בן גביר דרש משר הפנים לשלול אזרחות מכדורגלן. איך זה עובד באמת?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: משה ארבל

מפלגה: ש"ס

מקום פרסום: מכתב לשר לביטחון לאומי

ציטוט: "לא שוללים אזרחות מאדם על כך שלא אחז בשלט"

תאריך: 26.11

ציון: ללא ציון

השבוע, לפני שריקת הפתיחה במשחק הכדורגל בין מכבי חיפה להפועל פתח תקווה, נערכה דקת דומייה לזכר קורבנות מעשה הטרור ב-7 באוקטובר, כשזו כללה גם החזקת שלט באנגלית הקורא להשיב את החטופים. לאחר שמספר שחקנים מקבוצת מכבי חיפה לא החזיקו את השלט, שלח השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מכתב לשר הפנים משה ארבל ולשר התרבות והספורט מיקי זוהר, בו הוא ביקש, בין היתר, לשלול את אזרחותו של אחד השחקנים שלא מכבר הוענקה לו אזרחות ישראלית.

בתגובה, השיב לו השר משה ארבל כי "לא שוללים אזרחות מאדם על כך שלא אחז בשלט, חשוב ככל שיהיה". על כך בן גביר ענה: "מצער מאוד שהשר ארבל… טרם הפנים שאנו נמצאים במלחמת קיום על מדינתנו - ושאין מקום להעניק פריבילגיות למי שמביעים אמפתיה לאויבינו, גם אם הם שחקני כדורגל פופולריים".

אנו לא נעסוק במקרה הפרטני הזה, אולם הוויכוח בין השרים מפנה את הזרקור לנושא מהותי: שלילת אזרחות ממי שביצע מעשים שנתפסים כ"הפרת אמונים" למדינת ישראל. בשורות הבאות ננסה לעשות סדר בנושא.

מי מוסמך לשלול אזרחות? חוק האזרחות קובע מספר עילות שבגינן ניתן לשלול אזרחות. אחת מהן מנויה בסעיף 11(ב)(2) לחוק, לפיו ניתן לשלול את אזרחותו של אדם אם "אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל". מהי "הפרת אמונים למדינת ישראל"? סעיף 11(ב)(2) לחוק מפרט לגבי שלוש אפשרויות: הראשונה היא "מעשה טרור… סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז" (על פי חוק המאבק בטרור); השנייה היא "מעשה המהווה בגידה… או ריגול חמור (על פי סעיפים 97-99 ו-133(ב) לחוק העונשין); השלישית היא "רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח" של מדינה אויב מסוימת (איראן, אפגניסטן, לבנון, לוב, סודאן, סוריה, עיראק, פקיסטן, תימן, שטח רצועת עזה), כאשר "חזקה כי מי שיושב דרך קבע במדינה או בשטח" כזה, "רכש אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח כאמור". נציין שחוץ מהמסלול הזה, ניתן גם לשלול אזרחות ב"מסלול פלילי" שבמסגרתו בית המשפט שהרשיע אזרח בעבירה של מעשה טרור או עבירות חמורות אחרות (פגיעה בריבונות המדינה או שלמותה, גרימת מלחמה, שירות בכוחות האויב או סיוע לו במלחמה, ריגול וריגול חמור) מוסמך, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של האזרח המורשע.

איך עושים את זה? לפי החוק, כדי לבטל אזרחות בגין הפרת אמונים, על שר הפנים להגיש - לאחר שקיבל הסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה - בקשה לבית המשפט לעניינים מנהליים, וזה "רשאי לבטל את אזרחותו של אדם" לבקשת שר הפנים. כמו כן, על שר הפנים למנות ועדה בראשות שופט בדימוס (או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום), אשר תייעץ לו לעניין החלטות והגשת בקשות כאלה לשלילת אזרחות.

מה קורה לאדם שנותר ללא אזרחות? סעיף 11(ב)(2) קובע שאם אדם "ייוותר חסר כל אזרחות", יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים. בעבר, שר הפנים היה נוהג לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל מסוג א/5. על פי חוק הכניסה לישראל, רישיון לישיבת ארעי מוענק לתקופה של עד שלוש שנים, אך ניתן להאריכו מעת לעת ובלבד שכל תקופת הארכה לא תעלה על שנתיים. המשמעות של רישיון זה היא שהאדם שאזרחותו בוטלה יוסיף להחזיק בזכות לשהות ולהתגורר בישראל; לנוע ברחבי המדינה; לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד; וכן יהיה זכאי לזכויות סוציאליות (למעט זכויות שיישללו ממנו על פי דין). כלומר, הזכויות העיקריות שיישללו ממנו הן, בעיקרן, הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת; הזכות להחזיק דרכון ישראל (להבדיל מתעודת מעבר); והזכות להיכנס לישראל.

אלא שב-2022, בית המשפט העליון פסק שבמקום המעמד הארעי, המעמד החלופי ששר הפנים יעניק למי שייוותר חסר כל אזרחות בשל ביטול אזרחותו הישראלית יהיה מעמד קבוע. דעת הרוב סברה שיש לקרוא את הצירוף "רישיון לישיבה בישראל" כמתייחס לרישיון קבוע - אם מדובר ברישיון לישיבת קבע או רישיון קבוע אחר שייקבע על ידי המחוקק.

האם אי פעם נשללה אזרחות ישראלית בגלל "הפרת אמונים"? אזרחות ישראלית נשללה בגין הפרת אמונים בשני מקרים בלבד, שניהם בשנת 2002 - במקרה הראשון מדובר היה בחבר בארגון החמאס שהשתתף בביצוע עבירות ביטחון חמורות; ובמקרה השני מדובר היה בפעיל בארגון החיזבאללה שהיה מעורב באופן מתמשך "בייזום פעילות טרור כנגד יעדים ומטרות ישראליות". ואולם, חשוב לציין כי באותו זמן סמכות הביטול הוענקה לשר הפנים (אז כיהן בתפקיד אלי ישי) - והחלטתו לא נתקפה בערכאות שיפוטיות. התיקון שהעביר את סמכות ההחלטה על ביטול האזרחות מחמת הפרת אמונים לבית המשפט לעניינים מנהליים נחקק ב-2008. מאז, הוגשו בשנים 2015 ו-2016 שתי בקשות מטעם שרי הפנים לביטול אזרחות מחמת הפרת אמונים, אך בית המשפט העליון, כערכאת ערעור לעניינים מנהליים, החליט לדחות את שתיהן (אחת מן נדחתה כבר על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים).

מה עומד על הפרק? בתחילת נובמבר, קצת פחות מחודש מאז מתקפת הטרור הרצחנית של ה-7 באוקטובר, משרד הפנים פרסם תזכיר חוק לביטול אזרחות או תושבות בגין מעשה שנעשה בעת מצב מיוחד בעורף. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, "מוצע להרחיב את הסמכות לביטול מעמד אף למעשים של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור כמפורט בסעיף 24 לחוק המאבק בטרור שנעשו בעת אכרזה על מצב מיוחד בעורף". למעשה, הצעת החוק מבקשת שבעת "מצב מיוחד בעורף", תוענק לשר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, הסמכות לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם שהורשע בעבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור (לפי סעיף 24 לחוק המאבק בטרור) - או בעבירה המהווה מעשה הפרת אמונים כהגדרתו בחוק האזרחות. כלומר, מוצע לקבוע שבזמן מצב מיוחד בעורף, שר הפנים יהיה רשאי לבטל את האזרחות במקרים הללו, לאחר המלצת הוועדה המייעצת ובהסכמת שר המשפטים - והביקורת השיפוטית תבוצע לאחר מתן ההחלטה.