יבואני הרכב מדווחים על האטה במכירות וסימנים ראשונים לביטולי הזמנות

אחד מפעלולי הנהיגה המפורסמים שחביב על במאים של סרטי פעולה מכונה "פנייה ב־180 מעלות ונסיעה לכיוון ההפוך". בתרגיל הזה הרכב דוהר לכיוון אחד ובאמצעות שימוש משולב בבלם היד, בהיגוי ובהילוכים, הוא מבצע פנייה "במקום" ב־180 מעלות ודוהר לכיוון ההפוך. זה התהליך שעובר בשבועות האחרונים גם ענף הרכב הישראלי, לפחות מטאפורית. 

● הסעיף הסודי בהסכם בין ההסתדרות לאוצר: קופה של מיליארדים להעלאות שכר | בלעדי
● המפץ בשוק הטלוויזיה: מי המנצח הגדול של ערב השידורים החדש? 

אחרי שנתיים של צמיחה, שהתאפיינו בעודפי ביקוש, עליית מחירים ורשימות המתנה של חודשים, נמשך בלם היד, והשוק מתחיל לדהור בכיוון ההפוך. בענף מדווחים על עצירה של הזמנות חדשות ועל גל של ביטולי הזמנות קיימות בכל הפלחים - לראשונה, גם בפלח רכבי היוקרה, שנחשב בדרך־כלל "חסין זעזועים".

התופעה הזו נובעת משילוב של מספר סיבות, ובהן התייקרות כלי הרכב, העלייה החדה בריבית למימון והסנטימנט השלילי בשוק ההון, ששוחק את ההכנסה הפנויה ואת החסכונות של הלקוחות. לכך תורם גם, ואולי בעיקר, מה שהמשווקים בענף מכנים "מצב־רוח צרכני ירוד" בקרב הלקוחות, שנובע מחוסר הוודאות הכלכלי־פוליטי. אומנם התפנית עדיין לא באה לידי ביטוי בנתוני המסירות של ינואר ופברואר, שהמשיכו את האינרציה של 2022 ועלו ב־21.7% לעומת אשתקד, אך היא צפויה לבוא לידי ביטוי בשבועות ובחודשים הבאים, במיוחד אם תימשך מגמת ההיחלשות של השקל.

המלאים הגדולים ממתנים את הזעזועים

נפתח דווקא בבשורות הטובות, שהן מועטות. התפנית החדה במגמת השוק מוצאת את ענף הרכב הישראלי במצב טוב יחסית, בעיקר בכל הנוגע למלאי בטווח הקצר. זאת, בשל צירוף נסיבות שאין להן שום קשר למגמה השלילית הנוכחית.

בינואר התחרשו שלושה אירועים: העדכון הדו־שנתי המתוכנן של "המס הירוק" שהביא לעלייה במס הקנייה על דגמים רבים; עליית מס הקנייה הידועה מראש על כלי רכב חשמליים ועל רכבי פלאג־אין; ושיפור בזמינות המלאים אצל חלק מהיצרנים בעקבות דעיכת "משבר השבבים". שילוב הגורמים הללו הביא בסוף 2022 ל"צונאמי של יבוא רכב" למלאים בישראל. בחודשים נובמבר ודצמבר יובאו לארץ כ־91 אלף כלי רכב חדשים, מתוכם כ־63 אלף כלי רכב בחודש דצמבר בלבד. זוהי עלייה של 64% לעומת החודשים המקבילים ב־2021.

המלאי, לפחות בטווח המיידי, מאפשר לשמור על מחירי המחירון הקיימים ואולי אפילו לצאת במבצעים נקודתיים, למרות היחלשות השקל. אבל הוא לא ישרוד לאורך זמן, כי בחודשים ינואר פברואר כבר נמסרו כ־76 אלף כלי רכב.

הבשורה החיובית השנייה מגיעה מהקצה השני של העולם, והיא נוגעת בעיקר לכלי הרכב החשמליים. בין נובמבר אשתקד לתחילת מרץ נרשמה בשוק העולמי ירידה חדה של כ־30% במחירי הליתיום קרבונט, שהוא חומר הגלם העיקר לייצור סוללות לרכב. זאת, בשל הגדלת הפקת הליתיום ומביקוש נמוך מהצפוי לרכב חשמלי, בעיקר בסין. גם העובדה הזו אמורה לשמש בתור "בלם זעזועים", שעשוי למתן בחודשים הבאים את התייקרות כלי הרכב החשמליים כתוצאה משערי המטבע ומעליית מס הקנייה.

ההנחות והמבצעים לא על הפרק

הבשורות הרעות, לעומת זאת, הן שספק אם בשני הגורמים הללו יהיה די כדי לבלום את המשבר הנוכחי. אומנם הענף הרכב הישראלי יודע כיצד להתמודד עם משברים באמצעות מבצעי הנחות והוזלות ישירות או עקיפות בשוק ה"אפס קילומטר", אבל כאמור, המשבר הנוכחי הוא חריג כאמור בשל שילוב של כמה גורמים.

המרכזי מביניהם הוא ההיחלשות המהירה של השקל ביחס למטבעות אחרים. קרוב ל־75% מדגמי הרכב החדשים שנמכרים בישראל נרכשים מהיצרנים בדולר ובאירו, כמו דגמי רכב קוריאניים פופולריים שמיוצרים באירופה, ועלותם מושפעת מהאירו. בדיקה שערכנו בשבוע החולף מגלה כי יבואנים רבים כבר הגיעו "לקו האדום" מבחינת יכולתם לספוג, וכבר מחזיקים במגירה מחירונים חדשים שמעודכנים לשערי המטבע.

יתר על כן, יבואנים רבים צריכים לפתוח כיום הזמנות לייצור רכב שיסופק להם ברבעון הבא וזה שאחריו. בהזמנות האלה היחלשות השקל תתבטא, ככל הנראה, בהתייקרות ממוצעת של כ־5% במחירי כלי הרכב לפני מס, ובשיעור כמעט כפול במחירים לצרכן אחרי מס. מסיבה זו, בשילוב חוסר הוודאות הקיצוני לגבי ההתפתחויות הכלכליות בחודשים הבאים ולגבי הביקוש, התגובה המיידית של יבואנים רבים עשויה להיות הקפאת או הקטנת ההזמנות חדשות מהיצרנים.

משמעות נוספת היא שרוב דגמי המפתח החדשים שינחתו כאן בחודשים הקרובים, יהיו יקרים משמעותית מקודמיהם בשל היחלשות השקל. כך למשל, הייצור של הגרסה הנוכחית של טויוטה קורולה, אחת המשפחתיות הנמכרות ביותר בישראל, הופסק לפני מספר חודשים כהכנה לקראת השקת הדור המחודש שלה. אפשר להניח כי בשערי המטבע הנוכחיים, המכונית החדשה תגיע אלינו במחיר יקר משמעותית.

הגורמים הללו מנטרלים, בין השאר, את היכולת להשתמש בהנחות ומבצעים כדי להמריץ את השוק. זו גם בשורה לא טובה גם לחברות הליסינג, שציפו לחזרת "ההנחות המוסדיות" שנעלמו בשנתיים האחרונות.

בשלב זה, אומנם היבואנים מנסים לשכנע את היצרנים לספוג חלק מההתייקרות, אבל בתנאים הנוכחיים ההסתברות לכך קטנה למדי. בשורה התחתונה, אם שערי המטבע יתייצבו ברמה הנוכחית, הביקוש הדועך לרכב יפגוש בהעלאת מחירים, והתוצאה תהיה האצת הפגיעה בשוק הרכב הישראלי.

רפורמת המס המתקרבת תמריץ את הביקוש?

באופן פרדוקסלי, מה שדווקא עשויה לעורר את הביקוש בשוק במחצית השנייה של השנה היא רפורמת מיסוי הרכב המתגבשת של משרד האוצר. כפי שדיווחנו כאן בעבר, משרדי הממשלה, בהובלת אגף התקציבים ורשות המסים, עוסקים מזה זמן בגיבוש רפורמת מיסוי רכב חדשה ומקיפה שמטרתה העיקרית היא לשמר את הכנסות המדינה ממס קנייה, אגרות ודלק לרכב לנוכח השינויים המהירים בשוק, בעיקר המעבר לחשמל.

הנושא העיקרי ברפורמה הזו, הטלת מס הנסועה על רכב חשמלי, ירד כרגע מהפרק אבל אפשר לצפות למהלכים חדשים שיחליפו בתחילת 2024 את מתווה "המיסוי הירוק", שקיים מזה למעלה מעשור.

קרוב לוודאי שמשמעות הרפורמה תהיה עליית המס האפקטיבי על דגמים ועל סגמנטים פופולריים רבים. לפיכך, אם וכאשר התוכנית תפורסם לעיון היבואנים והציבור במחצית השנייה של 2023, סביר להניח שהיא תניב גל של "רכישות לחץ" להקדמת עליית המס.