יינות משובחים לצד עשייה חברתית: שלושה יקבים ייחודיים שכדאי להכיר

ענת אגמון היא בעלת תואר שני בכורמות וייננות מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. מעורבת במיזם היין "צ'ירז" ומבעלות השליטה בגלובס 

עסקים רבים מפנים משאבים יקרים, כמו ידע, כסף או זמן עבודה, לפעילות פילנטרופית ולתמיכה בארגוני חברה אזרחית שקרובים לליבם או ללב העובדים. זוהי עמדה מוסרית שמבינה את יכולתו של הסקטור העסקי לצמצם פערים במארג החברתי שלנו. מעטים הגופים בהם רעיון האחריות החברתית עומד בליבת הפעילות העסקית, והחלטות ההעסקה, הרכש, השיווק או התמחור מתקבלות לאורו.

● בקבוק יין ב-16 אלף שקלים: מה עומד מאחורי תג המחיר הזה?
● יין תכירו את זן הענבים הלבן "סמיון" ומגוון היינות שמייצרים ממנו ברחבי העולם
● היכרות עם היינות של דירק ניפורט, האיש ששינה את תעשיית היין בפורטוגל
● היינות האדומים הכהים מפנים את דרכם ליינות האדומים הבהירים והקלים יותר

מתוך מאות היקבים בישראל, שלושה הם ארגוניים ייחודיים כאלה, שהוקמו מתוך החלטה לשמח לבב אנוש במובן הגבוה של הביטוי, ועושים זאת כל אחד בסגנונו. יחד עם זאת, רב המשותף ביניהם. שלושת היקבים מתמקדים בראש ובראשונה באיכות היין שהם מפיקים. עובדי שלושת היקבים מרגישים תחושת שליחות מתגמלת, והלקוחות שלהם יודעים שליין שרכשו לעצמם או כמתנה יש גם ערך מוסף.

לכל אחד משלושת היקבים יש מרכז מבקרים מקסים, ששווה מאד להגיע אליו על מנת לטעום ולתמוך. ניתן כמובן גם למצוא את היינות באתרי היקבים או בחנויות. נצלו את ההזדמנות שמציעה השנה האזרחית שבפתח, והתחילו אותה באופן אופטימי, עם יין טוב ומעשים טובים.

יקב כישור: יין ויונייה מהטובים במקומותינו

כישורית הוא כפר בגליל המערבי שהוקם על בסיס קיבוץ כישור, בו חיים ועובדים כ־200 אנשים עם צרכים מיוחדים. בהנחיית בעלי מקצוע ובליווי מתנדבי שנת־שירות חלקם עובדים בכרם וביקב, בגינת הירק האורגנית ובלול תרנגולות החופש, או מוכרים את תוצרתם בחנות המקומית שצמודה לה מאפייה נפלאה. אחרים מטפלים בבעלי חיים בכלביית השנאוצרים עטורת הפרסים או בסוסים שבחוות הרכיבה, בדיר העיזים, במכבסה או בחדר האוכל.

נטיעות הכרם, שמתפרש על 100 דונם, החלו ב־2007 וממשיכות גם היום, בשאיפה להגיע לכמאה אלף בקבוקים בשנה. מבנה הקרקע הסלעי והפרשי טמפרטורה בין היום ללילה מאפשרים הבשלה איטית, שמעניקה מורכבות ארומטית ולצידה רעננות ניכרת. בכרם, שמטופל ידנית בגישה אקולוגית ובת קיימא, ניטעו בהתחלה בעיקר זני בורדו כמו קברנה סוביניון, פטי ורדו, מרלו, וקברנה פרנק, שהיו פופולריים מאד באותה התקופה. אליהם הצטרפו זני הרון כמו סירה, גרנאש ומורבדר, וכן הלבנים סוביניון בלאן, ויונייה, ריזלינג ושרדונה.

את ענף היין של כישורית מוביל ריצ'רד דייויס, מומחה חקלאי שהגיע לכישורית כמתנדב לאחר שעלה לארץ מדרום אפריקה. כשהתאהב במקום המקסים הזה, הוא החליט להשתקע בו ולרכוש השכלה ייננית במכללת תל חי. למן הבציר הראשון ב־2012 מלווה אותו בעשיית היין המנטור והיועץ איתי להט. השניים מציגים עקומת למידה ושיפור מרשימה מאד, שהופכת את היקב לסוד הקטן הזה שתשמחו להכיר ולגלות לחברים.

העבודה המושקעת בכרמים נותנת פרי איכותי ועשיר. הימנעות מהבשלת יתר תומכת בקו היינני המאופק, והתוצאה גסטרונומית ולא מתחנפת, בתמחור מצויין. בין היינות האדומים הנגישים בולטים הסירה וה-GSM. את הגבוהים המורכבים יותר, מצודת תפן ועין יפעם, תוכלו ליישן עד 5 שנים. גם בין הלבנים של כישור יש יינות נהדרים: הויונייה הוא אחד הטובים במקומותינו, ואם תצליחו לשים יד על בקבוק ריזלינג חצי יבש עם קצת גיל, הרווחתם חוויה שלא רווחת בישראל.

יקב בת שלמה: כבוד לחזון של רוטשילד

רחוב המייסדים בבת שלמה נראה כמו מוזיאון חי לתקופת ההתיישבות והעלייה הראשונה, וליקב בת שלמה יש חלק נכבד בכך. לאורכו מצויים 13 בתי אבן של מושבת הברון המקורית, ביניהם בית הכנסת, בית השומרים והמקווה ההיסטורי, וכן דיר עיזים וחוות גבינות. הרחוב נקטע בפתאומיות, בנוף כרמים עוצר נשימה, אך התחושה החזקה שהם היו פה מאז ומתמיד - נכונה רק חלקית. לחזרתו של היין למושבה אחראי יזם ההייטק אלי וורטמן, שנטע כרמים בגדותיו של ואדי מילק השכן, מתוך כבוד לחזונו של הברון רוטשילד, בשילוב אמונה באיכות הטרואר של הר הכרמל.

אם את היין עושים בכרם, אז לרמה הגבוהה של עבודת הכורמות אחראים מאז 2010 בני הנוער מהתוכנית החינוכית ״רגבים״ מקיבוץ טירת צבי. השילוב של הכשרה חקלאית ועבודה אינטנסיבית בבקרים עם לימודים עיוניים אחר הצהריים נותן תוצאות מצוינות, הן בכרם והן בקרב בני הנוער. עם קשר אמיתי לאדמה, הכשרה מכבדת, ציוני בגרות גבוהים ואחוזי גיוס מרשימים מאד, אין להתפלא שהתוכנית, שהתחילה עם 13 בני נוער, כוללת היום למעלה מ־150. למהלך שיזם וורטמן עבור כרמי בת שלמה הצטרפו חוות חקלאיות מבית שאן ועד רמת הגולן.

מרכז המבקרים של בת שלמה נמצא בבית אבן עתיק ששומר להפליא, ובחצרו ניתן לטעום מיינות היקב. היינן ארי ארל, שרכש את ניסיונו במיטב יקבי קליפורניה, הביא עימו עשייה בסגנון המזוהה עם עמק נאפה. ואכן, הבצירים הראשונים של בת שלמה היו בשלים, ונתנו יינות חורפיים ועשירים, עם מיצוי פרי גבוה וגוף מלא ואלכוהולי. הם תססו במיכלים אובליים עשויים בטון שאפשרו תנועה על המשקעים וחילוף גזים עם החוץ, והבגירו זמן ארוך בחביות משובחות.

עם השנים ידו של ארל התעדנה, ובבצירים האחרונים ניתן למצוא בחלק מהיינות רעננות אלגנטית נעימה מאד, שלדעת רבים מתאימה יותר לאקלים החם שלנו. כך למשל "הקווה של בטי" 2018 יתאים לחובבי בלנד בורדו גדול ועשיר. לעומתו, "אלכמי" 2020, בלנד מ־70% קברנה סוביניון ו־30% מורבדר, מפרי שגדל על קרקע גירנית, בשיפוע פונה לצפון ומוגן מקרינת השמש, מציע ארומות של פרי אדום ומרקם אלגנטי יותר.

יקב טוליפ: מבחר יינות גדול מזנים שונים

"טוליפ" הוא יקב בוטיק בכפר תקווה הסמוך לקרית טבעון, יישוב בו חיה קהילה קטנה שהתגבשה סביב הרעיון שגם אנשים עם מוגבלויות או צרכים מיוחדים יכולים לממש את יכולותיהם. היקב הוקם בשנת 2003 על־ידי משפחת יצחקי, שהחליטה שהיקב שתקים יהיה גם היקב החברתי הראשון בארץ.

בתחילה התבסס היקב על מודל תעסוקתי חדשני של שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בעשיית היין, בהדבקת תוויות, באריזה ובשירות. בשנת 2011 הפך יקב טוליפ לכשר; היתה לכך השפעה על היכולת להעסיק את אנשי הכפר בהכנת היין ובביקבוקו, אך גם היום הם ממשיכים להיות עובדים ופעילים ככל שמתאפשר.

ב־2012 החל לעבוד בטוליפ היינן דוד בר אילן. עם ייעוץ שקיבל מהיינן היווני יאניס פאראסקוופולוס מיקב "גאיה" בסנטוריני, נולד המותג השני של היקב, "מאיה". הוא הציע במקביל ליינות טוליפ, שעוצבו בסגנון הכבד יותר, שרווח לפני למעלה מעשר שנים, גם יינות ים תיכוניים רעננים ונגישים יותר. גישה זו השפיעה בסופו של דבר גם על העשייה של יינות המותג טוליפ, והם עוברים שינוי הדרגתי שכולל הפחתה בבשלות, בעומס המיצוי, באפקט החבית ובתחושת החום והמתיקות.

הכרמים של יקב טוליפ מפוזרים ברחבי הארץ. הפיזור מאפשר לבר אילן להפיק מבחר יינות גדול מאד, מזנים שונים, ממגוון הקרקעות ומכל סוגי האקלים הקיימים בישראל. לאחר מכן, כמו צייר אמן המשתמש בצבעים שונים, יש לו אפשרות ליצור מהמרכיבים שבידיו ממסכים, או להחליט לבקבק יינות זניים או אזוריים, הכל על פי איכות הפרי והיין שנוצר ממנו. מדי פעם, כשהוא מרגיש שיש בידו חומר חד פעמי ומגרה, הוא מנסה אותו ב"סדרת היינן".

שרדונה 2020 מ"סדרת היינן" נעשה מחלקה יוצאת דופן במטע שבהרי ירושלים. הפרי נבצר מוקדם, תסס ספונטנית והבגיר 6 חודשים בלבד. הסגנון החד והמינרלי שלו מדגים את יתרון הגובה שבהרי יהודה ומעניק הזדמנות לטעום שרדונה ישראלי רענן ואיכותי.