הפחתת מס הבורסה היא סוגיה טעונה בשוק ההון הישראלי, שעולה אחת לכמה זמן על סדר היום. השבוע הייתה זאת הבורסה בתל אביב, בעלת עניין מובהקת בנושא, שיצאה בקמפיין הקורא לממשלה להפחית את המס על רווחי הון. את הקריאה מלווה מחקר שיזמה הבורסה, ולפיו 38% מהציבור ישקלו להגדיל את השקעותיהם במקרה שאותו מס יופחת.
● הכי גבוהה מאז 2006: המספרים מאחורי העלאת הריבית העשירית ברצף, והאם הגענו לשיא?
● הדרך למחיר שיא של 100 דולר למניית אמדוקס עוברת בכניסה לעולם הבנקאות
מה העיר את הבורסה לפנות לממשלה החדשה דווקא כעת? בכיריה טוענים כי רמות המיסוי הנוכחיות דוחפות את הציבור להעביר את השקעותיו מהזירה המקומית לשווקים בחו"ל. הם מכוונים כנראה למגמה שהתחזקה באופן ניכר בחודשים האחרונים - דווקא בעקבות קידום הרפורמה המשפטית על ידי אותה הממשלה - שעל פי ההערכות "אחראית" להעברת מיליארדי שקלים מכספי הציבור להשקעות בשוקי חו"ל, על חשבון הבורסה בתל אביב.
תחת הנימוק של עידוד הפעילות הכלכלית במשק (באמצעות השקעה בניירות ערך של חברות מקומיות), קוראת הבורסה להפחית את שיעור המס מרמה של 25% מהרווח הריאלי שנהוגה כיום, ל־20%. המס משולם בפועל על הרווח הריאלי בעת מכירת הני"ע, והוא רלוונטי לני"ע ישראליים וזרים. מס נמוך יותר, בשיעור של 15%, משולם על רווחים נומינליים הנובעים מהשקעה באג"ח שקליות, מלווים קצרי מועד (מק"מ) ופיקדונות בבנקים.
בבורסה טוענים כי על רקע ההאטה הכלכלית, עליית הריבית והסטת השקעות לחו"ל, ביתר שאת בחודשים האחרונים, קיים צורך מהותי לעודד את פעילות החברות הישראליות הנסחרות בשוק ההון המקומי, ולתת עדיפות להשקעות בהן. פעילות זו תתקן לטענתם עיוותים קיימים, תביא להפחתת עלויות המימון של החברות, ובכך תתרום גם למלחמה ביוקר המחיה, תשאיר יותר רווחים פנויים אצל הציבור הרחב, וזאת מבלי לפגוע בסך הכנסות המדינה.
"כיום, קיים עיוות של מיסוי זהה בגין השקעות במניות של חברות ישראליות וזרות, לאחר הורדת המס על השקעות בחו"ל שנעשה לפני כ־20 שנה" מציינים בבורסה. "המצב היום שונה לחלוטין עם חשיפה הולכת וגדלה לחו"ל ונגישות קלה להשקעות זרות, באופן שאינו תואם את הרצון לעודד פעילות כלכלית בישראל".
יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, אומר כי "לפני מעל ל־20 שנה היה מס רווחי הון של 35% על רווחים בני"ע בחו"ל, ושיעור של 25% בארץ. הלכו והשוו את שיעורי המס, וכתוצאה מזה כיום כספי המשקיעים יוצאים מישראל החוצה. אין העדפה להשקעה של הכסף בישראל, ואנחנו רוצים מאוד שישקיעו בישראל ולא בחו"ל. שיעור המס על רווחי הון הוא כלי לנתב את הזרימה בערוץ הזה.
"את הדבר הזה אנחנו צריכים לשים על השולחן - משום שאף אחד אחר לא מנהל את זה. בסוף כשלא עושים את הצעד הזה, שוק ההון המקומי מתייבש והנזילות קטנה. הסטטוס-קוו הנוכחי שולח את האנשים להשקיע במניית IBM במקום במטריקס".
"מעודדים אנשים לקנות דירה במקום שיקנו אג"ח"
בבורסה מדגישים עיוות נוסף הקיים לטענתה במדיניות המס הנוכחית, שמעודדת השקעה בנדל"ן והשכרתו לצרכי מגורים על פני השקעה בשוק ההון. לטענתה שכר דירה חודשי פטור ממס עד לסכום של 5,470 שקל, וסכום זה אמור לעלות ל- 7,500 שקל לבעל דירה יחידה (אושר לקריאה שנייה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים). לעומת זאת, השקעה בני"ע חייבת במס רווחי הון מהשקל הראשון.
על כן, טוענים שם, הורדת מס רווחי הון תתרום גם למאמץ להורדת מחירי הדיור, בדגש על צמצום כדאיות רכישה לצרכי השקעה. לדברי פגוט, "המצב בפועל מעודד אנשים לקנות דירה להשכרה, במקום שיקנו אג"ח, מניה או מכשירי השקעות אחרים בשוק ההון. השוואת הטבת המיסוי הזו תוריד את הלחץ ממחירי שכר הדירה, שהם אחד המנועים העיקריים לאינפלציה".
הביקורת המושמעת תדיר כנגד הפחתת מס הבורסה נוגעת לכך שהיא תיטיב בעיקר עם ציבור המשתייך לשכבות החזקות. לטענת פגוט זו הצגת תמונה מעוותת. "מי שנאנק תחת הנטל זה הציבור הרחב ולא בעלי ההון" הוא אומר. "הטיעון שהפחתת המס לזה לעשירים אינו נכון. חלק מזה נובע מהיעדר חינוך פיננסי במדינת ישראל. הבורסה היא המקום היחיד שמגשר על פערים כלכליים בציבור".
למה אתה מתכוון?
"אם לוקחים לדוגמה את קרנות הנאמנות הכספיות (מכשיר השקעה דומה לפיקדון בבנק אך נזיל יותר, ח' ש'), הרי ששם כל משקיע מהציבור יכול לקבל כיום את הריבית הכי גבוהה. הקטגוריה של הקרנות הכספיות כבר מנהלת קרוב ל־75 מיליארד שקל, ולהערכתי זה בדרך להגיע ל־100 מיליארד".
פגוט מוסיף כי בבורסה נקטו באחרונה סדרה של צעדים שמטרתם הנגשת המסחר לציבור הרחב. "יזמנו הקטנה של גודל הפקודה לרכישת מלווה קצר מועד (מק"מ) מ־30 אלף שקל ל־10 אלף שקל. וגם במסחר באג"ח הקונצרניות אנחנו הולכים להקטין את הפקודה המזערית מ־10,000 ל־5,000 שקל".
לא כולם מצטרפים לקריאת הבורסה להפחתת המס על רווחי הון. "מערכת המס צריכה להיות ניטרלית, ולא צריך להוביל את המשקיע לשקול אם לבצע את ההשקעה שלו לפי שיקולי שיעור המס בין ישראל לחו"ל", אומר עו"ד ורו"ח שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות'.
לדברי שטראוס, שינוי מס רווחי הון ישבש גם את משטר המיסוי בשוק העבודה. משום שהוא עלול לייצר תמריץ לעצמאים להתאגד כחברות ואז להנות משיעור מס רווחי ההון שהופחת. לדבריו, "אם ישונה גובה המס על רווחי הון, יש צורך לשנות גם את שיעור המס השולי (על עבודה), אחרת מערכת המיסוי תהפוך ללא יעילה". בבורסה אומרים שמצב המיסוי הנוכחי שגוזר גזירה שווה בין מס על מניות בארץ לחו"ל, מעודד יציאת כספי משקיעים מהארץ. שטראוס משיב לטענה זו, "תמיד יש ביקורת. מצד אחד רוצה לעודד את פעילות הבורסה בארץ. אבל יש שמיכה קצרה, כך שאם יפחיתו את המס על רווחי הון, יאלצו להעלות מיסים אחרים".
"הבורסה - הכלי הנגיש והבלעדי לציבור"
בבורסה מגבים את הקריאה להפחתת המס בנתוני מחקר שנערך בשיתוף חברת מיידאטה (Meidata), לפיהם "בשנתיים האחרונות הצטרפו משקיעים רבים לשוק ההון, בדגש על משקיעים פרטיים מקרב הציבור הרחב", כשעיקר המצטרפים היו "צעירים המהווים כיום את קבוצת המשקיעים הגדולה ביותר".
המחקר של מיידאטה העלה כי צעירים מתחת לגיל 35 מהווים 43% מכלל המשקיעים בבורסה כיום, כאשר 34% מהמשקיעים הם בני 34-55, והשאר מבוגרים יותר. עוד נמסר כי "למעלה מ־50% מתיקי ההשקעות של הישראלים אינם עולים מעל סכום של 100 אלף שקל". שוויו של תיק ההשקעות הנפוץ נע בין 10 אלף ל־50 אלף שקל. רק 1% מהתיקים הם מעל למיליון שקל ו־7% נעים בין חצי מיליון למיליון שקל.
בבורסה מדגישים כי "בעוד שבעלי הון בהיקף גדול נמצאים בנגישות טובה להשקעות מתוחכמות יותר (כמו השקעות אלטרנטיביות), הרי שעבור רובו המכריע של הציבור הבורסה היא הכלי הנגיש והבלעדי שבאמצעותו ניתן להשקיע במגוון נכסים פיננסיים בעלויות נמוכות ובסכומים מוגבלים. לכן הפחתת המס צפויה להיטיב עם ציבור רחב ולא עם קבוצה מצומצמת".
עוד עלה מנתוני המחקר של מיידאטה, כי 42% מהמשקיעים הפעילים ציינו שהורדת המס על רווחי הון עשויה לסייע להם בקבלת ההחלטה להגדיל את תיק ההשקעות. זהו הגורם השני בחשיבותו המשפיע עליהם להשקיע; הגורם הראשון, לפי 54% מהמשקיעים שהשתתפו במחקר, הוא כסף נזיל שהתפנה. נתונים אחרים שתומכים בהגדלת ההשקעות הם שינוי במצב שוק ההון (39%), הוזלה של דמי המסחר (29%), לימוד על שוק ההון (24%) והמלצה מיועץ (19%).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
