הבכירים שמזהירים: נתניהו מקשה על הניצחון במלחמה

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים. 

● מתי תיגמר המלחמה ולמה גורמי מודיעין מתנגדים לעסקת החטופים 
● שלוש דרכים בהן ארה"ב יכולה להעניש את איראן על המתקפה בה נהרגו חיילים אמריקאיים 

1האם ישראל חוזרת לגלגול שקדם ל"סטראט-אפ ניישן"?

"איש אינו יכול לומר בוודאות מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של מלחמת עזה וסכסוכי העזר שלה בגדה המערבית ובגבול עם לבנון על ישראל. אבל כבר היום אפשר להניח שהמלחמה מסמנת את סיומו של עידן של 20 שנה של שלום (בסטנדרטים ישראליים) ושגשוג (בסטנדרטים של כל אחד), וחזרה למדינה ולחברה הצבאית יותר שישראל הייתה בחצי המאה הראשונה לקיומה", נכתב אמש בפורן פוליסי בכתבה, שכותרתה "הסוף של השגשוג בישראל". "לפני ה-7 באוקטובר, הישראלים שמו מאחוריהם את הרעיון שהם נמצאים במצב של מלחמה מתמדת, כזו שהוריהם וסביהם קיבלו כמובן מאליו", נכתב. "המלחמות שישראל אכן נלחמה היו קצרות, גרמו נזק קטן עד אפסי לכלכלה ולתשתיות, ומספר הנפגעים היה קטן". צוין כי "הנטל הצבאי המופחת ותחושת הביטחון נתנו דחיפה אדירה לכלכלה", וכך "30 השנים שלפני ה-7 באוקטובר היו השנים של 'סטארט-אפ ניישן'. ישראל של השנים הקרובות, אם לא יותר, תיראה שונה מאוד".

עוד נכתב כי "מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר לימדה את צה"ל שלטכנולוגיה יש גבולות וששום דבר לא יכול להחליף את המגפיים על הקרקע". ישראל תצטרך כעת "לוותר במידה מסוימת על התמקדותה באלקטרוניקה ביטחונית ובלוחמת סייבר כדי לייצר יותר פצצות ותחמושת נמוכה-טק אחרת ולהוציא יותר כסף על מלאי גדול יותר של כלי נשק". בנוסף, תהיה עלייה חדה בהוצאות הצבא, הגיוס אמור להתארך לשלוש שנים שלמות, וחיילי מילואים יזומנו הרבה יותר. "שינויים אלה יהדהדו בהכרח דרך הכלכלה. מסים גבוהים יותר ירתיעו באופן טבעי התפתחות וצמיחה עסקית ובסופו של דבר צמיחה כלכלית".

מתוך פורן פוליסי, מאת דיוויד אי. רוזנברג. לקריאת הכתבה המלאה. 

2נתניהו מחליט שלא להחליט

"ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עומד בפני אחת ההחלטות הפוליטיות הקשות בקריירה הארוכה שלו: מי צריך לשלוט בעזה אחרי חמאס? עד כה הוא מתחמק מזה", נכתב הבוקר בוול סטריט ג'ורנל, בכתבה שכותרתה "נתניהו מתעדף הישרדות פוליטית על לקיחת החלטות קשות בעזה". נכתב כי "עבור נתניהו, הלחץ להכרעה לגבי עתידה של עזה הוא המבחן הגדול ביותר עד כה בניסיונו לשמור על הקריירה הפוליטית שלו. שלטונו של נתניהו תלוי בהימנעות מבחירות בזק ובשמירה על הרוב הפרלמנטרי הדחוק שלו. הוא נשבע להישאר עד שיוביל את ישראל ל'ניצחון מוחלט' על חמאס". גדי וולפספלד, חוקר מדעי המדינה באוניברסיטת רייכמן, צוטט באומרו כי "ככל שאתה יכול להתעכב ולהיות מעורפל - עבורו, זה המצב הטוב ביותר. לא להחליט זה גם להחליט", אמר.

עוד צוין כי "בכירים בהווה ובעבר מזהירים כי חוסר ההחלטיות של נתניהו מקשה על הניצחון במלחמה. בשבוע שעבר כתבו 43 בכירים לשעבר בשירותי הביטחון והמודיעין של ישראל לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, וקראו להדיח את נתניהו מתפקיד ראש הממשלה. במכתב, שעל חתימתו נמנו כמה ראשי מודיעין וביטחון שעבדו תחת נתניהו, נכתב כי הוא "מהווה סכנה ברורה ונוכחת" לישראל, בין השאר משום שסירב להגדיר את המטרות הפוליטיות של המלחמה. "נתניהו, גם בשעה אפלה זו של המשבר החמור בתולדות ישראל, מנסה לברוח מאחריות ציבורית ונאחז בשלטון", נכתב

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת רורי ג'ונס, דב ליבר. לקריאת הכתבה המלאה.

3ביקורת מהבית על ביידן

"המזרח התיכון בוער כעת, הודות לבורות מרצון של ממשל ביידן. בורות המוצגת בהתבטאויות הפאתטיות של הנשיא ביידן, שאמר אתמול שהוא 'לא חושב שאנחנו צריכים מלחמה רחבה יותר במזרח התיכון', לאחר שבסוף השבוע נהרגו שלושה חיילים אמריקאים בירדן", נכתב אמש בטור דעה מערכתי של ניו יורק פוסט. "מימיו הראשונים בתפקיד, ביקש ביידן להתרחק מהמזרח התיכון, לצמצם משאבים צבאיים ומודיעיניים מכריעים ולתת לאיראן יותר שליטה. התוצאה: איראן וזרועותיה עוסקות כעת בלוחמה גלויה נגד האינטרסים של ארה"ב, כשבידן עדיין מסרב להטיל אחריות מספקת על טהראן. הרעיון - שהבוס הקודם של ביידן ברק אובמה שותף לו - היה שאיראן המתחזקת איכשהו 'תאזן' את האזור, ותמנע את הצורך במעורבות ארה"ב", נכתב.

עוד נכתב כי "במשך שנים, ביידן ושות' השלו את עצמם להאמין שזה עבד. עדות לכך נמצאת במאמרו של היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן ב-Foreign Affairs, שטען כי צוות ביידן 'הרגיע את המשברים בעזה', והפך את המזרח התיכון 'לשקט ממה שהיה במשך עשרות שנים' עם הגישה ה'מתודית' שלו ש'מפחיתה את הסיכון לסכסוך חדש במזרח התיכון'", צוטט סאליבן. "במרדף אחר חלומו המסוכן, ביידן הראה נכונות לשלם כל מחיר", והכל "בשם הסירוב לראות את המציאות שלנגד עיניו".

מאמר מערכת מתוך הניו יורק פוסט. לקריאת הכתבה המלאה. 

4סיפורם של אנשי זק"א מה-7 באוקטובר בשער של הדיילי מייל

הבוקר פרסם הדיילי מייל בעמוד השער כתבה בלעדית המביאה את סיפורו של חיים, מפקד היחידות המיוחדות בזק"א, ומי שהיה ממונה על תיאום התגובה לטבח ה-7 באוקטובר, ולדאגה שכל הגופות יטופלו כראוי בהקדם האפשרי. "האכזריות שבה חמאס הרג יותר מ-360 בליינים תמימים בפסטיבל נובה זעזעה אפילו אותו, מתנדב שעובד בזק"א מאז שהיה בן 18 בלבד", נכתב. "כשאני חוזר לזיכרונות, אני זוכר שהרבה גופות הושחתו לרסיסים", אמר חיים לעיתון, וסיפר כי בגלל תפקידו כבכיר בזק"א הוא נאלץ למנוע מהתמונות הללו להשפיע עליו. "הוא אומר שהוא נאלץ 'להיות כמו מכונה'".

חיים "לא ציפה שכך יראה היום שלו, כשהעירו אותו בשעה 6:42 בבוקר, ליד אשתו הישנה", סיפר לעיתון. "התקשרו אליו ואמרו לו להתייצב מיד בבסיס שלו, מבלי לדעת כמה חשוב תפקידו יהפוך". ואז, "ב-19:30 בערב, בבסיס בפתח תקווה, תוך כדי היערכות לאיום בסדר גודל שלא היה ידוע עדיין, הוא קיבל טלפון מפסטיבל נובה. קצין צה"ל מבועת שאל אותו: 'כמה זמן לוקח לגופה להירקב?'. חיים הנדהם אמר לקצין שהוא צריך פרטים נוספים. "יש לי שטיח של גופות באמצע היער, אני לא יודע מה לעשות איתן", נאמר לו בטלפון.

מתוך הדיילי מייל, מאת פרקין אמרלג'. לקריאת הכתבה המלאה. 

5הדילמה של סין

"בעוד המורדים החות'ים ממשיכים בהסתערותם על הספנות המסחרית בים האדום, המשבר המעמיק מהווה מבחן חדש לשאיפותיה של סין להפוך למתווכת חדשה במזרח התיכון", נכתב אמש ב-CNN. "עד כה, התגובה הציבורית של סין למשבר בים האדום הוגבלה לקריאות להפסקת ההתקפות על ספינות אזרחיות וביקורת מרומזת על המבצעים הצבאיים בראשות ארה"ב נגד החות'ים - תגובה שלדברי האנליסטים לא הייתה מספקת בהשוואה לשאיפות הגלובאליות של בייג'ינג". צוין כי "מכיוון שבייג'ינג לא מראה מוטיבציה להיות מעורבת ישירות במשבר, ארה"ב ביקשה לדרבן את סין ללחוץ על איראן - המאמנת, מממנת ומכשירה את החות'ים - לרסן את ההתקפות", נכתב.

אך "ההימור גבוה עבור סין, מדינת המסחר הגדולה בעולם. רוב היצוא הסיני לאירופה נשלח דרך הים האדום, בעוד עשרות מיליוני טונות של נפט ומינרלים עוברים את נתיב המים כדי להגיע לנמלים סיניים". זה גם מהווה אתגר דיפלומטי עבור המנהיג הסיני שי ג'ינפינג, שבשנים האחרונות נשבע "להפיץ את החוכמה הסינית לקידום השלום והשלווה במזרח התיכון כחלק מיוזמתו להציע חלופה לסדר הביטחון בהנהגת המערב".

מתוך CNN, מאת נקטר גאן. לקריאת הכתבה המלאה.