"לא מכניס אגורה לעסק, אבל משלם את כל התשלומים השוטפים": חברות הנדל"ן היזמיות מתקשות לתפקד

מנתונים שפרסמו בנק ישראל והכלכלן הראשי באוצר עולה כי היקפי המשכנתאות ורכישת הדירות בחודש אוקטובר, שבו פרצה המלחמה - היו נמוכים אף מאפריל 2020, שבו הוטל הסגר הלאומי בגין הקורונה. וכך, על אף שהיקפי המלחמה עד כה נמוכים מאלה של מלחמת לבנון השנייה ב־2006, וכיפת ברזל מצליחה ליירט את רובן המוחלט של הרקטות הנורות לארץ, מה שלא היה במלחמה ההיא, ההשפעה שלה על השוק נרחבת יותר מבחינה גיאוגרפית, אך גם כמותית. עקב היקפו של שוק הנדל"ן הדרומי, החלטנו לשים עליו את הדגש בכתבה זו.

● שאלות ותשובות | קניתם דירה מחברת חנן מור? אולי אתם בבעיה
● המגורים הזמניים למפוני עוטף עזה יישארו גם לאחר שיחזרו לביתם
● הקפאות המשכנתה קפצו ב-40% לרמה הגבוהה ביותר מאז הקורונה 

קבוצת חנן מור עלולה להיות רק הפתיח למפולת של חברות נדל"ן, ולא רק כאלה שהתנהלו בפזרנות ורכשו קרקעות יקרות תוך שימוש במינוף גבוה. חברות יזמיות ומבצעות נמצאות היום במצב שביר לנוכח המצב הכלכלי, ובמיוחד הריבית הגבוהה במשק, והמלחמה בדרום והמתיחות בצפון עלולות לגבות מחלקן מחירים גבוהים. כבר עתה חלק גדול מהקבלנים בדרום משותקים, וניצחון לא מספיק משכנע במלחמה, עלול להקפיא מכירת אלפי דירות בערי הדרום ובעקבות זאת להעמיד בסכנה חברות נדל"ן רבות שפועלות שם.

"הקונים נעלמו לגמרי, ואני מבין לגמרי את האנשים", אומר שאולי דמרי, בעלי חברת אורות גת, היוזמת פרויקטים באשקלון ובקריית גת. "הראש של האנשים היום הוא לא בלקנות דירות, והם שומרים את הכסף, כי הם לא יודעים מה יקרה מחר: האם יפוטרו ממקום עבודתם או לא, אם יהיו מענקים או לא, אם תהיה הכנסה או לא. אנשים לא יכולים להתחייב לעסקאות והלוואות. אשקלון נטושה, לפחות בחלקה. כל מי שאין לו מיגון בבית - יצאו מהעיר".

באשקלון בונה החברה פרויקט בן חמישה בניינים ובו 180 יחידות דיור, שנמצא בשלבים התחלתיים, ובקריית גת מגדל של 20 קומות ו־78 דירות, שהוא עומד לקראת סיום. באשקלון נמכרו עד כה 36 דירות ובקריית גת 50 דירות. כמו כן יש קרקע באשקלון ל־100 יחידות דיור ולשטחים מסחריים במסגרת מחיר מטרה.

איך החברה מסתדרת ללא קונים וללא הכנסות?
"למזלנו, רוב העובדים של החברה שלי הם עובדים זרים ולא פלסטינים, אז המצב יחסית טוב. אני מעריך שנפגעתי ב־20%־30% מהתפקוד של החברה. מדובר בעיקר בעבודות חשמל ואינסטלציה, שמבצעים עבורי קבלני משנה. מבחינת מכירות - אין כרגע. מנסים לאלתר ולהמציא מבצעים, אבל קשה. אף אחד לא מתעניין, אף אחד לא שואל. המדינה לא מתערבת בכלל. לא שמענו מהם שום דבר".

בימים אלה החברה עורכת מבצעים לכוחות הביטחון. הם לפחות פטורים לפי שעה מהחששות של רבים, שמא יפוטרו בקרוב מהעבודה, או יוצאו לחל"ת. במסגרת המבצע מציעה החברה הנחה של 100 אלף שקל במחירי הדירות, לאנשי כוחות הביטחון. דמרי אומר כי ההיענות בקריית גת גבוהה יחסית; באשקלון לעומת זה המבצע מתקדם "בקושי".

"אחד הדברים הקשים ביותר זה חוסר הוודאות. לא יודעים להיכן המערכה הזו מתקדמת, האם תתפשט הלאה, לא יודעים כמה זמן תימשך. ככה לא ניתן להמשיך", הוא מסכם.

 שאולי דמרי, בעלי חברת אורות גת / צילום: יח''צ

"אני לא ישן בלילה כבר חודש"

איתי רביד מבאר שבע מנהל עם שותפו אברהם חדד, את חברת רביד חדד חברה לבנייה ופיתוח, שעוסק בהקמת מבני ציבור, עבודות שלד לבתי מגורים ובנייה מלאה של בתים. בימים אלה לחברה כמה פרויקטים לבנייה ציבורית בדימונה ומבנים פרטיים ביישובי העוטף.

"אני לא ישן בלילה כבר חודש", מספר רביד. "מאז תחילת המלחמה אני לא מכניס אגורה לעסק, אבל משלם את כל התשלומים השוטפים".

החברה שלו מעסיקה שבעה עובדים - מנהלי עבודה, מהנדסים ועובדי מינהלה, ו־40 פועלים פלסטינים מאזור חברון. עם פרוץ המלחמה נאסרה הגעת הפועלים הפלסטינים והחברה נותרה ללא עבודה. גם איומי תביעות על פיגורים בסיום העבודה מתחילים להישמע.

"הייתי מצפה מהמדינה, שלה אני משלם מסים, תגבש מתווה פיצוי, אבל יותר מחודש עבר ואין כלום. רק מדברים על יבוא פועלים מחו"ל, שייקח שנים עד שזה יוגשם, אם בכלל, ומשאירים אותנו להתמודד לבד. כמה זמן נחזיק לפני שנקרוס? חודש? חודשיים?", אומר רביד.

 איתי רביד, חברת רביד חדד / צילום: תמונה פרטית

הפיצוי: מופחת ביחס לשאר המשק

בעקבות מאבק של התאחדות הקבלנים בוני הארץ החליט משרד האוצר בשבוע שעבר לכלול את ענף הבנייה במתווה הפיצוי למגזר העסקי שנועד לתמוך בעסקים שנפגעו במלחמה. עם זאת, החלטת האוצר קובעת כי קבלנים יפוצו בשיעור מופחת משאר המשק - 15% מההוצאות הקבועות שלהם, מול פיצוי בגובה 22% שיינתן לשאר ענפי העסקים.

במתווה שקבע משרד האוצר לקבלנים נקבע כי יינתן פיצוי רק על רכיב הביצוע במסגרת מיזמי הבנייה, ולא על הקרקע שהם רכשו. באוצר הדגישו כי הפיצוי יינתן רק לקבלנים רשומים כחוק ברשם הקבלנים, המשמשים קבלני ביצוע ראשיים או קבלני משנה אשר בונים את כל סוגי הבנייה, כולל חברות יזמיות שמבצעות בעצמן את הבנייה של הדירות שלהן.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו כבר הגיב באומרו כי "נוסח הפיצוי הזה לא יאפשר להחזיר את הענף לפעילות אלה אם יזרמו אליו עשרות אלפי עובדים זרים שיחליפו את הפלסטינים. כדי לעמוד במשימות הקשות שלפניו על ממשלה לקדם מיד שורת החלטות שיאיצו את קצב הבנייה".

הקבלנים שמושבתים כבר למעלה מחודש, אומרים, שאין להם מושג מה הפיצויים שיקבלו. רביד, למשל הגיב בקצרה, כי "אמרו שיש מתווה, אבל לא אומרים מה"; דמרי אמר ש"כן, בשבוע שעבר פרסמו שיתנו פיצוי של 15%. אבל מתי? אנחנו צריכים את הכסף עכשיו. צריך להזיז דברים. הבנקים לא באים לקראת, אף אחד לא בא לקראתנו. לאף אחד לא אכפת".

ואילו אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ, אומר כי "למרות המתווה שאושר ובו פיצוי מופחת לקבלנים לעומת עסקים אחרים, אנחנו עדיין רחוקים מלייצב את הענף ולצמצם את הפגיעה הכלכלית שספגו וסופגות חברות בנייה רבות. לפני כשבוע, קיימנו בארגון כנס חירום בהשתתפות עשרות קבלנים ויזמים מהדרום והמצוקות שעולות מהשטח הן מאוד קשות".

"יקח למשק שנים להתאושש"

לדברי אביסרור, "עם כל הכבוד לכל מתווה פיצויים שיינתן, בלי עובדים הענף לא יכול לתפקד. גם אם קבלנים ויזמים מעוניינים לחזור ולעבוד, אין להם יכולת מאחר ואין מספיק עובדים זרים שיחליפו את העובדים הפלסטינים. אם הממשלה לא תתערב ותדאג לספק פתרונות יעילים ולאשר מיידית מכסות לעובדים זרים בהיקפים משמעותיים אנו צפויים לקריסת הענף, מה שעשוי להוביל לפגיעה כלכלית עצומה במשק הישראלי שייקח שנים להתאושש ממנה".

סיכום הביניים, אם כך, אינו מעודד: אין קונים, אין עובדים, ואין פיצויים, או לפחות אין פיצויים שניתן להבין בדיוק בפני מה עומדות החברות. מצד שני יש מלאי של דירות שרק עולה, ויש ליווי בנקאי מכובד לרוב החברות. הצירוף של חודש חגים עם חודש פלוס לחימה והשבתת האתרים ומשרדי המכירות - אינם מבשרים טובות לענף.