"ישנים בקבינה על מיטת קומתיים": המילואימניק שיחגוג החודש 79 לא מתעייף

"אתמול פרקתי טנק בחצות, ולפעמים אני פורק בחמש בבוקר. אנחנו ישנים בקבינה של המשאית על מיטת קומתיים, ועוצרים רק כדי לתדלק ולאכול" • אל"מ במיל' וח"כ לשעבר משה פלד יחגוג החודש לא פחות מ־79 • מאז 7 באוקטובר הוא מגויס למלחמה לצד כל הצעירים: "אני אוהב לספר להם מורשת קרב" • פרויקט מיוחד

משה פלד / צילום: באדיבות דובר צה''ל
משה פלד / צילום: באדיבות דובר צה''ל

אודות הפרויקט

הם שחררו את ירושלים במלחמת ששת הימים, שירתו עם רמטכ"לים שכבר לא בצה"ל, ומזמן עברו את גיל המילואים, אבל ברגע שהחלה המלחמה הם עזבו הכול, נפרדו מהנכדים ויצאו להילחם לצד בני הדור הצעיר ולהרעיל אותם במורשת קרב. גלובס מביא את סיפורם של ארבעה חיילים ותיקים במיוחד

ח"כ לשעבר משה פלד יחגוג בעוד כחודש 79, אבל במקום להיות בבית עם הילדים והנכדים הוא כנראה יהיה בקבינה של המשאית וישנע כלים כבדים עבור לוחמי צה"ל. "בבוקר שמחת תורה הייתי מוכן לתפילה, אבל שמעתי כל מיני רחשים אז ניגשתי לטלפון. בתשע ורבע כבר עמדתי בשער של מחנה משמר הנגב והתחלנו לשנע את הכלים הכבדים. ביממה הראשונה חציתי את כל המדינה", הוא מספר.

משה פלד (79)

אישי: נשוי + 4 ילדים ו-14 נכדים, גר בבית השיטה
באזרחות: גמלאי, ח"כ לשעבר במפלגת צומת
במילואים: אל"מ, נהג מוביל טנקים וציוד כבד

פלד, אל"מ במיל', היה בשורת תפקידים בצנחנים ובשריון ולחם בשלל מלחמות ומערכות, בהן ששת הימים, יום הכיפורים, שלום הגליל, לבנון השנייה, צוק איתן ועוד. ב־32 השנים האחרונות הוא משרת כנהג מוביל טנקים במילואים. "בתפקיד שלנו אנחנו תמיד נקראים ראשונים ותמיד משתחררים אחרונים. אנחנו משרתים את מספר הימים הגדול ביותר.

"חוזים באירוע בינלאומי, אני צובט את עצמי": 20 שנה הוא במילואים, לזה הוא לא ציפה
ראיון | בניגוד לכל הסיכויים היא הפכה למפקדת ממר"ם והיום היא מנכ"לית בתאגיד ענק

"מלבד זאת, העבודה עמוסה מסביב לשעון. אתמול פרקתי טנק בחצות ולפעמים אני פורק גם בחמש בבוקר. אנחנו עוצרים רק כדי לתדלק ולאכול, ולפעמים אנחנו אוכלים תוך כדי נסיעה וזורקים לנו סנדוויץ' מהחלון. גם השינה שלנו מצומצמת ואנחנו ישנים בקבינה של המשאית על מיטת קומתיים".

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

את כל התקופה הזאת מעביר פלד במשאית לצד נהג נוסף, צעיר יותר. "קיבלתי בחור צעיר, חבוב בן 40, שדואג לי. בשבוע שעבר כאב לי נורא הגב והוא הוריד ממני את המשימה של קשירת שרשראות הברזל. הן נורא כבדות וככל שאתה מתבגר זה קשה יותר. אנחנו נוסעים עם 120 טונות על הכביש, קוראים לנו 'הסיירת של אט"ל' (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל - אל"ו)".

"הסיירת" הזאת מורכבת בעיקר ממתנדבים, כך שרוב חבריה מבוגרים. "רוב המילואימניקים כאן מעל גיל 55. זו חבורה מופלאה של אנשים שלא מוכנים לשבת בבית בזמן שצריך אותם. המפקדים שלנו הם גם חבר'ה מבוגרים ויש פה מערכת של אמון הדדי, מסתכלים בעיניים ולא צריך לדבר".

יוצא לך גם לפגוש את החיילים הצעירים?
"אני פוגש לפעמים גם טירונים שהתגייסו לתובלה. בגלל שהם נכנסו לתפקיד הזה, הם בטוחים שכל העולם דפק אותם, אבל בסוף, אחרי שיחה איתי, הם מבינים כמה התפקיד הזה חשוב. שום מטוס ושום טנק לא יוכלו לנצח בלי הובלת תחמושת".

מפגש נוסף שפלד לא מפספס הוא עם הצוותים שלהם הוא מביא את הכלים הכבדים. "המפגש עם צוות הטנק הכי מרגש אותי. אני גם אוהב לספר להם מורשת קרב". אחד הסיפורים הפופולריים שהוא מספר לצעירים הוא על כיבוש הר הבית. "בששת הימים כבר לחמתי כמילואימניק, בקרב על ירושלים. הם שותים את סיפורי מורשת הקרב בצמא, אבל אני אומר להם כל הזמן 'עזבו אותנו, אתם פי אלף יותר טובים. הדור הזה מדבר ניצחון'".