הלוואות "בין חברים" הפכו לפחות ידידותיות עם עליית הריבית: טריא ובלנדר כמשל

עד לפני שנה הדרך להשיג תשואה שנתית של 5% על הכסף בהשקעות עברה דרך נטילה של לא מעט סיכונים. בעולם של ריביות אפסיות, משקיעים חיפשו בנרות פתרונות להגדיל את כספם, מה שהיווה הרקע לפריחתן של פלטפורמות טכנולוגיות למתן הלוואות חברתיות (P2P), המפגישות בין משקיעים ללווים ללא תיווך בנקאי.

● הנתון המדאיג שמסתתר במדד המחירים לצרכן
● למה שוק המניות בארה"ב מסרב לרדת והזיכרון הרע מ-2008
● קירה רדינסקי מצטרפת לבנק של ניר צוק: מונתה לדירקטורית ותפתח את הטכנולוגיה

בצד אחד של המפגש נמצאים המשקיעים בפלטפורמה, שמקבלים תשואה על הכסף שהעמידו (המשקיע בוחר את דרגת הסיכון, ובהתאם גם את הריבית שיקבל), ובצד השני ישנם הלווים הזקוקים לאשראי, פרטי או עסקי, ואשר משלמים ריבית על אותן הלוואות הנגזרת מהסיכון המאפיין אותם.

הפלטפורמות עצמן פועלות כמתווכות: הן מבצעות חיתום לנוטל ההלוואה ומציעות למשקיעים פיזור בין מספר הלוואות, לצורך בניית תיק מגוון המאפשר דרגות סיכון שונות בהתאם להעדפות המשקיע. בתמורה הן גוזרות עמלת תיווך.

אלא שהחל מאמצע השנה שעברה השתנתה המציאות של עולם ההלוואות החברתיות, בעקבות הזינוק החד בריבית, והפכה את מצבן של אותן פלטפורמות למורכב הרבה יותר. כך יכול כיום משקיע במלווה קצר מועד (מק"מ) של בנק ישראל למשל לקבל תשואה שנתית חסרת סיכון של 4.6%, הדומה לזו שמציעות הפלטפורמות.

התוצאה היא שפעילות ההלוואות החברתיות סובלת מתנועת מלקחיים: חלק הולך וגדל מהמפקידים מבקשים למשוך את כספם, שכן ניתן לקבל ריביות אטרקטיביות לא פחות באפיקים סולידיים ונזילים יותר. מהצד השני, האשראי המוצע ללווים מתייקר, ומגיע לעיתים לרמות ריבית דו־ספרתיות, מה שמעלה את רמת הסיכון המאפיינת את ההלוואות בפלטפורמה.

אל הבורסה בתל אביב הגיעו בשנים האחרונות שתיים מהחברות הגדולות בתחום - בלנדר (בדרך של הנפקה, לפני כשנתיים) וטריא (באמצעות מיזוג לשלד בורסאי אשתקד). השתיים סיכמו לאחרונה את שנת 2022, שבה נרשם זינוק בריבית, עם עלייה נאה בהכנסות לצד רישום של הפסדים ניכרים בשורה התחתונה.

מי שבעיקר נצרבו מביצועיהן של השתיים עד היום הם המשקיעים במניותיהן, שספגו הפסדים של 60%־70% בשנה האחרונה. הדוחות השנתיים שפרסמו, מדליקים עוד אי אילו נורות אזהרה לגבי פעילותן.

הרבעון הרביעי חלש היסטורית בהפקדות

טריא , החברה הגדולה והוותיקה בין השתיים (הוקמה ב־2014), סיכמה את השנה החולפת עם תיק אשראי של 3.4 מיליארד שקל (עלייה של 18% בשנה), כש־80% מתוכו הוא הלוואות לנדל"ן עם בטוחות. כ־40% מתיק האשראי הינו בגין משכנתאות בריבית משתנה. מרבית ההלוואות ניתנות לשנים ספורות.

החברה המנוהלת על ידי שחף ארליך, ונשלטת בידי מייסדיה בראשות היו"ר אייל אלחיאני, נסחרת בשווי שוק של פחות מ־200 מיליון שקל, לאחר ירידה של כ־60% במנייתה בשנה האחרונה.

 אייל אלחיאני, מנכ''ל ומייסד טריא. / צילום: איל יצהר

את השנה שעברה סיכמה טריא עם עלייה של 47% בהכנסות ל־104 מיליון שקל. למרות זאת, היא רשמה הפסד תפעולי של 36 מיליון שקל, מול הפסד של 4 מיליון שקל שנה קודם לכן, שנבע בעיקרו מהפרשה חשבונאית בגין הרישום למסחר בבורסה בסכום של 43 מיליון שקל (כגובה ההפסד הנקי שרשמה אשתקד).

החברה סיכמה את 2022 עם רווח מתואם לפני פחת, מסים והפחתות (EBITDA) של 7.6 מיליון שקל, עלייה של 26% ביחס לשנה הקודמת. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה שלילי ברמה של כ־6 מיליון שקל.

אחד הנתונים המדאיגים בדוחות נוגע לקצב הגובר של בקשות מצד משקיעים למשוך את כספי השקעתם מהפלטפורמה. בסיכום השנה שעברה ההפקדות החדשות הסתכמו ב־1.5 מיליארד שקל, בעוד שהבקשות למשיכות עמדו על 903 מיליון שקל.

עם זאת, בחינת המגמה על פני רבעונים מלמדת כי שליש מסך ההפקדות בוצע ברבעון הראשון של 2022, טרם העלאת הריבית. ברבעון האחרון הסתכמו ההפקדות בקצב נמוך יותר ועמדו על 310 מיליון שקל. זאת בעוד שבקשות המשיכה זינקו מרמה של 181 מיליון שקל ברבעון הראשון, ל־324 מיליון שקל ברבעון הרביעי.

ההתגברות בבקשות לפדיון הכספים, עשויה להיות מוסברת בתשואה הממוצעת שהניבה הפלטפורמה למשקיעים - מ־6.04% בשנת 2020 ל־5.16% ב־2021, ו־5.34% בשנת 2022, שבה החלה לעלות הריבית במשק בשיעור חד.

בטריא ציינו כי מסוף הרבעון הרביעי ועד למועד הדיווח של הדוחות השנתיים במרץ האחרון, "נרשמה בפלטפורמה מגמה של עודף בקשות משיכה על הפקדות. להערכת החברה, אין בבקשות הללו כדי להשפיע השפעה מהותית, אם בכלל, על הכנסות החברה. זאת בין היתר בשל העובדה שבמהלך העסקים הרגיל קיימים פירעונות שוטפים של הלוואות בפלטפורמה".

כל ההלוואות מוצמדות לריבית הפריים

נתון משמעותי נוסף העולה מדוחות טריא הוא העלייה החדה בשיעור הדחייה של בקשות הלוואה בפלטפורמה, שזינק מ־30% מתוך בקשות ההלוואות נדל"ן ו־50% מתוך הבקשות להלוואות צרכניות בשנת 2020, לשיעורים של 80% ו־72% בהתאמה אשתקד.

"בסופו של דבר אנחנו לא מנותקים ממה שקורה בארץ", אומר מנכ"ל טריא, שחף ארליך, בשיחה עם גלובס. "יש מגמה של פדיונות. ההבדל הוא שהתיק של טריא מגובה בנדל"ן ברובו המכריע; התיק בנוי למשברים יותר מאצל כולם, גם אם המגמה לא שונה מכלל השוק".

איך משפיעה עליכם העלייה החדה בריבית?
"הריבית הגבוהה משפיעה על מה שקורה בשוק הפיננסי באופן כללי, ולא רק בתחום ה־P2P. יותר אנשים מבקשים למשוך את הכסף, חלקם גם מוציאים אותו מהארץ, זו תופעה שקיימת. מצד שני אנחנו רואים גופים יותר גדולים שמפקידים אצלנו כסף".

ארליך מציין כי המודל של טריא עובד כך שכשהריבית מטפסת, גם מתן האשראי ללקוחות מתייקר, ובהתאם עולה גם התשואה שמקבלים המפקידים, בעוד שטריא נהנית מפערי הריבית.

"אנחנו לא מעמידים הלוואות לכל מטרה, רוב ההלוואות שאנחנו נותנים הן בנדל"ן, ולכן גם הפיגורים לא עולים משמעותית. פעילות הנדל"ן שלנו היא בעיקר לקבוצות רכישה, או הלוואות גישור לתחום. ההלוואות תמיד יגובו בנדל"ן, בדרך כלל דירות מגורים".

מנכ"ל טריא מוסיף כי כדי להתמודד עם עליות הריבית, "מחודש מאי שעבר, כל ההלוואות שלנו עברו להצמדה לפריים, בעיקר משיקולי מיסוי. לציבור המפקידים אצלנו עדיף להשקיע בהלוואות שהן צמודות לריבית הפריים, ואז לשלם מס של 15% על הרווחים. בעוד שהלוואות צמודות מדד גוררות תשלום מס של 25% על הרווחים".

"עובדים עם הבנקים, לא מסתמכים רק על P2P"

החברה השנייה הפועלת בתחום היא בלנדר , שתיק האשראי שלה נושק ל-700 מיליון שקל. החברה נסחרת כיום בשווי של כ־50 מיליון שקל, לאחר שמנייתה איבדה כ־70% בשנה האחרונה.

בלנדר נוסדה על ידי המנכ"ל ד"ר גל אביב, ונמצאת בשליטת משפחת אביב שמוכרת לציבור מפעילותה בתחום הנדל"ן. בעוד שפעילות האשראי של טריא מוטת נדל"ן, בלנדר שפעלה בעבר בתחום ההלוואות לכל מטרה, התרחבה למתן אשראי למימון רכישת רכבים, וגם יצרה שיתוף פעולה עם בנק הפועלים למתן אשראי לפריסת תשלומים, בעת רכישות ברשתות אלקטרוניקה ומוצרי צריכה.

 ד''ר גל אביב, מנכ״ל בלנדר טכנולוגיות פיננסיות / צילום: סיון פרג'

את השנה שעברה סיכמה בלנדר עם עלייה חדה של 75% בהכנסות ל־31 מיליון שקל, שנבעה בעיקר מצמיחה בפעילות של תיווך האשראי בארץ. בדצמבר האחרון החליטה בלנדר לצמצם את הפעילות שהשיקה בעבר באירופה, ונסוגה מעסקה לרכישת איגוד אשראי בליטא, לאחר שהרישיון הבנקאי לא התקבל עד למועד שנקבע.

אך העלייה בהכנסות עדיין לא מתורגמת לרווחיות. בלנדר חתמה את 2022 עם הפסד תפעולי של 17 מיליון שקל, צמצום מהפסד של 20 מיליון שקל שנה קודם לכן. זאת על רקע גידול בהפסדי אשראי (שיעורם עלה מ־1.5% ל־1.6% בסיכום השנה שעברה) לצד גידול בעלויות תפעוליות.

בבלנדר מציינים כי הם פועלים להגברת הגיוון של מקורות ההכנסות שלהם. "אנחנו לא מסתמכים רק על ה־P2P, יש לנו גם את החברה שפועלת עם בנק הפועלים, שהופכת לחלק משמעותי מההלוואות שאנחנו מעמידים", אומר המנכ"ל אביב. "בנוסף יש לנו קווי אשראי עם בנק מזרחי טפחות. זה מאפשר לנו לעבוד בצורה טובה בתקופות שבהן יש פחות הלוואות (P2P)".

כיצד מתמודדת בלנדר עם עליית הריבית? בחברה מציינים כי נערכו מבעוד מועד ל'שינוי סדרי העולם' בשנה החולפת. "כל ההלוואות ניתנו כשהן צמודות לריבית הפריים", אומרים שם. "התשואה למלווים גדלה משמעותית השנה והגיעה ל־8%".

העלייה בריבית אמנם משפיעה גם על הצד שלוקח את ההלוואה, אך על פי דוחות בלנדר, ההשפעה היא יחסית קטנה. זאת בשל היקף ההלוואות המצומצם ומשך החיים הקצר שלהן, שמגיע עד ל־4 שנים, תלוי בתחום ההלוואה.

אביב מסביר, כי "על כל 1,000 שקלים הלוואה, עליית הריבית מייצרת עלות נוספת של 2.5 שקלים לחודש. כלומר הלוואה של 30 אלף שקל התייקרה השנה ב־70 שקלים מדי חודש. בנוסף, אנחנו מנהלים קרן ביטחון לניהול הכשלים בהחזר ההלוואות, שהיא עצמה מבוטחת על ידי חברת ביטוח זרה".