המעסיקים והעובדים יממנו כרבע מתוכנית הפיצוי למילואימניקים

כאשר גיבשו במשרד האוצר את חבילת המענקים וההטבות לאנשי המילואים, עמדה הצעת המחיר הראשונית שהגישו גורמי המקצוע לשר בצלאל סמוטריץ' על 6 מיליארד שקל. במשרד הסבירו כי זה המקסימום שהם יכולים להעמיד מתוך מקורות התקציב בהיעדר קיצוצים נוספים או העלאות מסים. אולם, במסיבת עיתונאים שקיים סמוטריץ' יחד עם ראש הממשלה ושר הביטחון, הוא הודיע על חלוקת מענקים והטבות בעלות של 9 מיליארד שקל. "יעלה כמה שיעלה", הצהיר השר.

● 100 ימים בשבי: החברות שהשביתו את הפעילות לאות הזדהות עם החטופים
● דעה | חמאס מתחרט על ה־7 באוקטובר, ועל הדרך איראן סופגת מכה קשה 

אחרי הנאומים, פקידי האוצר נותרו לכסות אחר ההבטחות של הפוליטיקאים. הפתרון שגיבשו גורמי המקצוע היה לגבות את הכסף ישירות מציבור העובדים והמעסיקים. כך, כרבע מתוכנית הממשלה לחלוקת מענקים לאנשי המילואים ומשפחותיהם תגיע מהמשק - לרבות מהמילואימניקים עצמם.

לשם כך, עבדו באוצר במשולש שנמתח בינם לבין ההסתדרות בצד העובדים ומול נשיאות המגזר העסקי בצד המעסיקים. יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד נתן את הסכמתו שכל עובד שכיר בישראל "יתרום" יום הבראה משכרו למימון התוכנית של הממשלה. יום הבראה שווה 471 שקל לעובד במגזר הציבורי ו־418 שקל במגזר הפרטי. במצטבר, המהלך הזה אמור לכסות כ־2 מיליארד שקל מעלות מתווה המילואימניקים.

פיצוי לבני הזוג

התוכנית של הממשלה כוללת בין היתר שורת הקלות במקום העבודה לבני ובנות זוג של משרתי המילואים. אחד הקשיים במשפחות של מילואימניקים הוא הקושי של הצד שנשאר בבית לטפל בילדים לבד ולתפקד בעבודה במקביל. לפיכך, באוצר הוחלט על תוספת של ימי חופש מיוחדים לבני ובנות הזוג שבעורף.

כלומר, עובדים ועובדות שבני ובנות הזוג שלהם במילואים פעילים, יהיו זכאים להיעדר מעבודתם בין יומיים לשמונה ימים על חשבון המעסיק. הזכאות המדורגת תיקבע לפי מספר ימי המילואים ששירת בן הזוג. הזכאות המקסימלית של שמונה ימים תינתן עבור שירות של 120 ימי מילואים לפחות מתחילת המלחמה.

אוכלוסיית היעד הפוטנציאל שתהיה זכאית לסיוע מסוג זה מקיפה כ־90 אלף עובדות ועובדים בישראל. בחישוב זריז, אם נכפיל 90 אלף זכאים בשכר היומי הממוצע במשק (545 שקל), כפול שמונה ימים, נקבל שהחשיפה המקסימלית עבור המעסיקים תגיע ל־385 מיליון שקל. בפועל, הסכום צפוי להיות נמוך בהרבה ומוערך בכ־100־200 מיליון שקל. הסיבה: לא המילואימניקים שירתו תקופה המזכה בשמונה ימי היעדרות, אבל בעיקר בגלל מגמת השחרור של חיילים מהמילואים כעת. הזכאות להטבה ניתנת רק עבור משפחה במילואים פעילים, כך שמספר הזכאים צפוי לרדת.

בכל מקרה, לא ניתן יהיה לעשות שימוש חופשי בימי ההיעדרות. במסגרת התוכנית שמגבשים באוצר, ייקבעו קריטריונים שונים, כאשר המרכזי שבהם הוא לצורך השגחה על ילד חולה עד גיל 16, בכפוף למסירת אישור מחלה מרופא. בהסתדרות מעוניינים שההטבה תינתן גם רטרואקטיבית מאז אוקטובר. מנגד, במגזר העסקי מעוניינים לפצות רק החל מ־2024.

סיוע גם למעסיקים

מהצד השני של המתרס, נושא מרכזי שמטריד את המעסיקים הוא ההשתתפות בנטל ההפרשות הסוציאליות לעובדים שנמצאים במילואים. בעוד שהמדינה משפה את המעסיקים על תשלום השכר למילואימניקים, הרי שהעסקים ממשיכים להפריש כספים לפנסיה של העובד, קרן ההשתלמות ועוד.

בתמורה לימי ההיעדרות שייתנו המעסיקים לבני ובנות הזוג של המילואימניקים, הסכימו באוצר לשאת בעלויות ההפרשות הסוציאליות של המעסיקים לעובדים שבמילואים. במשרד הציגו תחשיב שמרני, לפיו ההפרשות הן 20% מעלות השכר של העובד הממוצע, וזה השיעור שבו תפצה המדינה את המעסיקים, רטרואקטיבית מאז ה־7 באוקטובר. באוצר טענו שסיוע זה יעלה להם 2.2 מיליארד שקל. מנגד, בנשיאות המגזר העסקי מראים תחשיב חלופי שמראה כי ההוצאות הסוציאליות מגיעות ל־30% מעלות השכר של העובד. כלומר, הפער בין אומדני האוצר למעסיקים עומד על כמיליארד שקל.

מיליארד השקלים הללו אומנם לא יופנו ישירות למימון התוכנית למילואימניקים, אבל הם מצטרפים לסבסוד הישיר שיעניק המשק למלחמה, לצד 2 מיליארד השקלים בתרומת ימי ההבראה מצד העובדים ועוד כ־100־200 מיליון שקל בתרומת ימי ההיעדרות מצד המעסיקים.