אימון בנייד לפני הקרב ומיון על ידי בוט: הטכנולוגיות החדשות לבריאות הנפש

הרעב לכוח אדם ותקציבים במערכת בריאות הנפש הופך את ישראל לזירה נוחה להטמעת טכנולוגיות חלוציות שיעזרו לחסוך כסף • ארבעה פיתוחים שאומצו בצה"ל ובגופי בריאות אזרחיים מסמנים מגמה חדשה בתחום: דיגיטציה ומיקוד בטיפול מונע

הטכנולוגיות החדשות לבריאות הנפש / צילום: Unsplash, Josh Hild
הטכנולוגיות החדשות לבריאות הנפש / צילום: Unsplash, Josh Hild

בזמן שתקציב הבריאות יורד, ומערכת בריאות הנפש מורעבת, גופי בריאות בישראל תולים את תקוותם לחיסכון בשתי מגמות: מניעה פרואקטיבית של הידרדרות המצב הנפשי ודיגיטציה של הטיפול. כך, באין ברירה, ישראל צפויה להפוך, כמו בתקופת הקורונה, לזירת חדשנות שבה ינוסו לראשונה פתרונות שהעולם נזהר או היה שמרן מכדי לאמץ עד כה.

שיחת המשקיעים כונתה "תאונת רכבת": טסלה לא עומדת בקצב של שבע המופלאות
צה"ל יהפוך למכונת מלחמה? משקיע העל וההסכם הסודי שמסעיר את מערכת הביטחון

1 צה"ל ואוניברסיטת ת"א: אימון למניעת פוסט־טראומה

בצה"ל החלו להטמיע מערכת ייחודית בעולם שמטרתה להפחית את הסיכון לפוסט-טראומה. בניגוד למערכות אחרות הנותנות עזרה ראשונה אחרי אירוע טראומתי, היא מיועדת לשימוש עוד לפני היווצרות הטראומה. "כבר היום אנחנו פועלים למנוע מראש טראומה, למשל אנחנו דואגים להבנת המשימה ולכידות חברתית ושהחיילים יהיו במצב גופני טוב, לא רעבים ולא עייפים, אבל המערכת הזאת נועדה להוסיף שכבת הגנה", אומר סא"ל ד"ר יעקב רוטשילד, ראש ענף בריאות תעסוקתית בצה"ל.

המערכת מבוססת על מחקר שנעשה בתקופת "צוק איתן", בהובלת פרופ' יאיר בר חיים מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אילן וולד, היום מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף מחלקת בריאות הנפש בצה"ל. הכלי שפיתחו מבוסס על שיטה בשם ABMT (Attention Bias Modification Training), אבל כיאה לישראלים, בצה"ל משתמשים בה הפוך.

"בשגרה, השיטה מטפלת בפוסט־טראומה על ידי אימון להסטת הקשב מהאיום הנתפס, משום שאין עוד צורך להתגונן מפניו. אבל בלחימה, חשוב להסיט את הקשב דווקא אל האיום, כי הוא אמיתי", אומר רוטשילד.

המחקר התבסס על ההשערה שמיקוד הקשב באיום בזמן אמת מפחית מחשבות שאינן מועילות להתמודדות איתו, ואחרי שהאירוע נגמר הוא מפחית את הסיכון לתגובות לא בריאות של הימנעות, הנפוצות בתסמונת פוסט־טראומטית.

לפי מחקריו של בר חיים, ההיפוך הזה עובד. ארבעה חודשים אחרי הלחימה, רמות הפוסט־טראומה בקבוצת הביקורת היו 7.8%, לעומת 2.6% בלבד בקרב לוחמים שהשתמשו באימון ABMT. המחקר הראה גם ש־8 טיפולים היו כנראה יותר מדי, כי הרמות עלו ל־6.7%. מחקר נוסף ב־2017 אישש את הממצאים.

ניסוי כזה אולי לא היה מספיק כדי לקבל אישור FDA, אבל בצה"ל נאלצים לקבל החלטות מהר ובמשאבים הקיימים. "כרגע אנחנו מציעים לחיילים על גבי הטלפון הסלולרי שלהם ארבעה אימונים של שלוש דקות במשך 12 השעות הקודמות ללחימה. אלה 12 דקות שנותנות אפקט מגן במשך חודשים. אם כי כמובן זה לא מגן אבסולוטי", אומר רוטשילד.

לדברי ראש ענף מערכות רפואה ודיגיטל, סא"ל רותם תורג'מן, וראש ענף רפואה ביחידת שחר באגף התקשוב, סא"ל יהל בשי, המלחמה הנוכחית היא הראשונה שבה הכלי מוטמע בהרחבה. ההטמעה שלו בטלפון הסלולרי בוצעה כולה אחרי 7.10, במהירות רבה, כך שרוב החיילים הספיקו להתאמן עוד לפני התחלת התמרון הקרקעי.

האם אתם מוצפים בפתרונות לבריאות הנפש שמציעים חברות טכנולוגיה ואזרחים, כפי שמערכת הבריאות הוצפה בפתרונות לקורונה בתחילת המגפה?
תורג'מן: "כן, אבל בצה"ל מאוד קשה להטמיע פתרון שלא פותח ברובו מבפנים. בשנים האחרונות הטמענו כמה פתרונות דיגיטליים שפותחו במידה רבה בתוך הבית, בתחומי רפואת הנפש והגוף. למשל, הטמענו כלי דיגיטלי לתשאול ותמצות של תיק אישי של מלש"בים (מועמדים לגיוס), כולל תיקים בתחום בריאות הנפש שהם מאוד מורכבים, כדי לעזור לקב"נים לקבל החלטות כמו אם ולאן לגייס את החיילים הללו.

"עוד כלי שפיתחנו בשנים האחרונות הוא בוט שיכול לתשאל חייל לגבי מצבו הרפואי, ולהפנות אותו באופן אוטומטי למיון, לבדיקה פיזית, לטלהרפואה, מרשם שמחכה לו באופן אוטומטי או ימי מחלה.

"אנחנו כנראה המערכת היחידה בעולם שסוגרת את המעגל הזה ומקבלת את ההחלטה בעצמה. צריך הרבה מאוד אומץ בשביל זה. כמובן, ניהול הסיכונים פה קריטי".

בשי: "לפעמים אנחנו משתמשים בטכנולוגיות בינה מלאכותית מבחוץ, אבל את התוכן אנחנו חייבים לכתוב בבית, כדי שהוא יביא בחשבון את הסביבה הצה"לית ואת דרישות הפרטיות".

מערכות נוספות שהוטמעו בחיל הרפואה בצה"ל הן מערכות ניהול תורים, וכן מערכות המאפשרות קריאה וכתיבה לתוך התיק הרפואי של החייל בשטח, כך שהמידע לא יאבד וישמר רצף טיפולי במעבר לאזרחות. בשי: "גם את המערכת הזו קידמנו מאוד מאז 7.10, כשהבנו שאנחנו מתמודדים עם מספר חיילים גדול פי שלושה מכפי שצה"ל רגיל לטפל בו, רחוק מהמרפאות הקבועות ולאורך זמן".

2 הכללית ו־The Clinician: שאלון לאוכלוסיות בסיכון

בשירותי בריאות כללית, קופת החולים הדומיננטית ביישובי הדרום, הבינו בעקבות אירועי 7.10 שמשהו חייב להשתנות בגישה לטיפול בבריאות הנפש. לדברי פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית, "מערכת בריאות הנפש הגיעה מלכתחילה מוחלשת לאירוע הזה. היתרון, אולי, הוא שאנחנו מגיעים ממקום כל כך נמוך, שיש היגיון לעצב מחדש, להתחיל ממש מהבסיס, לשנות מערכת מסורתית מגיבה למערכת עם הרבה יותר פתרונות דיגיטליים ורפואה מונעת".

בכללית פנו באופן אקטיבי לאלפי אנשים שעלולים להיות בסיכון נפשי - מפונים, הורים לחיילים, ניצולי הטבח, אנשים עם בעיה נפשית קודמת - כדי לזהות את מי שנמצא בסיכון. "אנחנו שולחים להם סדרה של שאלות בכלי דיגיטלי שפיתחנו עם חברת הסטארט־אפ The Clinician. אם עולה מהשאלון שיש סיכון, המערכת יודעת לכתוב זאת ברשומה הרפואית וליצור שיחה טלפונית ממטפל מוסמך. אני לא מכיר מערכת בריאות בעולם שעושה זאת".

בעתיד, המערכת תוכל להציע גם פתרונות דיגיטליים לגמרי, כמו CBT (טיפול התנהגותי קוגנטיבי) באמצעות משחק או ביופידבק.

בליצר מספר שלפני כחודש הם פנו לכל גורמי הבריאות הדיגיטלית שהכללית עובדת איתם בארץ ובעולם. "אמרנו שאנחנו רוצים להטמיע את החדשנות המתקדמת ביותר כדי לעצב מחדש את עולם בריאות הנפש. קיבלנו יותר ממאה פניות, ויש כרגע מספר חד־ספרתי של חברות שכבר בחרנו לנסות להתקדם איתן".

3 חברת קרלון: בינה מלאכותית שמזהה מי עלול להידרדר

חברת קרלון, חטיבת הבריאות הדיגיטלית של ענקית ביטוח הבריאות האמריקאית Elevance Health, מפתחת מערכות שאמורות לתת פתרון הוליסטי למניעת הידרדרות בתחום בריאות הנפש.

לדברי ד"ר אריאל רינון, מנהל חדשנות מוצר בקרלון, הפועלת מישראל, "אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית כדי לזהות בתוך המערכת את מטופלי בריאות הנפש שעלולים להידרדר. אנחנו יודעים לזהות את ה־10% שהסיכון שלהם הוא הגבוה ביותר. אלה גם האנשים שעולים למערכת בסופו של דבר הכי הרבה כסף. אלה לא בהכרח האנשים במצב הכי קשה, אלא מי שיש לנו הסיכוי הכי טוב למנוע את ההידרדרות שלהם למצב הקשה או אפילו לשפר את מצבם".

איך יודעים שהמצבו של אדם עומד להידרדר?
"אלה אנשים שהפסיקו ליטול תרופות או מגיעים לאשפוזים מיותרים, או מדלגים על תורים רפואיים חשובים. למטופלים הללו מוצע סל שירותים, הכולל אפליקציה המעודדת אותם לתרגל מיינדפולנס, ספורט, שיפור השינה ותמיכה על ידי 'קואצ'ר בריאות הנפש' (תפקיד מקביל ל'תומך הנפש' שמשרד הבריאות הישראלי מעוניין להטמיע ורוב הפסיכולוגים מתנגדים לו - ג"ו). "אנחנו מתאימים טיפול דיגיטלי רק למי שמתחבר לטיפול הדיגיטלי, בהתאם למטרות שלו".

בקרלון מפתחים גם כלים למדידת הצלחת הטיפול, "כדי שבפעם הבאה שניתקל באדם עם פרופיל דומה, נוכל להמליץ בצורה טובה עוד יותר".

4 חברת HiLMa: אבחון עצמי של לחץ וחרדה

גם חברת הילמ"ה (HiLMa) נכנסה לתחום שאלוני בריאות הנפש. "מדובר בשאלון אנונימי לזיהוי לחץ וחרדה, שנתחיל בקרוב לפרסם לציבור הרחב", אומרת המנכ"לית מיכל אופיר. הילמ"ה - הייטק למען החברה, הינה חברה לתועלת הציבור אשר הוקמה ע"י בכירים בהייטק הישראלי. החזון של הילמ"ה הוא למצב את ישראל כמובילה עולמית בתחום ה -Social-Tech, המפתח טכנולוגיות המספקות מענה לאתגרים חברתיים וציבוריים בתחומים של חינוך, בריאות ורווחה.

"בסיום השאלון אדם מקבל המלצה כיצד כדאי לו לטפל בעצמו", אומרת אלישבע אייזקס, שפיתחה את השאלון במסגרת שירות לאומי שלה בחברה. "כלי כזה יכול גם לחסוך ביקורים מיותרים במיון, אבל גם לוודא שאנשים מגיעים לטיפול לפני שמצבם מחמיר".

החברה פיתחה גם שאלון למדידת החוסן של מטפלי בריאות הנפש עצמם, כדי שניתן יהיה לתת להם הפוגה בעת הצורך, וכעת היא מפתחת שאלון דומה לקהלי יעד נוספים, ביניהם מורים.