רגע של ייאוש: המנהיגות הפוליטית לא מבינה את עוצמת הסכנה

הכותב הוא משפטן, שר החינוך לשעבר, נשיא תנועת פנימה

זהו רגע של ייאוש. ייאוש מהמנהיגות הפוליטית בכללותה, ומראש הממשלה, מר בנימין נתניהו.

דומה שהם לא מבינים את נוראות השעה, את הסכנה הקיומית הנמצאת לפתחנו.

זהו רגע של ייאוש, מפני שבחדרי חדרים כולם יודעים שהפערים אינם גדולים.

זהו רגע של ייאוש מפני שראש הממשלה נכשל כשל מוסרי עמוק כשהוא משווה בין מיטב הישראלים לבין פורעי חווארה.

זהו רגע של ייאוש מפני שכולם עסוקים בחלומות פוליטיים, הם בוחנים את הקטסטרופה רק לפי היכולת לשפר עמדות פוליטיות לקראת הבחירות הבאות.

אסור לזלזל בעוצמת הרגע. חוברים להם רגשות מעורבים: קצת ממלחמת העצמאות וקצת מחורבן הבית. עלינו מוטלת החובה לעשות כל שביכולתנו כדי שלא חורבן יבוא עלינו כי אם בניין.

אסור שפוליטיקאים יעשו לביתם. הם צריכים להיות עסוקים בעצירת מהלכי לוין רוטמן ולא בליקוט מנדטים. הם מחוייבים לעתיד הרחוק ולא לרווח האישי או המפלגתי.

זה רגע של ייאוש. משום שאני יודע עד כמה מלחמה על הכרעה וניצחון של אנשים מפוצצי אגו מסוכנת לכולנו.

זה רגע של ייאוש מפני שמי שיכול להוביל לפתרון הוא בנימין נתניהו. הוא ראש הממשלה, הוא האחראי ואין בלתו. והוא: או לא רוצה או לא יכול.

התקווה: ישראלים רבים הפכו לפטריוטים

זהו רגע של תקווה. ישראלים רבים שאולי עסקו יותר ויותר בטובת עצמם וקהילתם הפכו באופן גלוי לפטריוטים ישראלים. הם נושאים את דגל ישראל ברמה, הם חוזרים לקחת אחריות על המדינה, לא רק בעיתות מלחמה אלא בעתות שגרה.

זהו רגע של תקווה משום שעתה אנו מתווכחים על שאלות הזהות של ישראל.

עכשיו הזמן להגדיר יחד מהי יהודית ומהי דמוקרטיה; מה בין מורשת לחרות; מה בין זכויות מיעוטים לזכויות הרוב ואנחנו לא נחמיץ את ההזדמנות להגדיר את הזהות שלנו מחדש.

זהו רגע של תקווה, למרות שעכשיו חשוך, אבל ישראל תחזור לעצמה, יהודית יותר, דמוקרטית יותר.