בג"ץ דחה היום (ב') את הבקשה לביזיון בית המשפט שהוגשה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל התערבותו בהליכי החקיקה הנוגעות למערכת המשפט. עם זאת, בהחלטת בג"ץ הובהר כי גם במצב זה "הכול חייבים בכיבוד פסקי דין, ומקל וחומר ניתן לצפות לכך מהמדינה ומכל גורם שלטוני".
בית המשפט הדגיש כי בתחום של הסדרי ניגוד עניינים, כמו בתחומים אחרים, חוות-דעתה של היועצת המשפטית לממשלה מחייבת את ראש הממשלה ואת חברי הממשלה, כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת.
● מושב הקיץ של הכנסת החל: איפה עומדים חוקי המהפכה המשפטית?
התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירה כי נתניהו הפר את החלטת בג"ץ בנוגע להסדר ניגוד העניינים, כאשר הודיע כי הוא "נכנס לאירוע" ומתערב בהליכי החקיקה המשפטית.
שופטי בג"ץ קבעו כי המסגרת הדיונית של פקודת ביזיון בית המשפט לא מתאימה לדיון בטענות שהועלו, מאחר שהחלטת בג"ץ הייתה נורמטיבית ולא אופרטיבית.
העתירה הוגשה בעקבות הנאום של נתניהו ב-23 למרץ, בו הוא הודיע: "אני נכנס לאירוע". היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שלחה לנתניהו יממה לאחר מכן מכתב, בו הודיעה לו כי דבריו מהווים הפרה של פסק הדין בבג"ץ בו אושרה העמדה כי כהונתו כפופה להסדר ניגוד העניינים.
בהרב-מיארה כתבה לנתניהו באותו המכתב: "הפרת את פסיקת בית המשפט העליון, לפיה בהיותך ראש ממשלה הנאשם בפלילים, עליך להימנע מנקיטת פעולות אשר מעוררות חשש סביר לקיומו של ניגוד עניינים בין האינטרסים האישים שלך הנוגעים להליך הפלילי לבין תפקידך כראש ממשלה".
היועמ"שית הוסיפה במכתב כי בפברואר היא הנחתה את נתניהו להימנע מעיסוק ישיר או עקיף בשינוי מערכת המשפט. "האמור במכתבי מחייב אותך, ותיקון החקיקה בעניין הנבצרות אינו פוטר אותך מחובה זו", כתבה בהרב-מיארה לראש הממשלה.
בג"ץ קיבל את עמדת היועמ"שית כי יש לדחות את הבקשה לביזיון בית המשפט מאחר שלא מדובר במסגרת הדיונית המתאימה, זאת מאחר שפקודת ביזיון בית המשפט עוסקת בהפרה של צווים שיפוטיים אופרטיביים, ולא לגבי החלטות נורמטיביות כמו במקרה הנוכחי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
