טוויטר | ניתוח

כסף תמורת חשיפה: איך תראה טוויטר לאחר מימוש התוכניות של אילון מאסק

טוויטר משנה את פניה מאז השתלט עליה אילון מאסק • זה התחיל עם פיטורים המוניים ועם וי כחול בתשלום, ונראה שככל שיעבור הזמן, המשתמשים הלא משלמים יודרו ויקבלו פחות חשיפה • האם זה יהפוך את טוויטר למקום דמוקרטי יותר ונקי מבוטים ופייקים? המומחים חלוקים

מטה טוויטר / צילום: Associated Press, Noah Berger
מטה טוויטר / צילום: Associated Press, Noah Berger

טוויטר גועשת מאז עברה לידיו של אילון מאסק, האיש העשיר בעולם. החודש הוא חשף במייל לעובדים כי שוויה של הרשת נחתך ביותר מחצי מאז רכש אותה באוקטובר האחרון - מסכום עתק של 44 מיליארד דולר דולר ל־20 מיליארד דולר בלבד. באותו מייל, אף הזהיר מאסק כי טוויטר סובלת ממצב כלכלי רעוע.

יום ירושלים האיראני מתקרב: כך תתגוננו ממתקפת הסייבר הבאה 
התרומה לבועת הנדל"ן, ותשלום המע"מ שאולי לא הכרתם: 10 בעיות מיסוי בישראל 
השינוי שיהפוך את קרן העושר הישראלית ליותר סעודית, ולפחות נורבגית 

מאסק מוביל שינויים מרחיקי לכת ומשנה מקצה לקצה את פני הרשת החברתית. בין היתר, רק כמחצית מהעובדים נשארו, ברשת החלו לגבות תשלום עבור חלק מהשירותים ואפילו מגבלת התווים שהייתה כה מזוהה עם טוויטר עוברת שינוי. בניו יורק טיימס אף ציטטו את בעל הבית החדש, שאמר כי "השינויים הקיצוניים" הכרחיים כדי להימנע מפשיטת רגל. מה שראינו עד כה הוא כנראה רק הפרומו, אז איך תיראה טוויטר בסוף התהליך שמוביל מאסק?

יותר משתמשים עם וי כחול

אחד הצעדים הראשונים והמרכזיים של מאסק הוא "מהפכת הוי הכחול". פיצ'ר שהיה שמור עד כה לאנשים מפורסמים באופן יחסי, ואשר נועד לשמור על יכולת לזהות את האותנטיות שלהם. עד לעידן מאסק, הוא ניתן בחינם לגמרי. עכשיו זה נגמר.

המטרה המוצהרת היא שכמה שיותר משתמשים ישלמו בעבור הוי הכחול על מנת להילחם בבוטים. בשבועיים האחרונים, בטוויטר החליטו לפתוח את תוכנית Twitter Blue לכל העולם, כולל לישראל. מי שישלם, יקבל בנוסף ופיצ'רים נוספים כמו כפתור עריכה לציוצים, יותר תווים לציוצים וחשיפה גבוהה יותר בפלטפורמה. בישראל, המחירים שהושקו היו 300 שקלים עבור המסלול השנתי, או 29 שקל לחודש (מה שיוצא 348 שקלים לשנה).

מבחינת מאסק זה לא מספיק. המצב הכלכלי של טוויטר עדיין לא טוב לדבריו, ולכן הוא צריך למצוא מנועי צמיחה נוספים. רק מי שישלם יוכל להופיע בפיד For You (ומאז מעט התנערו מזה - הפיד יורכב ממשתמשים ששילמו ומשתמשים אשר עוקבים אחריהם), ובהמשך, רק הם יוכלו להצביע בסקרים.

למהפכת הוי הכחול של מאסק יש כמה היבטים. מצד אחד, מאסק מעודד כך יותר משתמשים אמיתיים על חשבון בוטים שיכולים לפגוע בשיח ובדיון. מצד שני, הוא פוגם במערכת אמינה ויציבה, ועשוי ליצור פייק חשיפה או מעמדות. במילים פשוטות, הכסף יכתיב מי יקבל את החשיפה.

אתרי חדשות ופוליטיקאים עם וי משלהם

לצד רפורמת הוי הכחול, מציעה טוויטר עוד מספר סימנים בצבעים אחרים כדי לזהות גופים רשמיים מטעם מדינות או גופים מסחריים, כמו למשל אתרי חדשות או אפילו קוקה קולה. לגורם רשמי מטעם מדינה יהיה סימון בצבע אפור שמלמד על כך, ולגופים מסחריים סימן בצבע זהוב. אבל זה כמובן לא בחינם ולא כולם מוכנים לשלם.

 

ארגוני חדשות ברחבי העולם סירבו לשלם על האימות בתשלום, שעומד על אלף דולר בחודש. הניו יורק טיימס, לוס אנג'לס טיימס, וושינגטון פוסט, CNN, פוליטיקו, באזפיד ועוד - אף לעגו על הרעיון. גם הכדורסלן המפורסם לברון ג'יימס צייץ על כך שלא יסכים לשלם בעבור השירותים החדשים של מאסק.

מי יקבל חשיפה? החוקים יהיו ברורים

מהלך נוסף שיכול להראות את המדיניות החדשה של מאסק, הוא פרסום חלקים מקוד האלגוריתם של הרשת החברתית - מה שעד כה היה חסוי. פרופ' ערן טוך, ראש התוכנית לתואר ראשון בהנדסה, תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב מסביר כי מדובר במהלך חסר תקדים כמעט. "אם מישהו היה אומר לפני שנה שזה ייעשה, הייתי אומר לו שהוא משוגע. אחד המשאבים העיקריים של הרשתות החברתיות כמו פייסבוק וטיקטוק, זה אלגוריתם הדירוג שלהם - מה שמחליט מה נראה בפיד ואיך הציוצים שלנו יופצו על הפלטפורמה. זה סוד מסחרי מאוד משמעותי, ומאסק שחרר חלקים גדולים מאוד מהאלגוריתם החוצה", אמר.

פרופ' טוך מפרט את הכללים על פיהם נקבע אם הציוץ יזכה לחשיפה. לייקים לציוצים מגבירים את החשיפה פי 30, ריטוויטים מגבירים פי 20, אם יש תגובות זה מגביר פי שניים, בדומה לאם מצרפים תמונות או סרטונים. "דוגמה טובה - אם מוסיפים האשאטגים טרנדיים, זה מעלה את החשיפה ב־20%. אם תוסיפו יותר מדי האשטאגים, האלגוריתם יעניש את המשתמש". נקודה נוספת שמגדילה את החשיפה היא ציוץ בשפה האנגלית. שפות אחרות זוכות לעדיפות נמוכה.

החריג היחידי לכללים הנוקשים הללו הוא בעל הבית בעצמו. כשהוא מצייץ הוא זוכה לחשיפה חריגה.

גם ד"ר טל מימרן, מנהל המחקר במרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית וראש תוכנית במכון תכלית מסכים כי מדובר חריג יחסית אבל גם מצנן את ההתלהבות.

"מדובר בהצצה, חלקית בלבד, לאופן בו פלטפורמת טוויטר מתעדפת נראות של פרסומים", אומר מימרן. "הקוד שנחשף הוא מוגבל, ממגוון סיבות - טכניות, משפטיות, ומסחריות־כלכליות. מה שלא פורסם אלו כנראה החלקים החשובים באמת של הליך קבלת ההחלטות, ומכאן ניתן ללמוד כי הצעד הזה הוא יותר סמלי מאשר מהותי. למשל, עובדים לשעבר בטוויטר שיתפו כי הליך קבלת ההחלטות מוכתב מהדאטה שנאסף ביחס לכל משתמש, אשר מנותח על ידי בינה מלאכותית. הפרסומים לא יכולים לכלול דאטה גם משיקולי פרטיות וגם בשל הכמות העצומה של המשתמשים, וביחס ישיר לכך - היקף המידע שהם מייצרים".

הוא מוסיף כי המודלים עצמם מתעדכנים, כך שהקוד שנחשף בפנינו "הוא לא רק חסר, אלא גם מאבד רלוונטיות מהר מאוד".

חשיפה גדולה יותר לעסקים של בעל הבית

כבעל הבית יכול מאסק לסייע לעסקים הרבים שלו ולעקוף את מגנוני ההגנה שהרשת יצרה. בטוויטר ישנו פיצ'ר בשם Community Notes, מן מנגנון של בודקי עובדות על ציוצים. הבודקים הללו יכולים לכתוב הערות על ציוצים, ואם ההערות הללו מתאימו - הן יופיעו אם כדי לתת הקשר לציוץ שלא נכון. כל אחד יכול להיות בודק עובדות ברשת, כל עוד הוא עומד בשורה של תנאי סף בסיסיים.

אבל כשזה מגיע לעסקיו של מאסק זה נראה אחרת. כך למשל, בסוכנות הידיעות רויטרס פרסמו כתבה סביב ציפיות המכירה של טסלה, ששותפה גם בטוויטר. אלא שהכתבה לא בדיוק עשתה חסד עם החברה וככל הנראה גרמה לאי־נוחות. ואז מהר מאוד בודקי העובדות מטעם טוויטר נכנסו לפעולה, וצרפו הערה על בעיות עובדתיות בכתבה. ברויטרס תיקנו מספר פרטים, אך אז צצו בעיות אחרות בכתבה עליהן הצביעו בודקי העובדות של טוויטר.

ד"ר מימרן סבור שחרף העובדה שטוויטר כבר אינה חברה ציבורית, הרגולטורים עשויים להערים קשיים על מאסק. "כדאי לזכור שככל והרשתות לא יגבירו שקיפות ביחס למדיניות שלהן הן יסבלו מתדמית ציבורית רעה שתוביל לרגולציה חיצונית כלפיהן, כפי שעכשיו רואים ביחס לטיקטוק בארצות הברית. כמובן, יש המבקרים את מאסק שיש לו כוונה פוליטית או כוונת קידום עצמי - אשר מובילות את מאסק להעדיף פרסומות הנוגעים אליו או לחברות שלו גם אם במחיר של פגיעה בחופש ביטוי".

רשת חברתית של מעמדות, הבמה והקהל

מה החזון של מאסק ואיך תיראה טוויטר בחזונו של מאסק? פרופ' טוך מאמין שהמודל של מאסק יכול להתקיים, ויש לו היתכנות גם ברשתות חברתיות אחרות. "אני חושב שיותר ויותר משתמשים יצטרפו לתוכנית הזו. אילון מאסק יוצר כאן דינמיקה שאם לא ירכשו את תוכנית Twitter Blue, לא יוכלו להצטרף לדיון שכולם משתתפים פה". טוך נותן כדוגמה את השינויים שמקדמת הממשלה בישראל במערכת המשפט ואומר כי "טוויטר היא לדעתי המקום העיקרי ברשת שהדיון בנושא הזה מתקיים בו".

לדבריו, החזון של מאסק צפוי לקרות בעוד כשנתיים־שלוש שנים. "בחזון הזה, טוויטר דומה יותר למכונית של טסלה, ובה יוותרו שתי מעמדות של משתמשים: טוויטר הראשונה - אזרחים המשלמים והתוכן שלהם מגיע ליותר ויותר אנשים. וטוויטר השנייה - שכמעט ולא מצליחים לפרסם תוכן והם פועלים כמגיבים, הם הקהל. יש משהו מפחיד בחזון הזה, אבל יש לו גם כמה יתרונות".