גם לאחר הרפורמה בג"ץ יוכל לפסול חוק מבלי שהכנסת תוכל לגבור עליו?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מיקי זוהר
מפלגה: הליכוד
תאריך: 7.3
ציטוט: "באותה רפורמה ממש אפשר לפסול חוקים בהרכב מורחב של בית המשפטי העליון ואין על הדבר הזה פסקת התגברות"
ציון: לא נכון

שר התרבות והספורט מיקי זוהר התראיין ב-7.3 לגלי צה"ל, ונשאל על החקיקה בנושא המשפטי המתקדמת בכנסת. "אני חושש שיש כאן אי הבנה גדולה בכל מה שקשור לרפורמה", אמר. "הרפורמה לא משנה באופן משמעותי, כפי שמציגים, את מדינת ישראל וגם לא את המערכת המשפטית. המערכת המשפטית תהיה בסיטואציה טיפה שונה, שפסילת חוקים זה לא דבר שיקרה על בסיס יומיומי. אבל באותה רפורמה ממש אפשר לפסול חוקים בהרכב מורחב של בית המשפטי העליון ואין על הדבר הזה פסקת התגברות".

בדקנו האם אכן ברפורמה המקודמת כעת אין פסקת התגברות.

ועדת החוקה, חוק ומשפט דנה בשבועות האחרונים במספר חוקים נפרדים, בינתיים, שנוסחו על ידי גורמים שונים ושכולם עוסקים במערכת המשפט. ההצעות השונות, חלקן דומות או חופפות, נמצאות בשלבים שונים בהליך. חלקן לקראת הקריאה השנייה והשלישית, השלב האחרון לפני כניסתן לספר החוקים של מדינת ישראל, חלקן לפני הקריאה הראשונה, וחלקן הוצגו כתזכירי חוק ומאז לא קודמו או מוזגו עם הצעות אחרות. בבדיקה זו לא עסקנו בהצעות שאמנם נוגעות בעקיפין למערכת המשפט ומגבילות את כוחו של בית המשפט העליון, אך אינן נכללות במישרין ובאופן רשמי ברפורמה, דוגמת "חוק דרעי" האוסר על בג"ץ לדון במינוי שרים, "חוק מח"ש" המעביר את גוף החקירה תחת אחריותו הבלעדית של שר המשפטים, או "חוק הנבצרות" המקשיח את התנאים בהם ניתן להוציא את ראש הממשלה לנבצרות.

נכון ל-12.3, שני חוקים עברו קריאה ראשונה במליאת הכנסת ונידונים בוועדת החוקה לקראת קריאה שניה ושלישית: האחד, "הצעת חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות)" עוסק בשינוי הוועדה לבחירת שופטים כך שלקואליציה יהיה רוב מובטח בוועדה, וגם קובע כי לבתי המשפט בישראל לא תהיה סמכות לדון בחוקיות חוקי יסוד. השני, "הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג-2023" המשלים אותו, קובע אף הוא את סדרי הפעולה של הוועדה לבחירת שופטים, ובין היתר מחייב את המועמדים לשפיטה להופיע בפני הוועדה לשימוע.

חוק נוסף, "הצעת חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק)", אושר בוועדת חוקה, חוק ומשפט, וממתין על שולחן הכנסת לפני הצבעה בקריאה ראשונה. הצעה זו מבקשת להגביל את כוחו של בית המשפט לפסול חוקים הסותרים חוקי יסוד, ומפרטת באילו תנאים פסילה כזו יכולה להתרחש (לפי הנוסח המעודכן ביותר, רק ברוב של 12 מתוך 15 שופטים). אלא שבהצעת חוק זו מופיע סעיף נוסף הקרוי "הוראת התגברות", הקובע כי במקרה שהכנסת קבעה במפורש בחוק הנידון "שהוא תקף על אף האמור בחוקי היסוד", והעבירה אותו ברוב של 61, בית המשפט לא יוכל לפסול אותו. בדברי ההסבר מודגש כי התגברות כזאת תוכל להיעשות הן לאחר שבג"צ פסל חוק והן כצעד מונע לפני שבג"ץ בכלל דן בחוק, כלומר בהליך החקיקה הראשוני.

החוקים הללו הוגשו מטעם ועדת חוקה, חוק ומשפט. אם זה לא מספיק, בימים אלו מקודמת במקביל גם פסקת התגברות בדמות הצעת חוק פרטית של יו"ר הוועדה שמחה רוטמן, שכותרתה "הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה)". הצעה זו קובעת באופן דומה כי הכנסת תוכל להתגבר ברוב של 61 על פסילת חוקים של בג"ץ. הצעה זו צפויה בהמשך להתמזג עם תיקון מס' 4 להצעת חוק יסוד: השפיטה, המוזכר בפסקה הקודמת.

מטעמו של זוהר לא נמסרה תגובה.

לסיכום, בימים אלו מקודמות שתי הצעות חוק נפרדות, המקנות לכנסת את האפשרות להתגבר על החלטות בית המשפט במקרה שזה יפסול חוקים הסותרים חוקי יסוד. זאת, בניגוד לדבריו של זוהר. לכן דבריו לא נכונים.