רשות התחרות נגד בנק ישראל: "נתן יתרון לבנקים במתן אשראי ופגע בעסקים"

רשות התחרות מזהירה: "צעדי בנק ישראל בתחום האשראי לעסקים קטנים יחריפו את בעיות התחרותיות" • בנק ישראל בתגובה: "מדובר בצעד ממוקד"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

רשות התחרות יוצאת נגד צעדי בנק ישראל להקלה במתן אשראי לעסקים. הרשות מזהירה כי "כל עוד שתוכנית הבנק מתמקדת בהזרמת כספים באמצעות תאגידים בנקאיים בלבד, צעד זה עלול להחריף את בעיות התחרותיות הקיימות במגזר האשראי לעסקים קטנים ולפגוע בתרומת המהלך לעסקים". 

המומחה שמעריך: בנק ישראל מכין הפתעה לשווקים 
זינוק בהפסדי אשראי וירידה בהכנסות מריבית: רווחי הבנקים קוצצו במעל 20%

עמדת הרשות הוכנה לקראת דיון ביום שלישי בוועדת הכלכלה של הכנסת, על רקע החלטת בנק ישראל בתחילת נובמבר על "תוכנית מוניטרית ממוקדת" להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים, בהיקף של עד 10 מיליארד שקל, שתפעל רק דרך המערכת הבנקאית.

לפי התוכנית, בנק ישראל יספק לבנקים הלוואות לשנתיים, בריבית בנק ישראל פחות 1.5% (3.25% כעת), כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים שפדיונם נפגע בשיעור של לפחות 25% כתוצאה מהמלחמה. זאת, בתנאי שממוצע הריבית על ההלוואות לא יעלה על ריבית פריים - 1.5% מעל ריבית בנק ישראל (6.25%).

"עשו לנו אמבוש"

ברשות התחרות חוששים כי "בנק ישראל מצא לנכון להנגיש לבנקים מקור מימון זול במיוחד, על־מנת שישמשו כ'צינור' להזרמת כספים לידי העסקים הזקוקים להם בשל המלחמה. על אף ניסיון העבר מהקורונה, התוכנית לא הונגשה לנותני אשראי חוץ-בנקאיים. בחירה בבנקים תפגע בתחרות שרואים העסקים הקטנים הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך".

ברשות קראו לבנק לאמץ מתווה רחב. לדבריהם, "העובדה שהכלים המיידים מופנים כלפי תאגידים בנקאיים, בעוד הפתרונות לגופים חוץ־בנקאיים נחותים ונבחנים בשלב מאוחר, היא שלעצמה נותנת יתרון למערכת הבנקאית".

נייר העמדה של רשות התחרות מזכיר מהלך אחר של בנק ישראל, ששבועיים לאחר המתווה לבנקים פרסם מתווה לעסקאות 'ריפו' (החלף) עבור הגופים החוץ-בנקאיים. אך לפי הרשות, המתווה אינו מספק ויש לבחון פתרונות אחרים. ביקורת על התכנית הושמעה גם מצד הגופים החוץ בנקאיים.

לדברי אריאל גנוט, מנכ"ל ומייסד הפניקס גמא, "עשו לנו אמבוש. בקורונה אנחנו נתנו הלוואות בערבות מדינה, וזה עבד יפה". בבנק המרכזי אומנם אפשרו לגופים חוץ־בנקאיים להעמיד אשראי דרך מנגנונים אחרים (עסקאות "ריפו" - הסכם רכש חוזר), אך לדבריו "מדובר בתוכנית לא ישימה בשל הבטוחות שהבנק דרש".

"נייר העמדה של רשות התחרות מזכיר מהלך אחר של בנק ישראל, ששבועיים לאחר המתווה לבנקים פרסם מתווה לעסקאות 'ריפו'(החלף) עבור הגופים החוץ-בנקאיים. אך לפי הרשות המתווה אינו מספק ויש לבחון פתרונות אחרים, ביקורת על התכנית הושמעה גם מצד הגופים החוץ בנקאיים".

כבר בדיון הראשוני בכנסת לפני כשבועיים קרא יו"ר הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטן, לרשות התחרות לפקח על בנק ישראל. בדיון אמרה אביגיל ונקרט, מאגף תקציבים באוצר, כי "לדעתנו ההחלטה הנוכחית של בנק ישראל לא מספיק טובה. ביקשנו מהבנק שיכניס לכל הפחות את חברות כרטיסי האשראי".

מבנק ישראל נמסר כי מדובר ב"צעד מוניטרי ממוקד, גם בטווח הזמן, גם בהיקף וגם באוכלוסייה עליה הוא חל. הגוף המלווה, בין אם בנק ובין אם חוץ־בנקאי, מקבל מקורות מוזלים מבנק ישראל כנגד העמדת אשראי מוזל לעסקים קטנים באותו היקף, כל זאת בהינתן יכולת המלווה לעמוד בתנאי סף נדרשים לפעילות מול בנק מרכזי, כמקובל בעולם. לאור העובדה שמדובר בצעד מדיניות מוניטרית תחום ומוגבל, אין כל רלוונטיות לסוגיות המבניות הנוספות ולגופים האחרים שהוזכרו".