מייקל אייזנברג הוא איש עסקים, שותף־מנהל בקרן ההון סיכון ״אלף״ 

בפרשת כִּי תִשָּׂא, הפרשה התשיעית בספר שמות, חוזרת התורה שוב על מצוות השבת:

"וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם… כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות ל"א, י"ג-י"ז).

להבנתי, מדובר באפיון נוסף של השבת ולא רק חזרה על מה שכבר נכתב בעשרת הדברות: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות כ', ז'-י'). כאן הציווי על השביתה בשבת מתחבר לסיפור העוקב על עגל הזהב.

הפחד מאי הוודאות

משה עלה להר סיני כדי להוריד את לוחות הברית, אלא שהוא התעכב יותר מהצפוי: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" (שמות ל"ב, א').

הציבור היה קצר־רוח והיה נכון לשלם מחיר יקר רק כדי להימנע מאי הוודאות. אהרון ביקש מהעם שיתנו לו את נזמי הזהב שלהם, בתקווה שאנשים יעצרו רגע. אולם, כשנענו לבקשתו במהירות מפתיעה הוא יצר את עגל הזהב: "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה…" (שמות ל"ב, ח').

למעשה, אהרון נכנע לדרישה לפתרון מיידי, תוך שהוא מכריז שכבר מחר יקבלו מענה: "חַג לַה' מָחָר" (שמות ל"ב, ה'). הכרזה זו מתאימה לתפיסה של עבודה זרה שנותנת מענה קונקרטי ומהיר לחששותיהם של בני אדם. פרשת השבת המופיעה לפני סיפור עגל הזהב, דורשת להימנע יום אחד משטף העשייה ומההשתעבדות לתוצאות מהירות. המסר ברור: לגלות סבלנות לתהליכים.

הדבר נכון גם עבור מי שמעוניין להשקיע במערכות יחסים לטווח הארוך. בעקבות חטא העגל ה' רצה להשמיד את עם ישראל, אך משה הפעיל את מודל ההשהייה לשם השגת פרספקטיבה של זמן: "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ… וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם" (שמות ל"ב, י"ג). ה' נענה בתנאי שהתהליך יוכיח את עצמו: "וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ… וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם" (שמות ל"ב, ל"ד).

לכוון ליעדים ארוכי טווח

מי שמשקיע בסטארט-אפים המושתתים על טכנולוגיות חדשות, מתמודד השכם והערב עם אי וודאות. בתחום זה, אורך רוח הוא אחד הכלים החשובים להשגת תוצאות יוצאות דופן. בניגוד להשקעות בחברות שיש להן מכירות וניתן לחשב את התשואה הצפויה מרגע ההשקעה והלאה, ובשונה ממניות בורסה סחירות שניתן למדל אותן ולקבוע פרמטרים להצלחה או כישלון, בתחום ההון־סיכון אין אפשרות מעין זו. מה עושים? מתאזרים בסבלנות ומתכווננים ליעדים ארוכי טווח. אסור להתפתות לרצון לצאת מאי־הוודאות במהירות המקסימלית.

ויכוחים במשפחה, בחברה ובמדינה מקבלים ביטוי מוגבר במדיה החברתית. התקשורת מצידה, בשלל הערוצים, לא נותנת למוח ולאמוציות מנוח. כל אלה כולאים אותנו בלופ של אסקלציה. רוצים את הכל כאן ועכשיו. זה מוביל להתלהמות, ואפילו לנכונות לפרוק את "נזמי הזהב" - כל הנכסים שצברנו - להשגת המטרה במיידי.

אבל, כמו בעולם הסטארט-אפים שיוצרים עבורנו עולם חדש, במציאות החיים המורכבת, תהליכים פוליטיים ואנושיים דורשים זמן, הסתגלות, הבנה ופרספקטיבה. צריך "לעשות שבת" לטובת ניתוק, הפנמה והתחדשות בריאה.