מה עומד מאחורי התנגדות יו"ר הכנסת להקמת חניונים זמניים לאוטובוסים

לגלובס נודע כי ח"כ אמיר אוחנה מתנגד להעברת תיקון בחוק ההסדרים שיאפשר הקמת חניונים זמניים לאוטובוסים • בשנים הקרובות עשרות מסופים, בהם גם כאלו שעתידים לקום במסגרת מתווה הפינוי של התחנה המרכזית, אמורים לשמש כפתרון זמני ולשפר את התחבורה הציבורית

התחנה המרכזית בתל אביב / צילום: Shutterstock
התחנה המרכזית בתל אביב / צילום: Shutterstock

משרדי הממשלה מקדמים בימים אלו תיקון בחוק ההסדרים שיאפשר המשך הקמת חניונים זמניים לאוטובוסים כדי לשפר את שירות התחבורה הציבורית. אך כעת, לגלובס נודע כי הם נתקלים בהתנגדותו של יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה. יו"ר הכנסת התגייס בעבר למאבק תושבים נגד הקמת חניון שכזה, והחשש הוא מהשלכות רוחב על הפעלתם של 10 חניונים קיימים, ופגיעה בשירות התחבורה הציבורית.

צעקות בדיונים, מינויים פוליטיים ומידור הדרג המקצועי: משרד התחבורה בעידן מירי רגב
מגיעים לתל אביב עם רכב? תתכוננו לשלם יותר
"יצאו מודאגים יותר": מאחורי הקלעים של פגישת בכירי ההייטק עם השר לוין

פתרון זמני עד להחלת התוכנית האסטרטגית

במשך שנים המדינה לא נערכה באופן מספק לקידום תשתיות תחבורה ציבורית. כתוצאה מכך, לצד מחסור בנתיבי העדפה לאוטובוסים, קיים מחסור חמור גם במסופי אוטובוסים. לכן, במשרד התחבורה החלו לקדם תוכנית אסטרטגית למסופים ובתקציב המדינה הקודם, בסיכום של מרב מיכאלי מול האוצר, הוחלט על 8 מיליארד שקל להקמת מסופים במשך 5 שנים.

ואולם, עד להקמת המסופים והעברתם בכל הליכי מוסדות התכנון, מוקמים מסופים זמניים באמצעות צו חניה - צו זה ניתן מכוח חוק רשויות מקומיות והוא מקנה לרשות מקומית סמכות להשתמש זמנית במגרש ריק כמגרש חניה ציבורי. יש לציין כי במקור הצו מחייב את בעל המגרש להתיר לכלי רכב להחנות באותו המגרש ללא תשלום.

על אותה הפרקטיקה, נשענה גם התוכנית לפינוי התחנה המרכזית בתל אביב שמהווה מפגע סביבתי, תחבורתי ועירוני. על פי התוכנית, תוכנן להעביר מחצית מפעילות התחנה עד לשנת 2024 ואת המחצית השנייה עד לשנת 2026. זאת, במסגרת הסכמות שהושגו בזמנו בין שרת התחבורה דאז מרב מיכאלי וראש עיריית תל אביב רון חולדאי.

העברת מחצית האוטובוסים בשלב הראשון אמורה הייתה להתאפשר באמצעות הכשרת מסוף זמני במתחם פנורמה בתל אביב, לחניון אוטובוסים עם 90 חניות המיועדות לאוטובוסים חשמליים בלבד. בשלב השני המסוף היה אמור להתרחב, יחד עם חניונים נוספים. הפתרון, בסופו של דבר, כלל הקמת מרכז תחבורתי בסמוך לצומת חולון והחניון הזמני אמור היה לפעול עד אז. הטרקטורים היו מוכנים לעלות לשטח בספטמבר האחרון.

ואולם, התושבים שמתגוררים סמוך למתחם פנורמה התנגדו לתוכנית וטענו כי מדובר בהעברת מפגע ממקום אחד לאחר ובתגובה פתחו במאבק. זאת, למרות שבמתחם פנורמה אמורים היו להחנות מספר קטן יחסית של אוטובוסים והתחייבות העירייה והמשרד הייתה שמדובר באוטבוסים חשמליים בלבד, ללא מסחר וללא מבנים כמעט כלל - בדומה לנעשה במסוף סבידור.

אוחנה התגייס למאבק נגד קידום התוכנית

אחד מחברי הכנסת שגויסו אז למאבק היה אמיר אוחנה מהליכוד, שכתב בפייסבוק שהוא הגיע למחות "נגד קידום התוכנית להעברת התחנה המרכזית לשכונה. כבר לפני כמעט שנה פגשתי כאן את התושבים וביקשתי מעל דוכן הכנסת שמשרד התחבורה יחדל מקידום התוכנית, בשל השלכותיה ההרסניות על השכונה".

בד בבד, חלק מבעלי הזכויות המגרש במתחם פנורמה פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב כנגד ההחלטה, ובית המשפט קיבל את העתירה. בפסק הדין הוסבר כי למרות שהצו זמני ובעלי השטח יוכלו לקדם תוכניות ולבקש היתרים, הוא עדיין פוגע בחופש הקניין ולכן יש לפרשו בצמצום.

ע"פ פסק הדין, תכלית החוק לא הייתה להקמת חניון אוטובוסים ציבורי אלא הוא מיועד להקמת מגרש לכלי רכב פרטיים ולהתמודדות עם בעיית מצוקת החניה, כפי שהוסבר בדברי ההסבר לחוק שנקבע בסוף שנות ה־80'. כמו כן, בית המשפט ציין כי מדובר בדרך עוקפת לדרך המלך של קידום תוכניות במוסדות התכנון המאפשרות זכות התנגדות.

הסיפור לא נגמר שם: משרד התחבורה, באמצעות הפרקליטות, ערער לבית המשפט העליון, וטען כי כבר נקבע בעבר שחניון אוטובוסים נחשב כחניון ציבורי וכי יש מצוקת חניה גם בתחום זה. עוד הוא טען כי לא סביר שהחוק יאפשר הקמת חניון זמני לכלי רכב פרטיים ולא לאוטובוסים.

כדי לוודא שניתן להמשיך ולהקים חניונים זמניים במסגרת צו החניה, הוכנס גם תיקון לחוק במסגרת חוק ההסדרים הקודם שבו מובהר כי כלי הרכב כוללים גם אוטובוס ציבורי. "הבהרה זו נדרשת כחלק מפעילות משרד התחבורה להסדיר, להרחיב ולשפר את מתקני התשתית של שירותי התחבורה הציבורית באוטובוסים כאשר בטווח המיידי והקצר, ועד להשלמת אישורן של תוכניות מתאימות, פועל המשרד לאיתורם של שטחים מתאימים להכשרתם המיידית כחניונים ציבוריים לאוטובוסים, בין היתר על יסודו של צו מכוח חוק המגרשים הריקים", נכתב בדברי ההסבר לחוק.

במסגרת ההליכים הקבועים בהעברת חוק ההסדרים מתנהל משא-ומתן בין משרדי הממשלה ליו"ר הכנסת בדבר העברת החוקים לוועדות או הוצאתם מחוק ההסדרים להליך חקיקה רגיל. כעת על כסא יו"ר הכנסת יושב אמיר אוחנה, שהצטרף כאמור למאבק תושבים כנגד הקמת חניון מכוח צו החניה. לגלובס נודע כי אוחנה מתנגד להעברת התיקון האמור במסגרת חוק ההסדרים.

המשמעות היא, שפיצולו של החוק לחקיקה רגילה עלול להוביל לכישלון בקידומו והחשש הוא מהשלכות רוחב: לא רק המתווה לפינוי התחנה המרכזית נמצא בסכנה, אלא גם קיומם של כ־10 חניונים ברחבי הארץ מכוח צו החניה הכוללים מאות חניות לאוטובוסים. החשש הוא שאי שימוש בצו יוביל להמתנה של שנים עד לקידום כל התוכניות שיאפשרו הקמת מסופים ללא יכולת לספק פתרונות ביניים וכתוצאה מכך - שיבוש השירות בתחבורה הציבורית.

יו"ר הכנסת: "לא ננהל משא-ומתן מעל דפי העיתון"

הצורך הדחוף בהקמת מסופים זמניים בא לידי ביטוי גם בערעור של משרד התחבורה, בו נטען כי החלת צו חניה על כלי רכב פרטיים בלבד תוביל לפגיעה של "היכולת של המדינה לקדם את הפעילות הסדירה של התחבורה הציבורית בישראל ולפגיעה קשה בציבור הנוסעים ובציבור בכלל, על רקע העמקת החסר של מתקנים קיימים החיוניים לפעולתם הסדירה של שירותי התחבורה הציבורית באוטובוסים.

"יודגש, כי הערכת משרד התחבורה היא שיידרש פרק זמן של כעשור עד להשלמתו של המהלך המאומץ שהוא מוביל לאישורן של תוכניות מפורטות לכלל מתקני התשתית הדרושים לתחבורה הציבורית באוטובוסים. בהתאם, אם יישמט הבסיס הזה לפעילותו הנוכחית של המשרד תהיה בכך פגיעה קשה בשירות התחבורה הציבורית באוטובוסים", נכתב.

מטעמו של יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה נמסר בתגובה: "המשא-ומתן שמנהל יו"ר הכנסת עם משרד האוצר על היקפו של חוק ההסדרים, במטרה להביא לפיקוח הדוק יותר של הכנסת בחוקים שתוכנם נדרש לדיון מעמיק יותר ו/או שהתיקונים המוצעים בו אינם נמצאים בזיקה לתקציב המדינה ועל כן יש לדון בהם במסגרת חוקית אחרת, הוא עתיק יומין ועניין של שגרה. אין בכוונתנו לנהל את המשא-ומתן מעל דפי העיתון, גם אם זה עיתון מצוין כמו גלובס".