משבר בנוסח 2008? המציאות הנוכחית מקרבת אותנו יותר למשבר בנוסח שנות ה-70

במהלך יותר מעשור נרקחו התנאים למתכון כלכלי נפיץ במיוחד שעלול להוביל למשבר רחב ממדים כמו זה של 2008, ואולי אף של 1929, שדרדר את ארה"ב כולה לשפל הגדול • בינתיים, שיעור האבטלה הנמוך והפיקוח ההדוק על הבנקים מאפשרים לשמור על אופטימיות זהירה • 15 שנה למשבר 2008, פרויקט מיוחד

מפגינה במטה בר סטרנס ב־2008. שבעה בנקים נסגרו / צילום: Reuters, Shannon Stapleton
מפגינה במטה בר סטרנס ב־2008. שבעה בנקים נסגרו / צילום: Reuters, Shannon Stapleton

האם העלאות הריבית החדות שנקט הבנק הפדרלי בארה"ב מאמצע השנה שעברה יזמנו לנו עוד משבר כלכלי רחב ממדים, כמו זה שפרץ ב־2008? ואולי אף כמו זה שפרץ ב־1929, בה קרסה וול סטריט ולאחר מכן התדרדרה ארה"ב כולה לשפל הגדול?

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

עוד קודם להעלאות הריבית החדות שהחלו בשנה החולפת, במהלך יותר מעשור של ריביות אפסיות, נרקחו התנאים למתכון כלכלי נפיץ במיוחד שעלול להוביל למשבר. מאז 2008, שיאו של המשבר הקודם, חתך הבנק המרכזי בארה"ב את רמת הריבית, מה שהוביל לתגובת שרשרת בכלכלות העולם, בהן גם ישראל. סביבת הריבית האפסית "תדלקה" את הפעילות הכלכלית, לאחר שסיפקה אשראי זול לציבור ולמגזר העסקי, תוך שהיא מייצרת "בועות" פיננסיות, בעיקר בעולמות הטכנולוגיה והנדל"ן. כדי לענות על השאלה האם העלאות הריבית של 2022־2023 עלולות להביא אלינו משבר כלכלי עולמי נוסף, צריך ללכת קצת אל ההיסטוריה.

היסטוריה של משברים

בעקבות מתקפת הטרור ב־11 בספטמבר 2001, הוריד הנגיד האמריקאי דאז אלן גרינספן את הריבית במהירות מרמה של יותר מ־6% בתחילת 2001, ל-1.75% בתום אותה שנה. במהלך 2002 כבר הגיעה הריבית לרמה של 1%, וגרינספן החל להעלות אותה לקראת 2004.

המטרה של הפד הייתה להילחם בהלם הכלכלי שאחז בארה"ב בעקבות הפיגוע הקשה, ולאפשר התאוששות מהירה. אלא שהתזמון של העלאת הריבית הוא בדרך כלל יותר "טריקי" ממה שנהוג לחשוב. גרינספן הוביל את העלאות הריבית החל מ-2004, כאשר ב־2007 היא עדיין לא חזרה לרמה של ערב המתקפה על מגדלי התאומים.

בין לבין התנפחה בועת מחירי הדיור בארה"ב, שרק טיפסו , ובעיקר נוצרה בועה במכשירים הפיננסיים שנבנו על שוק המשכנתאות. ואז פרץ משבר 2008. הממשל האמריקאי סירב לחלץ את בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, והעולם הכלכלי כולו צלל לחוסר ודאות. למשבר המפורסם הקודם בארה"ב, של 1929, קדמו שנים ארוכות של תנאי ריבית נוחים - עד שהאמריקאים התפתו לקחת הלוואות זולות כדי לקנות מניות. כל זה קרס בבת אחת במפולת של הבורסה.

הפד סירב אז לחלץ בנקים ולספק להם נזילות, והתוצאה: שקיעה לתוך השפל הגדול, עשור של אבטלה גבוהה שממנו יצאה ארה"ב רק לאחר מלחמת העולם השנייה. ב־2008 התעשת הפד בשלב מוקדם יחסית והתערב במשבר, כולל הזרמת נזילות לשווקים וקיצוץ חד בריבית. ממשל אובמה הנכנס יצא בתוכניות סיוע וחילוץ לתעשייה האמריקאית, שכללה הלאמה זמנית של חברות רכב וענקיות אחרות.

אז האם אנחנו בדרך למשבר נוסף בסגנון 2008? למרות העלייה החדה בריבית? ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, שומר עדיין על אופטימיות זהירה. "בינתיים המציאות תופחת לנו בפנים. כולם כבר חשבו שנהיה במיתון, לאחר העלאות הריבית שבוצעו, אבל בינתיים בארה"ב הנתונים מראים שלא כך המצב. נכון שהריבית על הדולר עומדת כיום על 5.5%, אבל העובדות הן שהמשק האמריקאי לא נמצא במיתון, וגם המשק הישראלי לא - לפחות עד עכשיו".

 

ואכן הנתונים המאקרו־כלכליים מלמדים ששיעור האבטלה נותר נמוך. בארה"ב הוא עומד כיום על 3.8%. נזכיר כי שנתיים לאחר תום המשבר של 2008, עדיין עמדה האבטלה במדינה על שיעור דו־ספרתית של כ־10%.

מה ששונה בעיקר בין מה שהיה ערב המשבר ההוא למצב הנוכחי, הוא הפיקוח ההדוק שנכפה על הבנקים הגדולים בארה"ב. "הרגולציה הפיננסית בארה"ב התפתחה בעקבות אותו משבר", אומר בהר ומוסיף כי היא אדוקה במיוחד בנוגע לשוק ניירות הערך מגובי המשכנתאות (MBS), שנחשב לאחד ממחוללי המשבר של 2008. "אותו שוק התנפח אז יותר, וכיום החשיפות שנוצרות בתחום הזה יותר מנוטרות. אנחנו לא רואים סימנים ששוק המשכנתאות שהתחיל להתדרדר ערב המשבר מגלה סימנים כאלה כיום, וכך גם לגבי שוק הסאב פריים (משכנתאות ללווים מסוכנים), ואלה גורמים משמעותיים".

מנגד, ממשלת ארה"ב צברה היקפי חוב עצומים - 33 טריליון דולר, והחוב ממשיך לגדול. אולי כאן נוצרת מעין בועת חוב ריבונית שעלולה לסכן את כלכלת ארה"ב, עד כדי הפלתה? בהר סבור שיש להבדיל בין חוב ממשלתי לחוב של חברות וגופים פרטיים. "אחרי הכל הממשלה היא גוף שיש לו יכולות להדפיס את הכסף עצמו. הרי בגלל הדפסות הכספים (בקורונה, ח"ש) ראינו התפרצות אינפלציונית. בגלל שזה חוב של גוף ממשלתי, אז השוק נותן לו יותר קרדיט".

המקומות במערכת הפיננסית שבהם התעוררו נקודות הסיכון עד כה בעקבות העלייה המהירה בריבית, היו בבנקים האזוריים בארה"ב. מוקדם יותר השנה קרס סיליקון ואלי בנק, כשבנקים קטנים נוספים כמו בנק סיגנצ'ר, נקלעו גם הם לקשיים. הסיבה הייתה שהאג"ח הסולידיות שרכשו הבנקים נפלו בערכם כשהריבית טיפסה. הבנקים ביצעו התאמות שפגעו בהון העצמי, הלקוחות נבהלו והתקיימה "ריצה אל הבנק".

הסכנה נמצאת בבנקים

בהר סבור כי כיום משבר נוסף עלול להגיע מכישלון של הבנק הפדרלי, לצד הבנקים המרכזיים בעולם, בריסון האינפלציה. "אם הייתי לוקח בחשבון אירועים משבריים בעבר, יכול להגיע מצב שבו האינפלציה תהיה יותר עקשנית ממה שאנחנו חושבים כיום. ואז זה משבר שמזכיר יותר את מה שאירע בשנות ה־70. הבנקים המרכזיים לא מצליחים להדביר את האינפלציה, שנשארת סביב 4%, ואז הריבית של הבנקים המרכזיים נשארת ברמה של 5% פלוס".

מצב שבו הבנקים המרכזיים לא מצליחים לרסן את הריבית מוביל בסופו של דבר למשטר ריביות גבוה לאורך זמן, מה שידרדר את הכלכלות למיתון. ריביות כאלה, אומר בהר, "מחלחלות על פני זמן למגזר העסקי. כיום המגזר העסקי חי על ריביות חוב שגייסו ברמות נמוכות יותר בעבר הלא רחוק, אבל ככל שיעבור הזמן והריבית תתקבע ברמה של 5%, מצב העסקים יורע. זה עלול להתגלגל למשבר ריאלי, כלומר למיתון כלכלי. סוג של משבר של סטגפלציה (אינפלציה ומיתון, ח"ש), כמו שהיה בשנות ה־70 עד תחילת שנות ה־80".