אודות מדור הפקולטה
מדור "הפקולטה" הוא שיתוף פעולה מערכתי ייחודי בין גלובס והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנועד להנגיש, בשפה בהירה ותמציתית, ידע מחקרי ואקדמי בנושאי כלכלה, אסטרטגיה, שיווק, ביג דאטה, פינטק וחדשנות. הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת ת"א היא מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, וחוקריה עוסקים בסוגיות העדכניות ביותר בענף. במדור יכתבו מיטב חוקרי הפקולטה לניהול לצד בחירת הנושאים, העריכה והתמצות של מערכת גלובס. להרחבת היריעה וצלילה עמוקה יותר למחקרים עצמם, המקורות מצורפים בסוף הכתבה
אודות הכותבים
פרופ' יחזקאל היא חברת סגל בכיר וראש ההתמחות בניהול גלובלי וייעוץ עסקי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.
רון הוא כלכלן ומשפטן, בוגר תוכנית חבצלות של אמ"ן ובעל MBA מטעם הפקולטה.
אירועי 7 באוקטובר תפסו את ישראל בהפתעה ובלי יכולת לספק מענה מיידי. יידרש זמן רב לערוך תהליכים מסודרים של למידה, תחקור והפקת לקחים. שני מושגים בולטים מעולם הניהול והעסקים, VUCA ו-BANI, מצליחים לתאר את המציאות והאתגרים הנגזרים מהמצב ואת מה שנדרש ממנהיגים שמתעוררים מההלם הראשוני ומצטרפים לקרב על הישרדותם.
את המושג VUCA טבעה היחידה האסטרטגית של הצבא האמריקאי, לבקשת הנשיא קלינטון, להגדרת צירי ההיערכות לקראת המאה ה-21 בעקבות סיום המלחמה הקרה. האתגרים שהוגדרו היו סביבה רוויית תנודתיות (Volatility), אי-ודאות (Uncertainty), מורכבות (Complexity) ועמימות (Ambiguity). מול כל אחד מהממדים הוגדרו כלים ארגוניים ומנהיגותיים.
משבר הקורונה אותת על תהליכים כאוטיים, עוצמתיים, לעיתים אקספוננציאליים, והוביל להגדרת מושג נוסף, BANI, שטבע האנתרופולוג והעתידן ג'מאייס קאשו. המושג מתייחס לצורך בהתארגנות מול עולם שביר (Brittle), מעורר חרדה (Anxiety), לא בהכרח לינארי (Nonlinear) ומכיל סיטואציות שלא תמיד ניתנות להבנה דרך תפיסת המציאות הקיימת (Incomprehensible).
המושגים חופפים בחלקם, מוסיפים זוויות ניתוח אך לא שוללים זה את זה. השימוש בשניהם מאפשר לנתח ולמפות את המצב, האתגרים והמענים בצורה מערכתית רחבה.
מקרה קיצון של טלטלה
מלחמת אוקטובר 2023 היא מקרה קיצון שמכיל את כל הרכיבים של שני המושגים: תנודתיות, שבירות והתקפה חסרת תקדים שהפתיעה את ישראל, גם אופרטיבית (חדירת אלפים וביצוע טבח נוראי) וגם אסטרטגית (ניפוץ קונספציה מבוססת); אי-ודאות נוכח מחסור קריטי ממושך במידע (מה קורה בשטח?) במקביל להצפת מידע וכן המון שאלות פתוחות שהולכות ומתווספות (מה מעורבות איראן? כיצד ייראה היום שאחרי?). את החרדה קשה לפספס בתמונות מקבלי ההחלטות ההמומים. המערכה מאופיינת גם במורכבות רבה נוכח ריבוי שחקנים (אויבים, בעלי ברית, בלתי מעורבים), איומים והזדמנויות, אינטרסים והאינטראקציות ביניהם. כל זה אפוף בעמימות נוכח ריבוי מידע שניתן לפרשנויות שונות בהסתברויות ריאליות (מה ההיגיון שמנחה את חיזבאללה? מה מבקשת קטאר להשיג?).
השילוב בין כל אלה מחייב תרחוש בלתי פוסק בקבועי זמן קצרים, גיוון בקבוצת מקבלי ההחלטות, יכולת הגדרה מדויקת של מטרות האירוע מול כל השחקנים, הרבה אינטואיציה ויכולת להבין שאנחנו לא באמת שולטים בהתרחשויות.
ארגונים בסיטואציה כאוטית
אז מה יכולים ללמוד ארגונים עסקיים ומנהליהם? טוב יעשה כל ארגון אם ינתח את ממדי המושגים בהתאמה אליו ויכין עצמו מבעוד מועד ותוך כדי תנועה. להלן כמה אמצעים שמופיעים בספרות, עמם גם נפגשנו רבות בשטח הייעוץ, ונדרשים להתמודדות בסיטואציות כאוטיות.
חזון ברור, עדכני ומעורר השראה, אך ריאלי: לגבש מצפן שמבהיר כיצד אנו שואפים שהארגון ייראה וממנו לגזור אסטרטגיה ולנסח מטרות ברורות ובנות מימוש. כך ניתן להירתם לתכלית ולפעול חרף הכאוס.
מנהיגות ברורה, אמיצה, משתפת, נוטלת אחריות וחומלת: התייצבות המנהיגים בתקשורת ובשטח, תוך עמידה אמיצה מול ההאשמות, הביקורת והשבר, ולקיחת אחריות מלאה ללא סייג - הם צעדים בסיסיים עבור מנהלים באשר הם. רק כך יוכלו לגייס את אנשיהם להתמודד עם הכאוס המתממש ולבלום את ההשלכות השליליות לאחר הזעזוע הראשוני.
ניצול משאבים זמינים והסטתם באופן "זמיש" למשימות דחופות: ימי טלטלה ואי־ודאות מחייבים ניהול זריז וגמיש וניוד משאבים. חשיבה יצירתית יכולה להפוך איומים להזדמנויות ולגשר על פערים.
גיוון מרבי בפורום מקבלי ההחלטות: רמות אי־הוודאות הגבוהות, עוצמת השבירות, העמימות והקושי להבין את המציאות לצד המורכבות הגבוהה מחייבים חשיבה מערכתית, יצירתית, פורצת גבולות וקונספציות, מזוויות ראייה שונות.
בחינה מחודשת ואתגור הנחות יסוד: מערכות ארגוניות נוטות להתאהב בהנחות היסוד שלהן. רמת הסיכון הגבוהה וסכנת השבירות מחייבות לחזור אליהן באופן שוטף, במבט מגוון ויצירתי, ולאתגר אותן. ארגונים צריכים להתייחס גם לשינויים הגיאופוליטיים, למורכבות הזירה ולהשפעתם עליהם.
פרופ' אורלי יחזקאל / צילום: ניקול דה קאסטרו
להיות אנטי־שביר ולנצל הזדמנויות: רבות דובר על חוסן והוא אכן נחוץ, אך נוכח המצב אין בו די. ארגונים חייבים להבטיח שיהיו "בלתי שבירים", כפי שהגדיר הפילוסוף האמריקאי ד"ר נאסים ניקולס טאלב (Taleb, 2012). המושג מבחין בין מי שנשבר בעת מצוקה, מי שעמיד במשברים ומי שצומח במהלכם ומהם.
שאול רון / צילום: אביחי שריקי
תקווה, אמונה ורוח: דווקא בימים קשים מתעצם ערכם של "כלים רכים". מנהלים חייבים לעצמם רגע של שקט פנימי, רגיעה, התאוששות. מול אנשיהם - הרבה אינטליגנציה רגשית, אמפתיה ואהבה, ערכים, השראה, אמונה ותקווה.
לקריאה נוספת:
Bennett, N., & Lemoine, J. (2014). What VUCA really means for you. Harvard business review, 92(1/2).
Cascio, J. (2022). Facing the age of chaos. Medium.
Horney, N., Pasmore, B., & O'Shea, T. (2010). Leadership agility: A business imperative for a VUCA world. Human resource planning, 33(4), 34.
Varma, V. (2014). In the long run, EQ trumps IQ: Microsoft CEO Satya Nadella tells students. NDTV.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.