האם מדי שנה יותר ויותר חרדים מצטרפים למעגל העבודה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מיקי זוהר
מפלגה: הליכוד
תוכנית: סדר יום, כאן ב'
תאריך: 24.5.23
ציטוט: "מדי שנה יותר ויותר חרדים מצטרפים למעגל העבודה"
ציון: מטעה

שר התרבות והספורט מיקי זוהר התארח בתוכנית "סדר יום" בכאן ב' ונשאל על התקציב שעבר, ובפרט התקציב שהועבר לדרישת המפלגות החרדיות. המראיינת קרן נויבך אמרה לו שלדעתה ולדעת מומחים התקציב הזה אולי מרצה את הפוליטיקאים החרדים, אך פועל נגד החברה החרדית. על כך זוהר השיב: "כשאומרים שאנחנו פועלים נגד החברה החרדית, זה נוגד את העובדה בשטח שמדיי שנה יותר ויותר חרדים מצטרפים למעגל העבודה, וכמעט כל אישה חרדית היום כבר נמצאת במעגל העבודה".

לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ל-2022, ב-2021 78% מהנשים החרדיות היו מועסקות (כל נתוני התעסוקה שיובאו בבדיקה זו הם בקרב גילי 25-64). הנתון דומה מאוד לזה של הנשים היהודיות הלא-חרדיות (82%). הנתונים של המכון החרדי למחקרי מדיניות מעודכנים רק עד 2020, אבל התמונה דומה: 78% בקרב חרדיות לעומת 82.7% בקרב יהודיות לא חרדיות. כפי שהראינו בבדיקה קודמת של המשרוקית, שיעורי תעסוקת החרדיות גבוהים יותר משיעורי תעסוקת הנשים ברוב מדינות ה-OECD. כלומר, החלק בדבריו של זוהר, לפיו "כמעט כל אישה חרדית נמצאת במעגל העבודה", נכון.

עם זאת, יש לסייג. בשנתון החברה החרדית נכתב: "אצל הנשים החרדיות השכר הנמוך נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות (81% משעות העבודה של יהודיות לא־חרדיות). בשנת 2019 עבדה אישה חרדית 30 שעות בשבוע בממוצע, לעומת 37 שעות שבועיות בקרב יהודיות לא־חרדיות". לפי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות, ב-2017 חרדיות עבדו 29.1 שעות שבועיות בממוצע, לעומת 35.4 בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות (ו-36.3 שעות בקרב נשים ערביות). כלומר, נשים חרדיות אמנם עובדות בשיעורים דומים לנשים יהודיות לא-חרדיות, אך הן עובדות במשרות חלקיות בהרבה.

כעת יש להידרש לחלק השני בדבריו של זוהר: האם מדיי שנה מצטרפים יותר ויותר חרדים למעגל העבודה? לפי שנתון החברה החרדית, ניתן לדבר על עלייה כמעט רציפה בשיעור התעסוקה הכללי של המגזר החרדי מאז 2003, מ-43% ל-66.5% ב-2022 (הנתון לגבי 2022 נמסר לנו מד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדין במכון הישראלי בדמוקרטיה ואחד ממחברי השנתון, שכן הנתונים בשנתון מגיעים רק עד 2021). אמנם ב-2020 לא הייתה עלייה לעומת 2019 (65% בשתי השנים) וב-2021 אף הייתה ירידה קל (64%), אך יש לזכור שב-2020 ו-2021 השלכות הקורונה הורגשו ביתר שאת.

אם כן, על פניו, זוהר צודק גם בחלק זה. עם זאת, רצוי לפרק את הנתון באופן מגדרי: בין השנים 2009 ל-2015 שיעור תעסוקת הגברים החרדים עלה ב-12 נקודות אחוז, מ-40% ל-52%. עם זאת, לאחר מכן חל קיפאון, וב-2021 שיעור התעסוקה בקרב גברים עמד על 51% בלבד, מעט פחות ממה שהיה ב-2015. השנתון גם הוסיף פירוש לנתונים: "לאחר עלייה מרשימה בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים במשך כעשור המצב בשש השנים החולפות - 2016-2021 - הוא דריכה במקום. תופעה זו עשויה להיות מוסברת ביישום ההסכמים הקואליציוניים של הממשלות משנת 2015, שבה שבו המפלגות החרדיות להיות חלק מהקואליציה. על פי הסכמים אלו, הופחתו התמריצים לכניסה לעבודה והוגדלה התמיכה בבחורי ישיבות ובאברכים. גם ממשלת בנט־לפיד שפעלה החל מאמצע 2021 לא חוללה שינוי משמעותי במערך התמריצים והתמיכות למגזר החרדי". ב-2022, יצוין, כן חלה עלייה קלה בתעסוקה הגברים ל-53%, אך לפי מלאך "צריך עוד זמן כדי לראות אם היא עקבית".

נתונים דומים מופיעים גם במכון החרדי: ב-2009 שיעור הגברים החרדים המועסקים היה 40.2%, ב-2015 52.1% וב-2020 52.3% (יצוין שהנתונים שלהם, שנותנים פירוט ליותר שנים מהשנתון, ניתן לראות שהשנים שבין 2011 ל-2013 גם היו שנות קיפאון).

העלייה בשיעור התעסוקה בחברה החרדית הכללית מאז 2015, אם כן, מוסברת כמעט רק באמצעות הצטרפות הנשים החרדיות למעגל העבודה. ניתן לראות בשנתון כיצד הוא עלה מ-71% ב-2015 ל-78% ב-2021, ולפי מלאך ב-2022 הנתון הגיע ל-80%. בשנתון נכתב: "שיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות הוסיפו לעלות גם בשנים אלו. כך, אם בשנת 2015 עמד שיעור המועסקות החרדיות על 71%, בשנת 2021 הוא הגיע כבר ל־78%". ניתן לראות מגמת עלייה דומה גם בנתוני המכון החרדי. יצוין שבין 2019 ל-2021 הייתה האטה במגמת העלייה, אך מלאך הסביר לנו אותה: "הקורונה האטה תהליכים ובנוסף לכך הקצב של עליית שיעורי התעסוקה של נשים חייב להאט, הוא הרי לא יגיע ל-200%".

מלאך הוסיף: "אפשר לומר שאכן יותר חרדים מצטרפים למעגל העבודה, בייחוד אם מתייחסים גם לנשים. אבל אם מתמקדים בגברים האמירה כבר לא נכונה או לכל הפחות מטעה". הוא גם התייחס לאפשרות שהכוונה הייתה לא לשיעור החרדים העובדים, אלא למספרם המוחלט: "אם הטענה היא שיש עלייה בכל שנה במספר המוחלט של חרדים עובדים התשובה לשאלתך היא שהטענה דווקא נכונה, הן לגבי גברים אבל ודאי גם לגבי נשים… אבל המשמעות של הסטגנציה באחוזים היא שבה במידה שיש יותר גברים חרדים שנכנסים לעבוד, יש יותר ויותר גברים חרדים בכולל שאינם עובדים ובדיוק אותו היקף של גידול, 4% בשנה".

לסיכום, אכן ישנה מגמת עלייה בהשתתפות בשוק העבודה בקרב החברה החרדית. עם זאת, העלייה היא בקרב הנשים העובדות (והאישה החרדית הממוצעת עובדת פחות שעות מהאישה שאינה חרדית), בזמן שבקרב הגברים העובדים ישנו קיפאון מאז 2015, עם שיעור תעסוקה של מעט יותר מ-50%. לכן דבריו של זוהר מטעים.