ענקית התוכנה הישראלית שמרכזת 300 פרויקטים של סיוע

חברת התוכנה מאנדיי נרתמה מתחילת המלחמה לריכוז היוזמות האזרחיות בעורף ובניית תשתית טכנולוגית מבוססת נתונים, והיא מעורבת במאות פרויקטים • רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף, מספר על ההתגייסות ואיך ממשיכים לנהל חברה מתפקדת

החמ''ל במשרדי מאנדיי השבוע / צילום: monday
החמ''ל במשרדי מאנדיי השבוע / צילום: monday

המלחמה שפרצה בדרום ב־7 באוקטובר תפסה את רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף בחברת התוכנה מאנדיי, בחופשה ביוון. באותו ערב הוא כבר היה בישראל, ופרויקט ראשון של מאנדיי לסיוע כבר היה באוויר - ניהול הקשר בין מפונים מיישובי הדרום למארחים ברחבי הארץ. כיום, כשלושה שבועות לאחר מכן, מאנדיי מסייעת בריכוז היוזמות האזרחיות בעורף ובבניית תשתית טכנולוגית מבוססת נתונים. במערכת שלה יש לא פחות מ־300 פרויקטים ועוד 40 בקשות לפרויקטים בממוצע מדי יום, עם כ־8,000 משתמשים יומיים אקטיביים במערכת סביב הפרויקטים האלה.

"איום קיומי על החברות": כך אנשי הון סיכון רוצים לעזור לסטארט-אפים
חברת ההייטק שמקבלת קריאות לחילוץ תחת אש
״שנאה ואנטישמיות״: החרם של חברות הסייבר

מאנדיי, שהקימו ומנהלים מן וערן זינמן, פיתחה מערכת הפעלה לעבודה (Work OS), שבאמצעותה ארגונים בכל סדר גודל יכולים ליצור את הכלים והתהליכים הדרושים להם לניהול כל היבט בעבודתם - מניהול משימות ופרויקטים, תקציב, ניהול לקוחות CRM, ניהול תהליכי פיתוח, שיווק, לוגיסטיקה ועוד. הפלטפורמה גמישה ומתממשקת לתוכנות השונות בסביבת העבודה, וכך מאפשרת לחבר ארגונים ומשתמשים שלא רגילים לעבוד יחד, באמצעות כלי פשוט וקל לניהול כל התהליכים והמשימות במקום אחד.

הפעילות ההתנדבותית הנוכחית לא זרה לחברה. מן מספר לגלובס שהכול התחיל בתקופת הקורונה, כשתוך יום החברה הצליחה למחשב את פעילות מרכז השליטה שכלל גופים ממשלתיים שונים ונועד לבצע רכש.

"הבנו שיש לנו יכולת לקחת את המערכת של מאנדיי ואת האנשים שלנו, ובזמן אמת להרים אופרציה ענקית", אומר מן. כשהחברה הונפקה ב־2021 בבורסת נאסד"ק היא החליטה להקצות לאורך זמן כ־10% משווייה ליוזמות פילנתרופיות ועזרה לקהילה, בהקשר של דיגיטציה לגופים ללא כוונת רווח. נכון להיום נסחרת מאנדיי בשווי של 6.2 מיליארד דולר, לאחר ירידה של 18% במניה מתחילת המלחמה בדרום.

מתרומת אוכל וזרי פרחים ועד לקיחת דם מתורמים

כחלק מהחלטה זו הוקם גוף שנקרא Monday Emergency Response Team, שמגיע לאירועי אסון בעולם ומסייע למחשב את פעילויות הסיוע. הצוות כולל שני עובדים במשרה מלאה שאליהם מצטרפים עובדים נוספים בהתאם לצורך. "לדוגמה, במלחמה באוקראינה הגיעו לפולין המון פליטים. היו שם עשרות עובדים שלנו שעבדו מסביב לשעון ומחשבנו את כל הקליטה של הפליטים", מספר מן. אירועים אחרים בהם מאנדיי סייעה היו בשנים האחרונות במרוקו, טורקיה ואתיופיה. "עם הזמן חברנו להמון גופים בינלאומיים וארגוני סיוע שמכירים אותנו, ונוצרו התמחויות ספציפיות".

בשבת הקשה של ה־7 באוקטובר מן התחיל לקבל הודעות, ובחברה הבינו מיד שהצורך הראשוני יהיה בפינוי משפחות. באותו ערב כבר העלו שם טופס למארחים, ותוך יום־יומיים קיבלו 8,000 הצעות לאירוח. "בעצם, המערכת הראשונה הייתה 'חיה' תוך פחות מחצי שעה", מספר מן. "היום יש לנו מעל 300 פרויקטים, כשבדרך כלל ב־Emergency Response יש לנו 2-3 פרויקטים בו זמנית".

בין הפרויקטים הוא מציין יוזמה להבאת זרי פרחים להלוויות ההרוגים, גיוס אנשים שיודעים לקחת דם מתורמי דם, החמ"ל האזרחי במתחם אקספו בת"א (שמובילים ארגוני אחים לנשק ומטה ההייטק), עבודה עם איחוד הצלה ומד"א ועוד.

מן מציין שכשיש התארגנות לתת שירות מסוים, מגיעות בקשות כפולות והמעקב בוואטסאפ אחרי הבקשות לא תמיד מסודר, ואילו מאנדיי בונה מערכת תפעול שבה אפשר לקבל בקשות, לעקוב אחריהן, למזג, לבחון ועוד - "כל התפעול וכל דבר אחר שצריכים", לדבריו. "לדוגמה, באקספו יש אלפי מתנדבים; כל אחד צריך לדעת מה הוא עושה, צריך להכניס אותם למערכת, לתת הרשאות. זו אופרציה רצינית, ואנחנו עזרנו למחשב את כל האירוע הזה".

לדברי מן, מאנדיי עובדת גם עם גופים ממשלתיים לאחר שקיבלה לאחרונה הרשאה לעבוד גם עם מערכות רגישות יותר (אם כי לא צבאיות עדיין).

התחושה היא שבימים הראשונים הממשלה הייתה פחות נוכחת באירוע, וגופים אזרחיים פעלו.
"לקח לממשלה זמן, אבל אין מה לעשות, יש תהליכים פנימיים שהם צריכים לעשות והם יותר איטיים בתגובה מאזרחים שבאו להיענות לצורך. רואים את זה בכל העולם בהקשר הזה. אני יכול להגיד מהפרספקטיבה שלי במערכות דיגיטליות, שהעורף מגיב פה בצורה שלא הייתה אף פעם. בעבר הייתה פחות תקשורת, היום יודעים בזמן אמת איפה צריך לחלץ ואיזו מידה של בגד כל משפחה צריכה.

ערן זינמן ורועי מן, מייסדי חברת מאנדיי / צילום: איל יצהר
 ערן זינמן ורועי מן, מייסדי חברת מאנדיי / צילום: איל יצהר

"אנחנו המענה הדיגיטלי המחשובי לקישוריות שקיימת היום בעורף, ולדעתי זה משנה את התמונה. זה סוג אחר של התארגנות אזרחית שבעבר לא הייתה - בעבר אנשים היו מחכים במקלט ובסוף היום מתעדכנים בחדשות מה קרה. העתיד ייראה יותר ככה, ובמקום לפתח יכולת תגובה לכל אירוע, נניח להכין מאגר של אנשים שיודעים לקחת תרומות דם - צריך להבין שנדרש להתארגן לדינמיות ולענות על צרכים בזמן אמת".

מעבר לכך מאנדיי גם תרמה אוכל לבתי חולים ולחיילים ולפטופים, עובדים שלה התגייסו לנושא ההסברה והיא מארחת חמ"לים שונים במשרדיה.

"בהייטק הישראלי יודעים לעבוד יחד"

איך התחושה של עובדי מאנדיי בישראל שמסייעים באסונות בחו"ל, ופתאום האסון הוא כאן?
"מהשנייה הראשונה הבנו את עוצמת האירוע הזה, גם על האנשים וגם על המדינה, והייתה התגייסות של 100% מהחברה - גם העובדים שלנו בלונדון ובארה"ב התגייסו לנושא ושומרים על החברה מתפקדת, כי בישראל בשיא כ־200 (מתוך כ־1,000 עובדים) היו מגויסים לסיוע, בנוסף לכ־130 עובדים במילואים. מההתחלה הבנו שחשוב לרתום את האנשים, חוץ מהאמונה הבסיסית שצריך לעזור, יש גם את העשייה עצמה שעזרה לאנשים להרגיש שיש להם מה לעשות בנידון. תחושת השליטה והיכולת לתרום מאוד משמעותית".

במאנדיי מקפידים לשוחח עם העובדים ולשקף להם את הפעילות, ובמקביל לעזור למי שצריך (למשל, הוקמה קייטנה לילדים שאין להם מסגרות כרגע, ופסיכולוגים משוחחים עם מי שמרגיש צורך).

איך אתה מסביר את ההתגייסות העצומה של ההייטק?
"כשיש קבוצה של עשייה ועבודה משותפת, מתגייסים. בהייטק הישראלי מחוברים לכולם, יש אנשים שיודעים לעבוד יחד, ורואים הרבה חברות שהתגייסו כמו וויקס, פייבר, איירון סורס, ועוד המון חברות. עינת גז (מייסדת פאפאיה, ש'ח'ו') היא הראשונה שהרימה את נושא הפינוי. כל המדינה התגייסה וההייטק הוא חלק מזה, יש להייטק יכולות וזה מדהים לראות. זה החלק היפה בסיפור, לראות את ההתגייסות. כל כך הרבה אנשים שרק רוצים לעזור, זו דוגמה מדהימה לכוח שלנו בתור ישראלים. אני חושב שיש גם מחויבות להמשיך את זה הלאה, לא כ'זבנג וגמרנו' אלא עזרה לאורך זמן, לבנות חלקים גדולים מהמדינה מחדש".

איך הניהול היומיומי של החברה במלחמה?
"זה לא פשוט, אנחנו דואגים לעובדים, שומרים על קשר ומתארגנים בהתאם. יש צוותים שלמים שגויסו. בשבועיים הראשונים הפוקוס היה על לייצב, ואחרי כמה ימים בנינו תוכנית הכשרה לאנשים בחמ"לים, וזה מאפשר לאנשים שלנו לחזור להתמקד בחברה. דגש אחד שהיה מההתחלה זה שהתמיכה בלקוחות לא תיפול במילימטר ושהתחזוקה תעבוד כמו שצריך. אנשים נתנו הכול מעצמם וזמן התגובה שלנו ללקוחות אפילו ירד. עכשיו אנחנו מתחילים להתייצב לשגרה שהיא לא שגרה".