אודות מדור הפקולטה
מדור "הפקולטה" הוא שיתוף פעולה מערכתי ייחודי בין גלובס והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנועד להנגיש, בשפה בהירה ותמציתית, ידע מחקרי ואקדמי בנושאי כלכלה, אסטרטגיה, שיווק, ביג דאטה, פינטק וחדשנות. הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת ת"א היא מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, וחוקריה עוסקים בסוגיות העדכניות ביותר בענף. במדור יכתבו מיטב חוקרי הפקולטה לניהול לצד בחירת הנושאים, העריכה והתמצות של מערכת גלובס. להרחבת היריעה וצלילה עמוקה יותר למחקרים עצמם, המקורות מצורפים בסוף הכתבה
אודות הכותבים
גורן היא חברת סגל בכירה בפקולטה לניהול וראשת תוכנית המב"ע הבינלאומית בניהול טכנולוגיה ויזמות ע"ש סופר.
פרופ' צבירן הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול, ראש מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב וראש מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי.
בשנים האחרונות תחום ה־ESG (Environmental, Social & Governance) או השקעה אחראית, תופס תאוצה רבה בעולם. כ־41 מיליארד דולר מושקעים על בסיס מתודולוגיה זו, בורסות ב־29 מדינות, לרבות ארה"ב ואנגליה, דורשות דיווח ESG, וכ־90% מהחברות במדד S&P מפרסמות דוחות ESG ובהתאמה לכך כמות הרגולציה בתחום עולה. עם זאת, יש תחושה שבישראל התחום עדיין בתחילת דרכו ושמודל השקעה על בסיס עקרונותיו אינו נפוץ.
במחקר שערכנו ב־2022 ביקשנו לבחון את העמדות של דירקטורים, מנהלי חברות ומנהלי השקעות בישראל בנוגע ל־ESG במטרה ללמוד על החסמים שעומדים בפני יישום מתודולוגיית השקעה כזו.
לפני שנציג את המחקר, נבין רגע מה זה בדיוק ESG. התחום נחלק למעשה לשלושה קריטריונים - שאינם פיננסיים - להתנהלות של ארגון: הסביבתיים (E), שבוחנים כיצד הוא שומר על הסביבה; החברתיים (S), שבוחנים כיצד הוא מנהל את מערכת היחסים עם העובדים, הספקים, הלקוחות והקהילה; ואלה של ממשל תאגידי (G), שבוחנים עמידה ברגולציה ונושאים כמו גיוון, פערי שכר וזכויות מיעוט.
בבסיס המחקר שערכנו עמדו השאלות הבאות: האם התחום נתפס כחיובי בקרב מנהלים ודירקטורים בחברות ציבוריות? האם הוא נתפס כחלק מעולם האחריות התאגידית או ככלי אסטרטגי לניהול סיכונים והגדלת תשואות? מהם החסמים ליישומו והאם מעורבות הדירקטוריון מספקת? והאם מנהלים מבינים את היתרונות הגלומים בהתמקדות בו?
על פי ממצאי המחקר, אותם בעלי תפקידים בחברות אכן תופסים את תחום ה-ESG כחיובי, ומרביתם רואים זיקה בין התנהלות לפי עקרונותיו לבין המוניטין והשווי של הארגון, וכן רואים בו כלי למשיכת משקיעים לטווח ארוך.
נוסף על כך, מרבית המנהלים והדירקטורים שנשאלו מבינים את חשיבות יישום ESG בתחום ניהול הסיכונים וההתנהלות מול משקיעים, אבל רק מחצית מהם העידו כי הם משלבים שיקולים אלה בתהליכי החשיבה והתכנון האסטרטגי.
החסמים העיקריים העומדים בפני יישום ESG הם תפיסת ההנהלה והדירקטוריון ש-ESG אינו מחזיר את ההשקעה, היעדר ידע לגביו ומעורבות נמוכה של הדירקטוריון בנושא. המנהלים והדירקטורים מזהים רק באופן חלקי את היתרונות הגלומים בו, ובפרט מחמיצים את היתרונות לטווח הארוך.
לאחר שעלו הממצאים הללו ערכנו כמה ראיונות עומק עם משקיעים מוסדיים כדי להבין מה מגלם התחום בעיניהם. מרביתם ציינו את ניהול הסיכונים כסיבה העיקרית להשקעה על פי עקרונות ESG, ורואים בכך הזדמנויות להגדלת תשואה, בעיקר בהתמקדות באנרגיות מתחדשות ובחדשנות טכנולוגית בתחומי המזון והבריאות.
מרבית המשקיעים המוסדיים ציינו כי הם מעדיפים להשתמש ביועצים חיצוניים לניתוח החברות בתחום זה, משום שאין היום סטנדרט מקובל להערכת העמידה בתנאי ESG, ובהמשך מעדיפים לעבוד עם החברות שהשקיעו בהן כדי לשפר את שילוב העקרונות בפעילות שלהן והדירוג שלהן על ציר הזמן.
על פי קבוצת הנשאלים הזאת, ישנם שלושה חסמים עיקריים ליישום: רגולציה - המשקיעים שהביעו נכונות להגדיל את הפעילות שלהם בתחום הסבירו כי ללא רגולציה שתאפשר להם לקחת סיכון הם לא יוכלו להסיט השקעות קיימות ל־ESG; עלות וידע - משקיעים שפועלים בתחום ציינו כי קיים חוסר באנליסטים בעלי ידע בניתוח חברות על פי עקרונות ESG, ולכן יש צורך לרכוש שירותים חיצוניים, דבר שמייקר את ההשקעה במסלולים אלה וכפועל יוצא מקטין את תשואותיהם; וביקוש - המרואיינים טענו שהמודעות לתחום בישראל אינה מפותחת, ואפילו משקיעים מתוחכמים, שאפשר היה לצפות שייטו לכיוון הזה, עדיין פועלים על פי עקרון מקסום הרווח ולא מטים את ההשקעות שלהם למסלולי ESG.
ג'קי גורן. הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב / צילום: דן חיימוביץ
לסיכום, ממצאי המחקר מראים שקיימת בישראל מודעות ל־ESG ויש הכרה בחשיבותו, אך היישום שלו לא עומד בהלימה לכך. התחום נתפס בעיקר כרלוונטי בנושאי סביבה וניהול סיכונים, אך לא ככלי שמאפשר מקסום רווח, יצירת הזדמנויות לחדשנות ויצירת יתרון תחרותי מהותי. מנהלים ודירקטורים מתייחסים אליו בחשדנות בכל הקשור להחזר על השקעה, ולדעתם הוא יהפוך למהותי יותר בתוך חמש שנים ויותר.
להערכתנו, יש כמה צעדים שניתן לעשות כדי לזרז את יישום ה־ESG כחלק אינטגרלי מהפעילות, בהם הקמת מערך קורסים ללימוד התחום עבור דירקטורים ומנהלים בחברות נסחרות, ביצוע מחקר מקיף שיבחן את התשואות של חברות הפועלות על פי עקרונות ESG בישראל ופיתוח מדד שיסייע למוסדיים לבצע השקעות מושכלות יותר ב-ESG תוך אפשרות לבחון, לנהל ולמדוד את הביצועים שלהם ולדווח עליהם.
פרופ' משה צבירן / צילום: ישראל הדרי
לדירקטוריון החברה תפקיד מכריע הן בקביעת אסטרטגיית ה-ESG והן בבקרה על יישומה. הוא צריך להכיר את התחום לעומק ולהתוות את דרך היישום הייחודית והרלוונטית עבור הארגון. ייתכן שהטמעת תרבות ESG תוביל להפסדים בטווח הקצר (למשל עקב החלפת ציוד כדי להקטין זיהום או לשפר תנאי עבודה), אבל בטווח הארוך תגשר על הפער הזה ותוכל לבחון השלכות כמו הגדלת ייצור ותחרותיות. למעשה, אימוץ עקרונות ESG יכול להיות אמצעי שישנה את נקודת המבט של התאגיד מחשיבה לטווח קצר לחשיבה לטווח ארוך.
לקריאה נוספת:
1. המאמר מבוסס על מחקרם של ג'קי גורן ומשה צבירן, תפיסת ESG בקרב מנהלים ודירקטורים בחברות ציבוריות בישראל, אשר יתפרסם בגיליון הקרוב של חידושים בניהול, 11, 2023, שהינו כתב עת אקדמי היוצא לאור ע"י הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב
2. https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2925310
3. https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/20430795.2015.1118917
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
