איך בדקנו ולמה?
סקר גלובס שלפניכם הוא אירוע חסר תקדים בהיקפו, בעומקו ובתוקף הסטטיסטי שלו לכן החלטנו לכנות אותו "משאל גלובס".
סקרים המוצגים בכלי התקשורת מפעם לפעם נערכים בדרך כלל בקרב מדגם הכולל כ־500 נשאלים בלבד. על מנת להרחיב ולהעמיק את היריעה ביצענו סקר ענק שכלל פי 4 משתתפים - כלומר 2,000 איש שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. הגדלת מספר המשתתפים בסקר העלתה משמעותית את מהימנותו ועל כן טעות הדגימה בו עומדת על2.2% +/- בלבד. כמו כן, להבדיל מסקרים אחרים ובשל מספר המשתתפים הגדול חלק מהשאלון בוצע באמצעות שאלון אינטרנטי וחלקו באמצעות שיחות טלפון. התשובות הוצגו לנשאלים בצורה רנדומלית.
בשבועות האחרונים התחדדו אצלנו הרצון והצורך ללמוד את עמדות הציבור בסוגיות המורכבות שעל הפרק, לפרק לגורמים את מצב המדינה ובאמצעות שאלון מורכב ורחב לאפשר לכל הצדדים להבין לעומק את נקודות המבט השונות, גם בנוגע לרפורמה המשפטית וגם בנוגע לחיים המשותפים במדינת ישראל. לשם כך ניסחנו 25 שאלות הנוגעות למחלוקות המפלגות היום את החברה הישראלית וכן לשאלות דת ומדינה או למושגים שכולנו מרבים להשתמש בהם בימים אלה (למשל דמוקרטיה ודיקטטורה). בניסוח השאלות נעזרנו במנעד רחב של אנשים המגיעים משבטים ומתפיסות עולם שונים: חילונים ודתיים, יהודים וערבים, שמאלנים וימנים.
את תוצאות הסקר נפרסם בעשרת הימים הבאים בהדרגה. לביצוע הסקר נבחר מכון "שילוב", בין היתר על רקע העובדה שהוא אינו מבצע סקרי מנדטים ואינו עובד עבור פוליטיקאים. הקפדנו על כך מתוך רצון להגביר את אמון הציבור גם בסקר הזה וכדי לנטרל טענות על הטיות פוליטיות. כל הסקרים שאנחנו מבצעים בגלובס כוללים גם את החברה הערבית.
הסקר של מכון המחקר "שילוב", בראשות ישראל אוליניק בוצע בקרב 2001 גברים ונשים, בני 18 ומעלה, במדגם ארצי, אקראי ומייצג של תושבי מדינת ישראל, במסגרת סקר ייעודי אינטרנטי וטלפוני, באמצעות מערכת סקרים ממוחשבת, בתאריכים 21/3/23-23/3/23. הסקר האינטרנטי נעשה מתוך פאנל גולשי האינטרנט iPanel.
43% מהמשיבים טענו כי הם כלל לא תומכים ברפורמה המשפטית. זאת, לעומת 42% שתומכים ברפורמה או בחלק מסעיפיה. יחד עם זאת, רק 17% מהנשאלים ענו כי הם תומכים בכל סעיפי הרפורמה. באופן טבעי בקרב מצביעי הימין שיעורי ההתנגדות המוחלטים לרפורמה נמוכים בהרבה (21%), לעומת 64% במרכז ו־71% בשמאל. יחד עם זאת, רק 30% מקרב מי שמגדירים את עצמם מצביעי ימין תומכים בכל אחד ואחד מסעיפי הרפורמה.
שאלה זו בדיוק נשאלה בסקר קודם שפרסמנו ב־27 לינואר (של מכון המחקר "שילוב"). אז 43% מהמשיבים טענו כי הם כלל לא תומכים ברפורמה (שיעור זהה), 20% השיבו כי הם תומכים בחלק מהסעיפים, ו־19% השיבו כי הם תומכים בכל הסעיפים. כלומר, כמעט חודשיים לאחר מכן, מרבית הציבור כלל לא שינה את עמדתו המקורית בנוגע לרפורמה.
81% לא יצאו להפגין נגד הרפורמה המשפטית, בשעה ש־19% יצאו להפגין. בחלוקה לימין שמאל מדובר ב־10% ממצביעי הימין ו־30% מקרב מצביעי שמאל ומרכז. מבין מי שמתנגדים לרפורמה 35% יצאו להפגין לפחות פעם אחת.
71% ציינו כי קבלה של מתווה פשרה כלשהו תגרום להם להפסיק להפגין. איזה מתווה? בהקשר הזה בולטת העובדה שדווקא נשיא המדינה יצחק הרצוג, שהציג מתווה פשרה, נתפס כהכי פחות רלוונטי בשלב זה עם 15% בלבד מהקולות. 37% מהמשיבים ציינו כי רק נסיגה מלאה מהרפורמה תגרום להם להפסיק להפגין. בקרב נשאלים שמסווגים את עצמם כ"שמאל" השיעור עלה ל־48%. יש לציין כי ניתן היה לבחור ביותר מתשובה אחת, וכי השאלה הופנתה רק למי שיצא להפגין לפחות פעם אחת.
דבר הסוקר
כחלק מהרצון שלנו במערכת גלובס להגביר את אמון הציבור בסקר ולהגביר את השקיפות ביחס לאופן הכנתו, ביקשנו מישראל אולניק, מייסד בעלים ונשיא מכון המחקר "שילוב", לספר על מאחורי הקלעים של עריכתו.
ספר לנו על חברת "שילוב"?
"הקמתי את חברת 'שילוב' בשנת 1976 והיא חברת המחקר הוותיקה ביותר בשוק כיום. החברה מתמחה בעיקר בעריכת סקרים, בדגש על המגזר העסקי. אנחנו מבצעים בין 600 ל-800 פרויקטים מחקריים בשנה ומבצעים סדר גודל של מעל 100 אלף ראיונות טלפוניים ו-300 אלף ראיונות אינטרנטיים בשנה. לשם כך, יש לנו עשרות עובדים, לרבות חוקרים מדיסציפלינות שונות: מנהל עסקים, סוציולוגיה פסיכולוגיה סטטיסטיקה ועוד. אני עצמי שימשתי כמרצה לשיווק ומחקר במוסדות להשכלה גבוהה.
"כאמור, אנחנו עובדים במיוחד עם החברות העסקיות המובילות במשק אבל גם מול גופים ציבוריים וממשלתיים. כהחלטה אנחנו לא עובדים עם אף מפלגה".
מה אתה יכול לספר לנו על הסקר הנוכחי?
"מדובר בסקר נדיר בהיקפו - 2,000 נבדקים שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית; סקרים בהיקפים האלה קורים אולי פעם בשנה. מרבית הסקרים המפורסמים באמצעי התקשורת כוללים 500 איש בלבד".
למה גודל הסקר חשוב בכלל?
"גודל הסקר משפיע בכמה מישורים אבל הוא בעיקר משפיע על התוקף הסטטיסטי או מה שאנחנו מכנים 'טעות הדגימה המרבית'. בסקר של אלפיים אנשים, הטעות הסטטיסטית המרבית היא 2.2% בלבד, שזה שיעור נמוך ביחס לסקרים הסטנדרטיים של 500 איש - שם טעות המדידה היא 4.4% לכל כיוון.
"דבר זה מקבל משמעות גדולה עוד יותר בניתוח תת־קבוצות באוכלוסייה. כלומר, מדגם גדול מאפשר לנו לוודא שאנחנו מודדים יותר אנשים בחיתוך לפי גיל, עם מאפייני דתיות שונים וכדומה. העובדה שתת־הקבוצות גדולות יותר מאפשרת לשפר את התוקף הסטטיסטי של התוצאות".
איך אתה מוודא שדוגמים כמו שצריך אוכלוסיות שונות, למשל חרדים וערבים, וכן שיש ייצוג הולם לפריפריה?
"כל הסקרים מנוהלים בצמוד לתוכנה סטטיסטית שמבקרת את כל הליך הדגימה על פי נתוני הלמ"ס, ומקצה תאים לקבוצות אוכלוסייה שונות לפי חלקן באוכלוסייה הכללית: רמת דתיות, מגדר, רמת הכנסה וגיל.
"האוכלוסייה הערבית למשל, נדגמת בנפרד בשאלון שתורגם לערבית, כולל באמצעות שיחות טלפונית. בכל מקרה, חשוב לציין שאנחנו עובדים לפי התקנים המקובלים בשוק ולפי תקנים בינלאומיים, למשל של Esomar הארגון הבינלאומי של מכוני המחקר. השאלון האינטרנטי iPanel גם הוא מנוהל לפי תקנים בינלאומיים".
מה הדבר הכי בולט בעיניך בתוצאות?
"מבלי לגלות את תוצאות הסקר שרובן יפורסמו בימים הבאים, אני יכול לומר שהזהות הפוליטית של האדם משפיעה, אבל אנחנו רואים שהחלוקה הקלאסית של הגושים נשברת במידה מסוימת - כלומר שהרפורמה המשפטית חוצה את החלוקה הגושית הקלאסית במקומות מסוימים".
הסחבת המשפטית (29%) היא הבעיה החמורה ביותר של מערכת המשפט כיום, כך על־פי מרבית הציבור. מדובר בתשובה מעניינת במיוחד על רקע העובדה שנושא זה לא מקבל מענה ישיר במסגרת הרפורמה המשפטית.
יחד עם זאת, תשובה זו מקבלת מובהקות גדולה בהרבה כאשר שואלים את מצביעי השמאל והמרכז. בקרב מצביעי ימין בלבד התשובה שזכתה למירב הקולות היא אחרת - 31% השיבו כי הבעיה הכי חמורה של מערכת המשפט היא קבלת החלטות שלא בסמכות, 24% טענו שמדובר בסחבת, 19% התמקמו בתשובה אכיפה בררנית, ו־15% השיבו היעדר גיוון במשרות בכירות.
20% מהציבור מעריך כי לא תהיה מלחמת אחים "בשום מצב ואופן". תשובה זו קיבלה מובהקות גדולה יותר בקרב תומכי הרפורמה. יחד עם זאת, רוב בציבור (46%) חוששים ממלחמת אחים, ולכן בין אם הם תומכים ברפורמה (16%) ובין אם הם מתנגדים לה (30%), הם סבורים כי יש להגיע למתווה פשרה. רק 5% מהמשיבים חושבים שצריכים להמשיך בחקיקה בכל מקרה, ורק 10% מהמתנגדים חושבים שצריך בתרחיש כזה להמשיך במחאה בכל מקרה.
למענה על השאלון המלא:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
