מתמקד בשקל: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי

ריבית בנק ישראל תישאר ברמה של 4.75% - כך קבעה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל וזאת בהתאם לתחזיות המוקדמות בשוק. מדובר בהחלטת הריבית השלישית ברציפות במסגרתה הוועדה, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, מותירה את ריבית הבנק המרכזי ללא שינוי.  

מפרוץ המלחמה קולות שונים, בעיקר מהמגזר העסקי והפוליטי, קראו לבנק המרכזי להוריד את הריבית במטרה להקל את נטל החוב על המשק ולמנוע פגיעה אפשרית בצמיחה. השיקול המרכזי נגד אותן קריאות היה שער הדולר־שקל ושוק האג"ח הממשלתיות. בגזרת המט"ח הדולר שובר שיאים כבר כמה ימים ברציפות, והשער היציג לא יורד מתחת לרף ה־4 שקלים שנחצה בשבוע שעבר.

נאום נגיד בנק ישראל לאחר החלטת הריבית

"על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות", נכתב בדברי ההסבר להחלטה, "תוואי הריבית והפעלת כלים מוניטריים נוספים יקבעו בהלימה עם תכלית זו ובהתאם להתפתחות המלחמה ולנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה".

תחזיות בנק ישראל

במקביל להודעת הריבית, הוועדה המוניטרית פרסמה את התחזיות הראשונות שלה לכלכלה בצל המלחמה, שנראות אופטימיות יחסית להערכות בשוק. לפי הבנק המרכזי, התוצר צפוי לצמוח עד סוף השנה בשיעור של 2.3%, בניגוד לתחזית הקודמת מחודש יולי שצפתה עלייה של 3% בתמ"ג. גם תחזית הצמיחה ל־2024 ירדה, אם כי במעט - 2.8% במקום 3%. תחזית האינפלציה לא השתנתה, למרות המלחמה, ועומדת על 3.5% השנה ו־2.5% בשנה הבאה.

בכל הנוגע לסוגיית הריבית. בבנק המרכזי מעריכים כי עד הרבעון השלישי של שנת 2024 הריבית תרד לשיעור של 4%־4.25%. בתחזית הקודמת, שהתייחסה לרבעון השני של אותה שנה, הריבית עמדה על 5%־4.75%.

השינוי המשמעותי ביותר בתחזיות המאקרו כלכליות למשק היו בגזרת הגירעון. חטיבת המחקר מעריכה כי הגירעון הממשלתי יתפח השנה ל־2.3% תוצר, במקום 1.3% תוצר בתחזית מהקיץ האחרון. בשנה הבאה, מעריך הבנק המרכזי, הנתון יגדל עוד יותר לרמה של 3.5% תוצר.

הבנק התייחס גם למדיניות הפיסקלית של הממשלה והגירעון הצפוי. בתחזית נכתב כי "בניית תחזית לתקציב המדינה בעת הנוכחית חשופה לאי-ודאות ניכרת בנוגע להשפעת המלחמה ולהחלטות הממשלה לגבי ההתמודדות עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה".

בבנק הדגישו כי התחזית הבסיסית שהציגו היא בתרחיש שבו יש רק חזית אחת, מול חמאס בעזה, והיא מתרכזת ברבעון הנוכחי, הרביעי של 2023. "לשינוי במשך, בהיקף ובעצימות המלחמה תהיה כמובן השפעה מהותית על ההתפתחויות הכלכליות בפועל", כתבו. 

"סיכון מרכזי לאינפלציה - הפיחות בשקל"

נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, אמר עם פרסום ההודעה כי למלחמה השלכות כלכליות שונות. "הכלכלה הישראלית ידעה להתאושש מתקופות קשות ולחזור לשגשג במהרה ואין לי ספק שכך יהיה גם הפעם. אנחנו מקיימים הערכות מצב שוטפות מתחילת האירוע ונוקטים במדיניות בהתאם.

"עם פרוץ הלחימה ניכרו לחצי פיחות משמעותיים (על השקל), הגבנו במהירות והפעלנו כבר תוכנית למכירת דולרים. הבנק פועל למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת. אין לנו יעד ספציפי לשער החליפין, אך אנחנו רוצים לוודא תפקוד מלא ותקין של השווקים ושוק המט"ח בפרט". לדבריו, יתרות המט"ח הגבוהות שביידי הבנק, שעומדות על כ־200 מיליארד דולר, "מאפשרות מרחב פעולה מלא".

הנגיד הודה שזירת המט"ח הייתה אחד השיקולים המרכזיים להחלטה: "הסיכון המרכזי לאינפלציה בישראל, וכעת ביתר שאת, הוא הפיחות של השקל". לדבריו, גם מקביליו בעולם נוקטים במדיניות של ריבית גבוהה יותר לאורך זמן ארוך יותר. "תוואי הריבית והפעלת כלים מוניטריים נוספים ינקטו בהתאם להתפתחות הלחימה ולתנאים נוספים. מאז פרוץ הלחימה קיבלתי הודעות תמיכה והבעת סולידריות מנגיד בנקים ומגורמים כלכליים נוספים. ממשיך לעמוד איתם בקשר. ומודה לכולם".

הנגיד אמיר ירון התייחס לגירעון ואמר כי "לכל מלחמה, לרבות הנוכחית, יש גם מימד פיסקלי לא מבוטל. מימד זה מצוי באחריות הממשלה ובהובלת משרד האוצר". הנגיד הציב שלושה יעדים מרכזיים לתקציב המדינה: מעטפת תקציבית לכוחות הביטחון ולמערך הלוחם, סיוע לתושבי העוטף, למשפחות הנפגעים והנעדרים ולמשרתי המילואים ומערכי החירום. ולמתן את ההשפעה המאקרו כלכלית של המלחמה על המשק. "זאת, בין היתר באמצעות מענקי המשכיות עסקית וסיוע תזרימי, והלוואות בערבות מדינה".

"הגדלת המסגרת צריכה להיות רק לאחר מיצוי הכספים הקיימים"

הנגיד העביר גם מסר חריף למשרד האוצר לגבי מימון תוכניות הפיצוי. "ההתנהלות התקציבית היא חשובה. בשלב הראשון יש לעשות מאמץ ולייצר את המקורות התקציביים הנדרשים באמצעות שינוי סדרי עדיפויות תחת המסגרת התקציבית הקיימת. זאת, לרבות סדרי העדיפויות המשתקפים בהסכמים הקואליציוניים. הגדלת המסגרת התקציבית צריכה להתבצע רק לאחר מיצוי האפשרויות לפעול תחת המסגרת הקיימת ובאורח מדוד ושקול. ברצוני להדגיש כי מאמץ של הממשלה להמשיך ולשמור על אחריות פיסקלית גם בעת הנוכחית, מהווה מסר חשוב לשווקים הפיננסיים, שיתמוך בשמירה על עלויות גיוס נמוכות של המימון הנדרש בתקופה רגישה זו".

"מדיניות פיסקלית אחראית הובילה את המשק ליחס חוב תוצר של 60% בתחילת המלחמה", אמר הנגיד. "יחס זה עומד לצדנו כשצפויות למשק הוצאות גדולות. חשוב להמשיך מדיניות פיסקלית אחראית ולשדר זאת לשווקים שעוקבים יותר מתמיד לישראל. חשוב שהממשלה תביא לצמצום הוצאות שהפכו לפחות נחוצות בעת הזו. יש לזכור שבניגוד להתמודדות בתקופת הקורונה, כעת זהו אירוע מקומי, ולכן התייחסות השווקים להתנהלות השווקים עלולה להיות פחות סובלנית.

"באשר לסיכונים הפיננסיים, התהליכים של המדינה והבנק צפויים להקל על משקי הבית. תרחישים של מלחמה, כמו הרעה בפרמיית הסיכון ודירוג של בנקים בישראל, נבחנו מספר פעמים במסגרת תרחישי הקיצון. התוצאות של התרחישים מעלות כי המערכת הבנקאית נותרת יציבה וחסונה.

"האינפלציה נמוכה ביחס למרבית המדינות בעולם. במבט צופה פני עתיד, בטווח המיידי צפויה למלחמה השפעה מהותית על התפתחות המחירים. נכון לעכשיו הציפיות והתחזיות מעריכות שהאינפלציה תחזור ליעדה במהלך השנה הקרובה. גם הציפיות מהשוק לטוויים הארוכים יותר מצויות בתוך היעד".

"חשוב לדעת כי הציפיות הן חלק משיווי המשקל", הסביר הנגיד. "אדגיש מה שאמרתי לפני מספר ימים - הסיעון המרכזי לאינפלציה בישראל, וכעת ביתר שאת, הוא הפיחות של השקל. בהתייחס לעולם, האירועים הביטחוניים בישראל גרמו לעלייה במתיחות הגיאופוליטית ולתנודות במסחר. עלו מחירי הנפט והגז הטבעי. עוד טרם המלחמה הפעילות הכלכלית, מלבד ארה"ב, האטה. ההידוק המוניטרי בעולם נמשך ועל כך נמשכת ההתמתנות באינפלציה. בתנאים הפיננסיים בעולם חל הידוק והבנקים המרכזיים מתמחרים 'היי פור לונגר' (ריבית גבוהה לזמן ארוך יותר). תוואי הריבית והפעלת כלים מוניטריים נוספים ינקטו בהתאם להתפתחות הלחימה ולנאים נוספים. מאז פרוץ הלחימה קיבלתי הודעות תמיכה והבעת סולידריות מנגיד בנקים ומגורמים כלכליים נוספים. ממשיך לעמוד איתם בקשר. ומודה לכולם על הבעת התמיכה". 

"עובדים עם הגורמים הרלוונטיים באוצר"

לשאלת גלובס לגבי שיתוף הפעולה עם שר האוצר ודעתו של הנגיד על תוכנית הפיצוי שהוצגה, אמר ירון כי " כל הגורמים של הבנק עובדים עם הגורמים הרלוונטיים באוצר. בנאום שלי אמרתי כמה עקרונות - לתת לצבא לעבוד ולתת סיוע למפונים ולנפגעים באופן מיידי. בשלב הבא צריך לתת סיוע לעסקים, מאחר שהקטנים והבינוניים הכי פגיעים. שם יש כבר מתווים שמדברים על סיוע, תמיכה בנושא השכר. פה האיזון הפיסקלי מאוד חשוב וצריך לראות איך האירוע מתפתח. לגבי התתחזית, כפי שאמרנו לולא האירוע היינו מצביעים על צמיחה יותר גבוהה ממה ראשינו קודם. התחזית לוקחת בחשבון אירוע שמתמקד בעיקר בזירה הדרומית".

הנגיד ציין כי נפגש עם שר האוצר, אך נמנע מלהשיב באופן ישיר על השאלה אם הוא שוחח עם ראש הממשלה נתניהו מאז פרוץ המשבר. "אני לא נוהג לדבר על השיחות עם ראש הממשלה. ברור לכולנו שכרגע הנושא המרכזי הוא נושא הלחימה. אנחנו מנסים ליצור חזית תמיכה וודאות ככל האפשר במצב שהוא מצב חירום בתחום הכלכלי. כפי שאמרתי, הצוות שלנו עובד עם האוצר והקבינט החברתי כלכלי וכיוצא בזה", אמר ירון.

האם היית מצפה לעצירה חלוקת הכספים הקואליציוניים והעברתם לשיקום? האם יש חשש מהורדת דירוג?
"הנאום שלי ברור. לפני שיוצרים קופסאות צריך לעשות התאמות והן כוללות גם את ההסכמים הקואליציוניים. אנחנו ב-2023 כבר בקצה, אבל ב-2024 יש לא מעט תקציבים שאפשר לשנות.  ייתכן שגם סגירת משרדים מיותרים היא חלק מהעסק. 

לגבי דירוג האשראי, אין ספק שפרמיית הסיכון של ישראל עלתה. חברות דירוג האשראי יודעות שהיסודות של הכלכלה הישראלית חזקים וידענו תמיד לחזור ולשגשג. האיזון הזה, הסיגנל (האיתות) שבו הממשלה עושה התאמות, כולל בתקציבים הקואליציוניים, גם אם בסוף נצטרך לעשות הרחבה תקציבית, זה המסר הכי חשוב לשווקים הפיננסיים".

באשר לנושא החל"ת במשק, אמר הנגיד כי צריך למצוא את הנקודה הנכונה לאיזון. "חל"ת כללי הוא דבר שונה מאשר חברות ספציפיות שהוציאו עובדים לחל"ת. בניגוד לקורונה אנחנו רוצים לשמר את הפעילות הכלכלית תחת מגבלות הביטחון ופה צריך לעבוד בצורה חכמה. עדיין אנשים יכולים, ככל שעסק מוצא לנכון, להוציא לחל"ת", ציין ירון.

הקדנציה של ירון אמורה הייתה להסתיים בדצמבר הקרוב, אך בצל המלחמה הוא יישאר בתפקיד. "היה ברור שלאור מצב החירום ואתגרי הכלכלה הקשים, אני מקבל על עצמי את הארכת הכהונה לפחות לתקופת החירום", הוא מספר ואומר כי לגבי ההמשך, "זו בוודאי לא החלטה שלי וצריך לפנות לראש הממשלה".

היום נחגג יום הולדתו התשיעי של הילד אוהד מונדר, שנמצא בשבי החמאס. לאור הזדהות הנגיד הציג בלון  אדום (שנבחר כסמל לחגיגת יום ההולדת העצובה) במהלך מסיבת העיתונאים. 

בנק ישראל הציב את השקל לפני האינפלציה 

הסיבה העיקרית שבנק ישראל בחר שלא לבצע שינוי בריבית, היא הרצון למצוא שיווי משקל בין משק שנמצא בעיצומה של מלחמה שצפויה לגרום להאטה, כך שהעלאת ריבית תאיץ האטה זו, לבין אינפלציה עולה שמתודלקת על ידי הפיחות בשקל, ולכן הורדת ריבית מוקדם מדי עלולה להביא להמשך בעליית האינפלציה. 

נזכיר כי רק בשבוע שעבר, לאחר תחילת הלחימה חזו לא מעט כלכלנים ואנליסטים כי בנק ישראל יוריד את הריבית ועשוי לעשות זאת אף בחדות עד כדי הורדה של 0.75%. זאת כדי לעודד את הכלכלה המקומית לנוכח השפעתה השלילית של המלחמה על המשק, כולל ירידה חדה שכבר מורגשת בביקושים ובצריכה. אולם התפתחות הלחימה בדרום והמתיחות בצפון הביאו להמשך הפיחות בשקל אל מול הדולר, למרות שבנק ישראל ממשיך למכור דולרים כחלק מהתוכנית אותה פרסם כבר יומיים לאחר תחילת המלחמה, בהיקף של עד 30 מיליארד דולר. 

אולם לאור התחזיות הללו, בבנק ישראל מיהרו להרגיע את השווקים והבהירו כי בשלב זה הכלים העומדים לרשותו מיועדים קודם כל לשמירה על היציבות הפיננסית של המשק הישראלי ובכלל זה בלימה של הפיחות. או במלים אחרות - בנק ישראל הציב את השקל לפני האינפלציה ולפני הורדת ריבית. 

הורדת ריבית היא צעד המנוגד להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח. כך בעוד שהבנק מנסה למנוע פיחות נוסף וחד בשקל, הורדת ריבית מפחיתה את האטרקטיביות של השקעה בשוק המקומי (אג"ח ממשלת ישראל לדוגמה) ויכולה לגרום לפיחות נוסף בעקבות העברת כספים לשווקים המציעים ריבית אטרקטיבית יותר. 

נציין כי למרות שהפעם הריבית נותרה דומה, בשוק עדיין צופים ירידות ריבית, אולי החל כבר מההחלטה הבאה בחודש דצמבר. על פי התחזיות שפורסמו בבלומברג בסוף השבוע האחרון (20 באוקטובר) הריבית תרד אז ל-4.5% ותמשיך לרדת בהדרגה עד 3.5% באוקטובר 2024 ותישאר ברמה זו לאורך חודשים ארוכים. מדובר בירידה מתונה הרבה יותר מהתחזיות שפורסו חמישה ימים בלבד לפני כן, שחזו הורדת ריבית בהחלטה הנוכחית והמשך בתוואי הורדות ריבית חדות ל-3.5% כבר ביוני 2024 (כלומר שתי החלטות מוקדם יותר ביחס לתחזית המעודכנת) והורדת ריבית נוספת לרמה של 3% באמצע 2025. 

מנגד, נזכיר כי לפני מתקפת חמאס על יישובי העוטף, היו שחשבו כי בנק ישראל אף יעלה ריבית ברבע אחוז כיוון שהאינפלציה לא ירדה בהתאם לציפיות של בנק ישראל. למרות שהריבית נותרה לפי שעה על רמה זהה, גם תסריט של העלאות ריבית לא ירד מהפרק ובבנק ישראל ממשיכים לעקוב אחר החלטות הריבית של הפד האמריקאי. 

בעוד ששוק העבודה הישראלי סופג זעזוע עם גיוסם של מאות אלפים למילואים והוצאה לחל"ת של רבבות עובדים, שוק העבודה האמריקאי נותר חזק. המשמעות היא אינפלציה גבוהה לזמן ארוך יותר (הציבור ממשיך לקנות), ולכן ישנה אפשרות שהפד יעלה את הריבית שעומדת כיום על עד 5.5% בעתיד כדי להוריד את האינפלציה. כך, בשוק יש המעריכים שאם הפד יעלה את הריבית, בבנק ישראל יתקשו שלא ללכת בעקבותיו מאחר שפער ריביות של 1% ואף יותר מזה אל מול ארה"ב הוא לא דבר של מה בכך.

המפקח על הבנקים לשעבר: "לכלי הריבית יהיה את הזמן והעיתוי שלו"

המפקח על הבנקים לשעבר, יאיר אבידן, אמר בשיחה עם גלובס כי כלי הריבית איננו הכלי לסיוע במונחי הטווח הקצר. "מה גם, שהציפייה להפחתת ריבית יהיה בה בכדי להביא להחלשה נוספת של השקל, החלשות שתבוא לידי ביטוי בלחצים אינפלציוניים, להם תהיה פגיעה משמעותית יותר באזרחי מדינת ישראל. לכלי הריבית יהיה את הזמן והעיתוי שלו, מועד בו החשיבות של עידוד המשק והצמיחה יהיה היעד המרכזי".

עוד הוסיף אבידן כי נכון שהן במשרד האוצר והן ברמת משרדי הממשלה ישקלו שיקולים משקים ומדינתיים כוללים ולא סקטוריאליים, יבינו את שעת החירום בה אנו מצויים, ויתנו דוגמה לאחריות, מנהיגות ומשילות, ישחררו תקציבים משמעותיים ובאופן מידי לתושבים ולעסקים שנפגעו, עם מינימום ביורוקרטיה. לזמן וליצירת האמון של הציבור בהנהגה יש חשיבות דווקא בימים אלה. בהחלט יתכן שהמחיר והטעות באי העברת כספים וסיוע מיידי יהיה הרבה יותר גבוה מפוטנציאל הטעות של העברת כספים מסויימים לעסקים או אנשים שאינם זכאים לכך".