הנתונים נחשפים: כמה דוחות חולקו לנהגים שנסעו ב"נתיב פלוס"

נתוני האכיפה של משטרת ישראל בנת"צים מעידים על שחיקה: 5 שעות אכיפה ביום ו־400 דוחות בחודש • כשכך נראית האכיפה, פלא שגם האוטובוסים עומדים בפקק?

נת''צ / צילום: שלומי יוסף
נת''צ / צילום: שלומי יוסף

בניגוד להבטחה של שרת התחבורה מירי רגב, נתיב פלוס בכביש 2 לא נאכף בשעות הבוקר, והמשטרה מציגה ביצועים גרועים במיוחד באכיפת השימוש בנת"צים.

המשפט שנעלם מהודעות בנק ישראל ומסמל יותר מכל: נכנסים לעידן חדש בתחום האינפלציה | פרשנות
אלפי מתווכים עזבו השנה את המקצוע, ובמשרד המשפטים מקדמים רפורמה בענף 

פרויקט "נתיב פלוס" החל בשנת 2019 ביוזמתו של שר התחבורה דאז בצלאל סמוטריץ בכביש 2 ובכביש 20, ומאז הורחב בכהונת השרה מרב מיכאלי לנתיבי איילון ולכביש 1 לירושלים. הנתיב הייעודי מאפשר את נסיעתם של כלי רכב פרטיים ובהם מספר נוסעים מסויים (2 או 3 בהתאם לקטע הדרך). המטרה המוצהרת של המדינה היא עידוד תחבורה ציבורית ושיתופית. אלא שהדבר מעמיד אתגר אכיפה משמעותי.

טרם נמצא פתרון טכנולוגי בשל

נתיבי תחבורה ציבורית המיועדים לאוטובוסים בלבד ניתנים לאכיפה פשוטה באמצעות מצלמות שיודעות לזהות לפי לוחית הרישוי אם הרכב מורשה לנסוע בנתיב או לא, אולם לא נמצאה טכנולוגיה שיכולה לבדוק כמה אנשים נמצאים בתוך רכב פרטי. פיילוט שבוצע במשרד התחבורה בסוף שנת 2019 הצביע על הצלחה של 30% לעומת היעד של 98% שהוצב עם תחילתו, וההליך הוגדר כלא בשל. לכן, כשפרויקט נתיב פלוס יצא לדרך האכיפה תוקצבה בכ־2.7 מיליון שקל. במסגרת "תוכנית המיליון" שיזמה מיכאלי בממשלה הקודמת, החלטת הממשלה הטילה על השר לביטחון פנים ועל משטרת ישראל להגדיל, בתוך 120 יום את סיירת האופנועים במשטרת התנועה בשמונה תקנים זמניים, הכוללים ציוד לצורך כך, לתקופה של שלוש שנים, מתקציב משרד התחבורה לטובת ביצוע פעולות אכיפה בנתיבים אלו.

ולמרות כל זאת, ביצועי המשטרה נותרו אומללים. לגלובס נודע כי בנתיב פלוס בכביש החוף המשטרה רשמה בחודש ינואר האחרון 70 דוחות, ובחודש פברואר 15 דוחות בלבד. בתחילת ינואר הודיעה רגב כי האכיפה בכביש החוף תהיה סמויה עד השעה 09:30, "כחלק מהפעולות להקלה על עומסי התנועה" לכאורה, אולם מלשכתה לא נמסרה כל תגובה בנוגע לשאלה כיצד תתבצע אותה אכיפה סמויה לנוכח העובדה שאין אכיפה אלקטרונית בשלה, וכששוטרים נדרשים לעצור רכבים ולבדוק כמה נוסעים יושבים בהם.

 

ואולם ממסמך רשמי של המשטרה שהגיע לידי גלובס עולה שאין כל אכיפה לפני השעה 09:30, כאשר מדובר דווקא בשעות העומס שבהן האוטובוסים צריכים לשמור על מהירות גבוהה כדי לספק אלטרנטיבה מהירה ואמינה לנסיעות פקוקות ברכב הפרטי. באופן תמוה למדי, האכיפה מסתיימת בשעה 14:30. גם בנתיבי איילון בכביש 20 האכיפה מסתיימת בשעה 14:30, ונרשמו בו 570 דוחות במשך חודשיים. נתיב פלוס בכביש 1 פועל רק בשעות הבוקר וביום שישי וכך גם האכיפה. בחודש ינואר נרשמו בו 21 דוחות בלבד ובחודש פברואר 129 דוחות.

אוזלת היד מוכרת למשרדי הממשלה

אפשר לטעון שנתוני האכיפה נראים כפי שהם נראים משום שהישראלים מצייתים לחוק ולא נוסעים בנתיבי ההעדפה, ולכן השוטרים לא מזהים עבירות. אלא שטענה זו נסתרת בקלות. באותו פרק הזמן שתיארנו למעלה, עיריית תל אביב שידועה באכיפת מצלמות שאמורה להרתיע נהגים מנסיעה בנת"צים, חילקה כמעט 6,000 דוחות רק בדרך נמיר.

אוזלת היד המשטרתית מוכרת גם למשרדי האוצר והתחבורה, שבחוק ההסדרים הקודם יזמו הקמה של יחידת אכיפה במשרד התחבורה באמצעות מצלמות. "יש שני גורמים בלבד אשר מבצעים אכיפה של עבירות נסיעה בנת"צ - משטרת ישראל והרשות המקומית (בנתיבים עירוניים בלבד). האכיפה כיום איננה מספקת". עוד נכתב כי המהירות הממוצעת של אוטובוסים במטרופולינים היא 16 קמ"ש בעוד שבמדינות המפותחות היא 25 קמ"ש, ובעזרת סלילת נתיבי העדפה - בניו יורק העלו את המהירות ב־23% ובבריסל ב־38%.

גם נתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת תמכו: בשנת 2016 רשמה המשטרה יותר מ־24 אלף דוחות. בשנת 2019 הנתון צלל לכ־9,000 דוחות ומאז המגמה נשמרה דומה. חלק מהחיתוך במספר הדוחות הוא בעקבות אכיפת הרשויות המקומיות שהתגברה, אך גורם זה לא מסביר את כל הפער.

למרות היוזמה הממשלתית, ולמרות נתוני האכיפה המשטרתית, בדיונים בועדת הכלכלה הוגבלה פעילות היחידה רק לכבישים הבינעירוניים בשלב זה, אלא שכאמור בכבישים אלו אכיפה על ידי מצלמות לא אפשרית, ותוכנית משרד התחבורה מתבססת על הכשרת נתיבים נוספים כאלו בארץ.

יחידת האכיפה תקום עד יוני הקרוב?

במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי הוצע להרחיב את סמכויות האכיפה של היחידה של משרד התחבורה גם לפקחים שיורשו לעצור מכוניות. בועדת הכנסת ח"כים רבים דרשו לפצל את החוק מההסדרים בטענה שמדובר בסמכויות אכיפה שצריך לדון בהן שלא בדרך מקוצרת. לעמדה זו שותפים גם בייעוץ המשפטי של הכנסת. חברי הכנסת הצביעו בעד הפיצול, אך בהצבעה חוזרת לאחר מאמצים של משרד האוצר וגם של אנשיה של שרת התחבורה, החוק עבר לדיון בוועדות במסגרת חוק ההסדרים. כעת ניתן לראות האם לא ישאר כקליפה ריקה כפי שאירע בחוק ההסדרים הקודם והאם משרד התחבורה יעמוד בהתחייבויותיו ואכן יקים את יחידת האכיפה עד יוני.

בדברי ההסבר של משרד האוצר לטיוטות החוק הוסברה התועלת של הנתיבים: נת"צים יכולים להגדיל את פעילות האוטובוסים הקיימים ב־20% - כלומר אוטובוס שמבצע נסיעה במשך שעה, יבצע אותה בפחות זמן אם הוא נוסע על נת"צ שיש בו אכיפה, וכך ניתן יהיה להפעיל יותר נסיעות באמצעות אותם אוטובוסים ואותם נהגים במשמרת אחת. כדי להביא לייעול הנת"צים יש לאכוף עבירות של נהגי רכב פרטי אשר מאטים את נסיעת האוטובוסים. בתוכנית החומש של משרד התחבורה שעברה עם תקציב המדינה הקודם הועמד תקציב שיא להקמת נת"צים בסך כ־7 מיליארד שקל. עלותו המשקית של הגודש - הסימפטום של משבר התחבורה, הוא 40 מיליארד שקל מדי שנה.

למרות הנתונים והמסמכים במשרד התחבורה מתעקשים: "מדובר בטענה שאין לה כל אחיזה במציאות, שכן אגף התנועה של משטרת ישראל מבצע אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) ובנתיבי רכב רב תפוסה (נר"תים) בכבישים הבין־עירוניים. האכיפה בנת"צים ובנר"תים מתבצעת באמצעים שונים ומגוונים. חלק מהאכיפה מבוצע באמצעים גלויים בהם ניידות ושוטרים על מדים, וחלקם האחר באמצעים סמויים בהם ניידות סמויות ומצלמות אכיפה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: משטרת ישראל מבצעת אכיפת נסיעה על נתיבי תחבורה ציבורית ונתיבי רב־תפוסה בכבישים בין־עירוניים באמצעות מגוון אמצעים, בהם נוכחות ניידות על הצירים, הסברה, מתן דו"חות אזהרה וקנסות, כשבשנה החולפת נרשמו למעלה מ־9,000 דו"חות. משטרת ישראל פועלת לאכיפה וטיפול בעבירות המהוות גורם מרכזי לתאונות דרכים, כך שאכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית מבוצעת בהתאם לכמות ודחיפות האירועים.