי לא תרגיש כמו גאות כלכלית.

אבל, מאחר שבכל זאת מדובר בצמיחה צנועה, זה לא עונה להגדרה של מיתון מבחינתו. ומעבר לכך, "אף אחד לא יודע אם יהיה לנו מיתון או לא, ואם הוא יהיה עמוק או לא".

הריביות ישארו גבוהות, ולא ירדו בקרוב

כפי שכתבנו השבוע בגלובס, יש מי שמעריך שהעלות הכבדה של הורדת האינפלציה עד ל־2%, עשויה לגרום לבנקים המרכזיים להסתפק ביעד צנוע יותר, של 3%. פאוול, שנשאל על כך במסיבת העיתונאים שלו, היה נחרץ: בפד "לא חושבים על זה ולא הולכים לחשוב על זה".

הפד מנסה לשמור על אמינות. ומה שמסבך עוד את התמונה מבחינתו, הסבירה השבוע דיאן סוונק, הכלכלנית הראשית של KPMG, הוא העובדה שלפי המחירים בשווקים, במערכת הפיננסית דווקא חושבים שהפד לא יעמוד בהצהרות הלוחמניות שלו במלואן - מה שעשוי לאלץ אותו להעלות את הריבית אפילו עוד יותר מהמתוכנן. "הצינון שהפד מציע מביא אותנו קרוב לקצה הקרח הדק", כתבה סוונק בעדכון הכלכלי שלה בעקבות החלטת הפד. "האתגר הוא למנוע מהכלכלה להחליק מבעד לו. הפד לא יהסס ללכת רחוק יותר".

כמו שפאוול הבהיר, הפד מתאים את עצמו לנתונים בשטח. מה שברור כרגע, בכל מקרה, הוא שלפי התוכנית שלו, הריביות יישארו גבוהות יותר, וליותר זמן.