שוק החלב | ניתוח

האוצר מתעקש: ניתן לייבא חלב. אך זה עדיין רק פלסטר

ייצור החלב בישראל מתנהל בשיטה של תכנון ריכוזי, וזו אחת הסיבות לכך שהחלב הגולמי בישראל יקר במיוחד • יבוא החלב אומנם עשוי לגשר על המחסור לשלושת החודשים הקרובים, ואולי אף להוריד את המחיר לצרכן, אך הוא לא מהווה פתרון קבע

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר
מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם אתמול (א') צו להערות הציבור, המבטל לשלושה חודשים את המכס על יבוא חלב ניגר (נוזלי), שעומד היום על 40% - זאת לאור המחסור המתמשך בחלב ברשתות השיווק.

היסטורית, ארגוני הרפתנים טענו כי בלתי אפשרי לייבא חלב ניגר בשל חיי המדף הקצרים שלו, או שהדבר לכל הפחות לא פרקטי ברמה הכלכלית. אך לפי בדיקה של האוצר עם גורמי מקצוע ויבואנים, נראה כי הדבר דווקא כן אפשרי. אך ברמה הפוליטית, זה ייצור התנגשות חזיתית מול ארגוני הרפתנים. 

מ-5 דולר ל-70: המחסור ברוטב הפופולרי שמכה בארה"ב
האותיות הקטנות שמאחורי הטבות הריבית של הבנקים

בשבוע שעבר פנו לאוצר מספר גורמים במשק, לרבות שופרסל, בבקשה להוריד את המכסים ולפתוח את החלב ליבוא חופשי. במכתב, בשופרסל ביקשו מהאוצר "לאשר יבוא של מוצרי חלב ניגר טרי ממדינות קרובות (בשל תוקף חיי המדף) וכן חלב עמיד ממדינות שונות באמצעות הקצאת מכסות יבוא פטורות ממכס". נראה כי כעת משרד האוצר שואף ללכת צעד נוסף קדימה, ובמקום להקצות מכסות מוגבלות - המכס כולו יבוטל במשך שלושה חודשים.

עוד כתבו בשופרסל כי בשל חיי המדף הקצרים של החלב הניגר, חובה להתאים את הרגולציה כך שתאפשר יבוא מהיר שיגיע ישירות מהיצרן לצרכן: "כמו כן, נבקש לאפשר יבוא חלב ניגר טרי ללא עיכובים בתחנות הסגר בשל תוקף חיי המדף הקצרים של המוצר, ולחלופין, לאפשר את היבוא במסלול יבואן נאות".

יותר מכך, בשל העובדה שמחירי החלב באירופה נמוכים דרמטית מאשר אלה בישראל, ייתכן כי החלב המיובא יהיה אפילו יותר זול מאשר החלב הנמכר תחת מחיר מפוקח בישראל. על-פי אתר Numbeo, בפולין, למשל, חלב נמכר כמעט בחצי המחיר (45% פחות) מאשר בישראל. זו אחת המדינות מהן שוקלים יבוא חלב, ואפילו אחרי ההוצאות השונות, ייתכן כי המחיר שלו יהיה זול יותר ב-20% עד 30% מהמחיר לצרכן תחת המחיר המפוקח. 

ההשקעה לא תשתלם

חלק מהקמעונאים חוששים שההשקעה בכשרות ובאופרציית יבוא לא תשתלם לאור הזמן הקצר בו יירדו המכסים, אך על-פי האוצר, קמעונאים אחרים כבר התחילו לתכנן בעצמם את האופרציה - אפילו אם המכס יישאר, והם ייאלצו לייבא במחירים הפסדיים. זאת כדי לאפשר אספקה רציפה של חלב, שהוא אחד ממוצרי העוגן בכל סופרמרקט.

עם זאת, ארגוני הרפתנים מתנגדים נחרצות ליבוא. למרות שטענתם המסורתית היא שהדבר בלתי אפשרי, הסכמי החלב שנחתמו בין ארגוני הרפתנים לבין הממשלה אמורים לכאורה למנוע יבוא חלב.

בתגובה לצעד שיזמו סמוטריץ' ומשרד האוצר, מנכ"ל ארגון יצרני החלב, ליאור שמחה, מסר כי "הערב המדינה הבהירה שוב שאסור לעשות איתה הסכמים. אחרי אין-ספור דיונים עם שר האוצר, אנשי אגף התקציבים ובוועדת הכלכלה, בהם הבהרנו לכלל הגורמים את החשיבות לשמור על הייצור המקומי, שוב האוצר יורק בפנים של החקלאים ומעדיף את היצרנים בפולין, בהונגריה ובשאר מדינות מזרח אירופה על פני הייצור הישראלי, תוך שהוא מעשיר את כיסיהם של היבואנים". 

תכנון ריכוזי 

אך בכל מקרה, יבוא החלב הוא כנראה פלסטר בלבד למחירי החלב הגבוהים. ייצור החלב בישראל מתנהל בשיטה של תכנון ריכוזי, שאינה קיימת כלל במערב מלבד בישראל ובקנדה. במסגרת השיטה, משרד החקלאות יחד עם מועצת החלב (שבה יש רוב ברור לנציגי היצרנים) קובעים "מכסות חלב" שרק מי שמחזיק בהן יכול חוקית להפיק ולמכור חלב גולמי בישראל. מי שמחזיק במכסות החלב עושה זאת כקניין ממש, שניתן לסחור ואף להוריש אותו.

זו אחת הסיבות לכך שהחלב הגולמי בישראל יקר במיוחד: בעוד מחיר החלב הגולמי באיחוד האירופי עומד על 1.83 שקלים לליטר, בישראל (לא כולל היטלי מועצת החלב) הוא עומד על 2.4 שקלים - כמעט שליש יותר.

מחיר החלב הגולמי נקבע בנוסחה ומפורסם על-ידי מועצת החלב, והוא מחיר מינימום שנועד לתמוך ברפתנים. בצד השני, המחיר לצרכן הוא מחיר מקסימום, מה שאומר שהרווחיות של ייצור החלב היא מדודה ונמוכה מאוד, ומחלבות רבות מעדיפות פשוט לנטוש את ייצור החלב המפוקח בכלל, ולהתמקד אך ורק במוצרים לא-מפוקחים. זו אחת הסיבות שלמרות הרצון של תנובה להגדיל את הייצור, אנחנו חווים בשנים האחרונות מחסורים של ממש בחלב הניגר.

לפי ארגון ה-OECD, התמיכה דרך מחירי שוק גבוהים בחלב ובביצים מהווה 48% מכלל התמיכה הממשלתית בחקלאות. מנגד, באיחוד האירופי ביטלו את התכנון בענף החלב כבר בשנת 2015. ארגון ה-OECD מכנה את סוג התמיכה הזה בחקלאות בתור "תמיכה מעוותת ביותר" (Most-Disturbing). הארגון ממליץ לצמצם אותן ככל הניתן, ולהגביר את הסיוע הישיר לחקלאות שאינו פוגע בצרכנים ובחופש היזמי של החקלאים הישראלים.

אם כך, יבוא החלב אומנם עשוי לגשר על המחסור לשלושת החודשים הקרובים, ואולי אף להוריד את המחיר לצרכן, אך הוא לא מהווה פתרון קבע. פתרון כזה יכול להיות ביטול מלא של התכנון הריכוזי ומעבר לסבסוד ישיר לרפתנים, כפי שנעשה באיחוד האירופי כבר ב-2015.