היועמ"שית לבג"ץ: אם חוק הגיוס לא יקודם עד אפריל, צה"ל יידרש לגייס בני ישיבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הגישה הערב (ד') את עמדתה לבג"ץ בנושא גיוס תלמידי הישיבות, לקראת הדיון הצפוי ביום שני הקרוב. על-פי העמדה, הוראת השעה שקבעה הממשלה תפוג בסוף מרץ, ולכן אם לא יקודם חוק - הצבא יידרש לגייס את תלמידי הישיבות החל מאפריל. גלובס וגופי תקשורת נוספים הגישו בקשה לשדר את הדיון בשידור חי. 

● רשות התחרות: שימוע לפני כתב אישום לצבי ויליגר ולחברת ויליפוד
● קרן של 1.2 מיליארד שקל והבכירים שנחקרו: כל מה שכדאי לדעת על הפרשה שמטלטלת את שוק ההון

בעמדת היועמ"שית צוין כי "שאלת ההסדר הנורמטיבי שיחול לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה, מצויה בימים אלה ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על-ידי הגורמים".

בעמדה עדכנה היועמ"שית את בג"ץ כי "ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון נמסר כי הגם שלא התגבש עד כה הסדר חקיקתי בנוגע לתלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, הרי שמתקיים בעת הזו שיח אינטנסיבי בין כל הצדדים הרלוונטיים, בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות להארכת תוקפה של החלטת הממשלה, הן להשלמת חקיקה בכנסת של הסדר חדש".

יחד עם זאת, צוין כי לא ניתן לנקוב בלוחות זמנים. לכן כותבת היועמ"שית כי ככל שלא תוארך תוקפה של החלטת הממשלה המסתיימת בסוף מרץ, בהחלטה חדשה שתעגן לוחות זמנים להשלמת חקיקה ראשית עד ליום 30.6.24, "לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס הישיבות. כל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין".

בהרב-מיארה אף מתייחסת להתפתחויות שאירעו מאז פרצה המלחמה הרלוונטיות לקבלת החלטה בסוגיה: "המלחמה שנכפתה על ישראל החל מיום 7.10.2023 יצרה צרכים ביטחוניים עדכניים. על כן, על-מנת להימנע מפגיעה בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל, ובשים לב לנתוני האוכלוסייה המשרתת כיום, נמצא צורך להאריך את תקופת השירות בה חייב יוצא צבא גבר ל-36 חודשים".

על רקע זה פורסם תזכיר חוק לאחרונה. בנוסף, נכתב כי "על רקע המלחמה, היקף החללים והנפגעים והצורך למלא את השורות ולהרחיב מסגרות לוחמות, עלה בצה"ל צורך מבצעי להגדלת מחזור הגיוס הקרוב (מרץ 2024), ולשם כך הוחלט לקצר דחיות שירות שונות שניתנו למיועדים לשירות ביטחון לצורך לימודים או שירות במסגרות קדם צבאיות שונות (מכינות קדם-צבאיות, שנת שירות, ישיבות הסדר וישיבות ציוניות גבוהות). עקב כך, אגף כוח-האדם בצה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון גיבשו מתווה, שלפיו צה"ל יקדים את שירותם של כ-1,300 צעירים מן המסגרות השונות". עוד צוין כי על החלטה זו הוגשה עתירה התלויה ועומדת בפני בג"ץ.

שלוש עתירות נגד אי-גיוס חרדים

בחודשים האחרונים הוגשו שלוש עתירות נגד אי-גיוס תלמידי הישיבות, על-ידי התנועה לאיכות השלטון, "אחים לנשק" ו-240 אזרחים. העותרים מבקשים לבטל את החלטת הממשלה שקבעה כי לא יינקטו הליכים לגיוס תלמידי הישיבות לאחר שהמועד לחוק הגיוס פקע באוגוסט האחרון.

העותרים טוענים כי ההחלטה מנוגדת לחוק שירות הביטחון המבטיח שוויון בגיוס אזרחי ישראל, ויוצרת הסדר פטור בחוסר סמכות. בנוסף נטען כי ההחלטה פוגעת בעיקרון השוויון ומנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון. בשנת 2017 נקבע בבג"ץ כי יש לבטל את החוק שנותן פטור לגיוס תלמידי ישיבות. בין השנים 2019 ועד 2023 ביקשה המדינה 15 פעמים הארכה לתיקון החוק.

התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה: "שוב המדינה והיועצת המשפטית לממשלה מנסים לגלגל את תפוח האדמה הלוהט, שכבר 25 שנה מתגלגל, במקום להכריע פעם אחת ולתמיד - גיוס אחד לכולם, חוק שווה לכולם, ולא לנסות למצוא כל מיני פתרונות לא חוקיים ולא חוקתיים שמפרידים בין אדם לאדם ובין דם לדם".