דיון בוועדת החוקה על הרפורמה המשפטית: יועמ"ש הוועדה בביקורת חריפה

הבוקר (א') התחדשו הדיונים בוועדת החוקה של הכנסת במסגרת המהפכה המשפטית שמובילה הממשלה.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, סירב לבקשת חברי האופוזיציה לבטל את הדיון היום בשל הפיגוע הקשה בירושלים. עם זאת, בהמשך הודיע רוטמן כי בהסכמה עם האופוזיציה, דיוני הוועדה יינעלו בשעה 12:00, כדי לאפשר לחברי הוועדה להשתתף בהלוויות הנרצחים בפיגוע.  

● הגיע זמן פשרה: מומחים משרטטים מתווה ליציאה מהפלונטר של הרפורמה המשפטית | פרויקט מיוחד
● סקר גלובס: 59% מהציבור בעד פשרה ברפורמה המשפטית. ומי האדם שיכול להוביל מתווה כזה 
● מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים 

הוועדה החלה לדון היום בנוסח התיקונים שמציע רוטמן בחוק יסוד: השפיטה, הכולל שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתהיה בשליטת הקואליציה; ביטול עילת הסבירות בכל הנוגע להחלטות של נבחרי ציבור; והחלשת כוחו של בג"ץ בדרך של חקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת. 

אמש התקבלה עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת, המבקרת באופן חריף את התיקונים המוצעים: "הסדר לא מאוזן וחריג". 

11:20 | "חשש כבד לפגיעה בזכויות אדם"

עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי לוועדת החוקה, אמר בוועדה: "מגבשי החוקה האמריקאית הסבירו שבני אדם הם לא מלאכים, ויש חשש שינצלו את הכוח. לכן צריך שרשות אחת תבקר רשות אחרת. ישראל לא המציאה שום דבר. לכן המצב הקיים בו בית המשפט מבטל פסיקה הוא לא חריג. זה קיים ב-90% מהמדינות". 

עו"ד בליי הוסיף: "כשמסתכלים על כל אחת מההצעות לבד - הלכו על הקצה. ההצעה לא כוללת תיקונים מאזנים אלא רק בכיוון אחד: לשחרר את הממשלה מהמגבלות. ההצעה הולכת רחוק. במבט השוואתי, קשה למצוא שילוב של הגבלות כה משמעותיות על היכולת לבקר את הרשות המחוקקת והמבצעת.  

"לפי ההצעה, אם הממשלה רוצה לעשות משהו, יהיה לה את הרוב בכנסת, ולא יהיה את המגבלות השונות. בארה"ב יש איזונים מכל מיני כיוונים, ואין סיטואציה כמו בארץ שאם הממשלה רוצה להעביר חוק, יש רק את בג"ץ שיכול לפסול אותו. זה מעורר חשש כבד לפגיעה בזכויות אדם. ביזור הכוח הוא אמצעי מרכזי לשמור עליו". 

במהלך דבריו של עו"ד בליי, החל ויכוח בין חברי האופוזיציה לבחן חברי הקואליציה, וח"כ טלי גוטליב מהליכוד צעקה: "מה שיהיה הוא מה שהרוב יקבע. הרוב יקבע, הרוב יחוקק".

10:50 | האופוזיציה: "השלכות הרסניות"

בפתח הדיון אמר ח"כ רוטמן: "קשה מאוד להתחיל את הדיונים כסדרם. התעוררנו במוצאי שבת לתזכורת מאוד קשה למה שקורה לא סתם בעיתוי זה. אפתח את הישיבה בקריאת פרק תהילים לעילוי נשמת הנרצחים ולרפואת הפצועים. נעשה הפסקה לאפשר לאנשים לצאת להלוויות". 

לראשונה מתקיים הדיון בהשתתפות חברי הכנסת מהאופוזיציה בוועדה. ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר ליו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן: "זה דיון ראשון בהשתתפות חברי האופוזיציה על חוק יסוד: השפיטה. הדבר נעשה במחאה על קיום הדיונים ללא חוות-דעת של הייעוץ המשפטי. ברור מדבריך כי קידום התהליכים במקביל הוא זירוז הליכים והימנעות מהליך חקיקה תקין. מחוות-הדעת של הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה עולה תמונה ברורה של ההשלכות ההרסניות של החקיקה".

ח"כ אורית פרקש-כהן (הנחנה הממלכתי) אמרה: "אני חושבת שמדינת ישראל לא תוכל להכיל פיצוץ משפטי וביטחוני", והתייחסה למכתב הכלכלנים: "אנחנו רואים את הזליגה לאמון העסקי. הכלכלנים מתריעים על אובדן אמון. לא רוצים להגיע לשופטים פוליטיים".

הייעוץ המשפטי לכנסת: הסדר לא מאוזן

אמש (מוצ"ש) פרסם היועץ המשפטי לוועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, חוות-דעת הכוללת ביקורת חריפה על התיקונים המוצעים. לפי חוות-הדעת, גם אם הרפורמה המשפטית תעבור, צריך להחיל אותה מהכנסת הבאה. לעמדת הייעוץ המשפטי, "כך ייעשו התיקונים במנותק מההקשר הפוליטי המיידי, וכשלא ידוע על מי התיקון ישפיע ובאיזו צורה".

הייעוץ המשפטי מבהיר כי יש לבחון את התיקונים המוצעים, בהתחשב בכך שבמבנה המשטרי בישראל בית המשפט מהווה הבלם המרכזי על כוחן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, וזאת בהיעדר מגבלות מבניות על כוחו של הרוב המאפיינות דמוקרטיות אחרות.

באשר לשינוי סמכויות בג"ץ כתב היועץ המשפטי לוועדה כי מדובר ב"פגיעה בהפרדת הרשויות ובביזור הכוח השלטוני ובהגנה על זכויות הפרט", וכי הצעת החוק פוגעת קשות ביכולתו של בית המשפט לשמש כבלם לכוחן של הרשות המחוקקת והמבצעת.

בהשוואה למערכות משפט בעולם מציין היועמ"ש לכנסת כי "גם במבט השוואתי של דמוקרטיות אחרות, נראה כי קשה למצוא ששילוב של הגבלות כה משמעותית של הרשות השופטת לבקר את הרשות המחוקקת והמבצעת" והוסיף: "מדובר בהסדר לא מאוזן וחריג ביותר במבט השוואתי. ההסדר מבטא הפחתה משמעותית ביתר בבלמים המוטלים על הרשות המחוקקת והמבצעת ומוביל לפגיעה קשה בעקרון הפרשת הרשויות".

חשש לפוליטיזציה של המערכת השיפוטית

לדברי היועמ"ש לכנסת, "ההרכב המוצע מעלה חשש משמעותי לפוליטיזציה של המערכת השיפוטית ועלול להוביל לכך ששופטים ייבחרו בעיקר על בסיס זהותם הפוליטית במקום על בסיס מקצועיותם".

עוד מדגיש היועץ המשפטי כי מאחר שהוועדה לבחירת שופטים בוחרת שופטים גם לערכאות הנמוכות, "הדבר עלול להשפיע בצורה משמעותית על אי-התלות של השופטים, ואמון הציבור בהם, במהלך כהונתם. כך למשל, יש חשש ששופט המבקש להתקדם במערכת, יימנע או יגביל את עצמו מפסיקות נגד הממשלה, אם נציגיה אמורים להכריע בעניין קידומו לערכאה גבוהה יותר. זאת ועוד, ככל שאותו שופט אכן יפסוק לטובת הממשלה, יש חשש שהציבור יניח כי שיקולים מעין אלה הנחו את פסיקתו.

"תיקון הרכב הוועדה ייתן רוב מובהק לגורמים פוליטיים בוועדה, ובשילוב העובדה שבכוחה של הוועדה גם לסיים את כהונת השופט, הדבר עלול לפגוע עוד יותר בעצמאותו ובאי-תלותו של השופט".

עוד צוין כי ההרכב הוועדה לבחירת שופטים כיום שיקף את התפיסה המקובלת שהשיקול המקצועי הוא המרכזי בבחירת של השופטים. בהתאם, רוב החברים בוועדה היו "מקצועיים" בזהותם.

מה כולל הנוסח הנדון בוועדת החוקה?

הנוסח של הרפורמה בו דן ח"כ רוטמן בוועדת החוקה נדון במקביל להצעת החוק שמקדם שר המשפטים יריב לוין. מאחר שההליך בוועדת החוקה מהיר יותר, שני ההליכים מקודמים במקביל. זאת למרות שיש הבדלים בין הנוסח שפרסם לוין ונבחן בימים אלה על-ידי היועצת המשפטית לממשלה, לבין הנוסח של רוטמן המחמיר יותר.

באשר להתערבות בג"ץ בחקיקה: שופטי בית המשפט העליון יוכלו לפסול חוק רק פה-אחד, בהסכמת 15 השופטים, כאשר לפי ההצעה של לוין,ניתן לפסול ברוב של 80% מהשופטים. סעיף שנשאר זהה להצעת החוק של לוין הוא שבית המשפט העליון לא יוכל לפסול חוק יסוד, ותיקבע פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת.

באשר להרכב הוועדה לבחירת שופטים : ח"כ רוטמן מציע שבוועדה יהיו 9 חברים, מהם 5 מהקואליציה. הארבעה הנוספים יהיו 3 שופטים - נשיא בית המשפט העליון ונשיאי בית המשפט המחוזי והשלום בדימוס שייבחרו על-ידי שר המשפטים בסכמת נשיא בית המשפט העליון. כלומר, הקואליציה תבחר גם חלק מהשופטים - זאת בניגוד למצב היום, שבו בוועדה מכהנים שלושה שופטי עליון, ובהם הנשיאה.

בנוסח של רוטמן, עילת הסבירות תבוטל כלפי החלטות של הממשלה, ראש ממשלה ונבחרי ציבור. בכך יש צמצום מהנוסח של השר לוין, שביקש לבטל את עילת הסבירות גם על החלטות של כל רשויות הממשלה - גם כאשר מדובר בדרג מקצועי.

ההצעה של רוטמן מקשיחה את הנוסח שפרסם שר המשפטים לוין, בכך שהיא מגבילה יותר את יכולתו של בית המשפט העליון לפסול חוקים, ומחזקת את שליטת הקואליציה בוועדה למינוי שופטים.