מאז פרוץ המלחמה נעצרה כניסת פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון לשטחי ישראל, וככל שחולף הזמן הצורך להתמודד עם השלכות המהלך הולך וגובר. במערכת הביטחון חוששים שהרעת המצב הכלכלי של הפלסטינים תתורגם להחרפה גם במצב הביטחוני שם. מנגד, השבוע חזינו בפיגוע קטלני ברעננה שביצעו שני תושבי הגדה שעבדו בישראל (ללא אישור). וישנה גם ההשפעה על הכלכלה שענפים מרכזיים בה תלויים בפועלים הללו.
● נגיד בנק ישראל לא התייחס במפורש לצורך לקצץ בכספים הקואליציוניים?
● האם לשר דוד אמסלם יש מעמד של "משקיף קבוע" בקבינט?
כשהשר מיקי זוהר נשאל על כך הוא העלה נקודה מעניינת. "כל מחקר שאני בדקתי לא אומר בהכרח שעוני מעודד לטרור, אני אומר את זה חד־משמעית". יחד עם זאת, לאחר הדברים הללו, במה שעשוי להישמע כסתירה, זוהר קרא לעודד כלכלה פנים פלסטינית משום ש"עושר והכנסה ושגשוג מונעים ממך לעסוק בטרור". אז מה באמת אומר המחקר שעוסק בתחום? הממצאים מעניינים.
הסרגל הלא נכון
מחקרים שבחנו את הקשר בין מצב כלכלי לטרור החלו לתפוס תאוצה באקדמיה לאחר "פיגועי התאומים" ב־2001. האינטואיציה הראשונית, כפי שמלמדים נאומים של הנשיא דאז ג'ורג' בוש ומזכיר המדינה קולין פאוול, הייתה שהגורמים לטרור הם עוני ובורות. אבל המחקרים העלו ממצאים אחרים. חוקרים כמו פרופ' קלוד בר רבי מביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, הכלכלן האמריקאי אלן קרוגר ואחרים בחנו את הרקע של מחבלי חיזבאללה, חמאס וג'יהאד אסלאמי והראו שטרוריסטים מגיעים דווקא מרקע סוציואקונומי גבוה יותר, והם בעלי השכלה גבוהה יותר, מהממוצע באוכלוסייה.
"מעמד נמוך וחוסר השכלה כגורמים לטרור הם לא הסבר נכון, או לכל הפחות לא הסבר מלא", אמר לנו השבוע פרופ' בר רבי. "הסברים כלכליים בוחנים את הטרור באמצעות סרגל הערכים שלנו במקום באמצעות סרגל ערכים פונדמנטליסטי ומוטיבציה פוליטית־דתית־אמונית. הרי המהפכנים הכי גדולים, שרצו להקריב הכל כדי לשנות סדרי עולם, לא היו עניים אלא הגיעו מרקע מבוסס ועם השכלה. המחבלים רואים את עצמם ככאלה".
כפי שמסביר בר רבי - וכפי שעולה גם מסקירה שערך בנושא יחד עם אואן אנגל אותה בחנו - התפיסה הזאת היא כיום "הקונצנזוס העדכני" בתחום, אבל יש גם ניואנסים. "ברמת המיקרו, כלומר האם עוני של אינדיבידואל מושך אותו לטרור, אכן יש קונצנזוס (שזה אינו המצב)", אמר לנו פרופ' אסטבן קלור, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר בכיר ב-INSS. "ברמת המאקרו, כלומר אם עוני במדינה מביא לטרור, התמונה היא יותר מורכבת: יש כאלה שאומרים שאין קשר, כאלה שאומרים שיש, ויש שאומרים שהקשר לא לינארי".
"לעניים אין זמן לטרור"
עוד נשוב לקשר ברמת המאקרו, שהוא זה שעשוי להיות רלוונטי לפועלים מהגדה, אבל לפני כן ננסה להבין את מה שעולה מהקונצנזוס הזה. כלומר, אם זאת לא המצוקה הכלכלית שדוחפת לטרור אז מה כן?
יש מספר תיאוריות שניסו להתמודד עם הממצאים. "הראשונה", אומר בר רבי, "הייתה שהמחבלים הם מעין 'רובין הוד'. הם אמנם לא עניים בעצמם, אבל הם עושים את זה בגלל שיש עוני בחברה שלהם". אלא שקרוגר ודייוויד לייטין בחנו את המצב הכלכלי במדינות המוצא של הטרור, ומצאו שדווקא עלייה בתמ"ג העלתה את הסבירות לטרור. זה הפיל את תאוריית ה"רובין הוד".
התאוריה השנייה, מ־2005, היא של אית'ן בואנו דה מסקיטה מאוניברסיטת שיקגו, שהציע שמדובר בכלל בהיצע וביקוש. ארגוני הטרור לא צריכים שכל מי שמעוניינים לבצע פיגוע אכן יצאו לעשות פיגוע, ולכן יכולים להרשות לעצמם לבחור מבין המעוניינים את הטובים ביותר. ואלו - שיכולים להוציא לפועל פיגועים איכותיים יותר - הם אכן המשכילים יותר שמגיעים ממעמד גבוה יותר. למעשה, מחקר של בר רבי, קלור ובנמלך מ־2012 מצא שכשהאבטלה עולה ברבעון אחד, הסיכויים שייצאו מפגעים "איכותיים" יותר ברבעון הבא עולים. כלומר, המצב הכלכלי לא משפיע על הכמות, אלא על האיכות. "תמיד יש מובטלים שמוכנים לבצע פיגועים", מסביר קלור. "אבל כשהאבטלה עולה קבוצת המתנדבים גדלה", ואז יש יותר אפשרות לברור. "הקבוצה של המיואשים היא לא סטטית, הגודל שלה משתנה בהתאם למצב הכלכלי".
אבל ב־2015 גם התיאוריה של בואנו דה מסקיטה עמדה בפני אתגר. באותה תקופה, כחלק ממה שכונה "אינתפיאדת הבודדים", מחבלים יצאו לפיגועים על דעת עצמם, ולא פעלו מטעמו של ארגון טרור כלשהו, מה שהפך את התיאוריה בנוגע לאפשרויות הבחירה לפחות מתאימה (אגב, האינתיפאדה השנייה - שנפתחה דווקא בתקופת פריחה כלכלית ברשות הפלסטינית, והסתיימה כשזו הייתה נתונה בשפל כלכלי - אכן מתיישבת עם הקונצנזוס שלפיו אין קשר בין עוני לטרור). בר רבי אומר כי אמנם באותו גל פיגועים "היו יותר ילדים ויותר עניים מבעבר, אבל עדיין המחבלים נטו להיות ממעמד גבוה ומשכילים יותר". כלומר, "ההסבר של בואנו דה מסקיטה לא מסביר הכל".
אז מה צריך להוסיף לתיאוריה? "לאנשים עניים אין זמן לעסוק בטרור", מציע בר רבי. "הם עסוקים בלהתקיים ואין להם זמן להתעסק בשאלות של כיבוש או חופש תנועה. כשהמצב משתפר, כשיש אוכל ועבודה, אפשר גם להתעסק בשאלות פוליטיות". ויש עוד עניין שהוא מזכיר: סוג ההשכלה. "אם מגיל אפס ועד האוניברסיטה הם מקבלים אינדוקטרינציה אנטי ישראלית", אולי זה לא כל כך מפתיע ש"דווקא המשכילים נהיים אחר כך מחבלים". קלור מציע סייג נוסף: "אנחנו לא מדברים על אנשים ממעמד גבוה במיוחד או עם תואר דוקטור. אנחנו מדברים על אנשים ממעמד יותר גבוה מהקבוצה הפוטנציאלית של המפגעים".
בכל זאת להכניס?
אז האם המסקנה מכל הנאמר היא שאין קשר בין הכנסת הפועלים לבין רמת הביטחון שתהיה לנו? אולי לא במקרה תשובתו של השר זוהר נשמעה מעט מבולבלת. הפנינו שאלות בעניין גם לאלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר מתאם הפעולות בשטחים וכיום חוקר באוני' רייכמן. זה נכון, הוא אומר, ש"לא כל דבר נובע ממניעים כלכליים", ומתחבר בהקשר זה למה שאירע באינתיפאדה השנייה, הפעם מפרספקטיבה של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, שהתריע מפני כוונות ערפאת.
אבל בעניין הכנסת הפועלים הפלסטינים, גלעד תומך באופן חד משמעי בעמדת המערכת כיום, למרות שהוא מדגיש שאינו מייצג אותה. "אם אתה שולל מהם את הפרנסה אתה הופך אותם לחבית חומר נפץ. אם תחליש במקביל את הרשות הפלסטינית, והם ירוויחו 50% משכרם הרגיל בגללנו - הם ייחלשו ואנחנו ניגרר לכיבוש ישיר של יו"ש, דבר שהוא נטל נוראי ביטחונית וכספית. אני מתבסס על הניסיון שלי, ועל ידע מצטבר".
באופן מפתיע או לא גם קלור ובר רבי סבורים שהיתרונות בהכנסת הפועלים עולים על החסרונות. "בטווח הארוך", אומר קלור, דווקא עדיף שהכלכלה הפלסטינית לא תהיה תלויה בנו, כי המשכורות הגבוהות בישראל מביאות לכך שפלסטינים מעדיפים לא לרכוש השכלה, מה שמונע יצירה של מעמד ביניים פלסטיני מבוסס. אבל כרגע, "אם ליותר אנשים תהיה רווחה מסוימת, לדעתי הסיכוי לפיגועים יירד, כי זה יוריד את ההשפעה של ארגוני הטרור שם".
גם בר רבי סבור ש"עדיף כן להכניס את מי שיש לנו ודאות גבוהה לגביו שלא יבצע פיגועים". אמנם, "זה לא שאם הם לא יעבדו אז חמאס יצליח להוציא יותר פיגועים, אבל במקרה כזה כן ייווצר אי שקט ציבורי שיקטין את כיסי ההתנגדות לארגוני הטרור, וגם עלולה להיות הפיכה ברשות. פשוט לא צריך לצפות שהקלה על הכלכלה הפלסטינית תוריד או תעלה את הטרור".
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
