מנכ"ל טאואר רוצה להקים מפעל בהודו. בדרך יש לא מעט מכשולים

תעשיית השבבים בהודו עדיין בחיתוליה, ומחסור בחשמל, במים ובעובדים מיומנים עלול לעכב את תוכניותיה של טאואר, גם אם תקבל מענק ממשלתי גדול • רשות ההשקעות הישראלית: "לא ברור כיצד נאמר שישראל יצאה מהתחרות, בזמן שכלל לא הוגשה כל בקשה להשקעה"

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: איל יצהר
ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: איל יצהר

בחודשים האחרונים נראה שראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, חש משוחרר מעסקת המיזוג המבוטלת עם אינטל, ותהליכים שנשמרו קודם לכן בנפטלין - כמו הקמה של מפעלים חדשים - מתקדמים כעת במהירות עצומה. בחודש האחרון רבו הפרסומים בתקשורת ההודית על כוונתה של טאואר להקים שם מפעל שבבים חדש, בעלות של כ-8 מיליארד דולר, וביום שישי האחרון אישרה ממשלת הודו תמריצים לשלושה מפעלי שבבים חדשים בסך מענקים כולל של 10 מיליארד דולר. שמן של החברות שייהנו מהמענק לא פורסם, אך בתקשורת ההודית קיים קונצנזוס שטאואר היא אחת מהן, נוסף על מפעלים של טאטא ההודית ושל פוקסון הטייוואנית, שגם מייצרת ומרכיבה את מכשירי האייפון של אפל.

"אין לי שום רצון לפרוש": מנכ"ל טאואר טוען שהיא במצב הטוב ביותר אי פעם
אלפי עובדים ואופציות בסכומים אדירים: הצד הישראלי של אנבידיה

בטאואר עצמה בוחרים שלא להתייחס באופן רשמי להקמת המפעל, אך אלוונגר אמר לאחרונה שממשלת הודו מספקת את המענק הגבוה ביותר להקמת מפעל שבבים חדש, בהיקף של עד 75% מעלות הקמת המפעל. זאת בהשוואה לארה"ב, שמספקת תמריץ של 35% באמצעות חוק השבבים החדש, ו-9% בלבד בישראל - מה שהופך לטענתו את ישראל למקום לא כדאי להקמת המפעל הבא.

על פי הדיווח באקונומיק טיימס ההודי, אלוונגר הגיש לממשל ההודי בקשה לסובסידיה להקמת מפעל שבבים בטכנולוגיה של 65 ו-40 ננומטר. לפי ההערכה, אחרי שאינטל ביטלה את עסקת הרכישה, טאואר תשתף פעולה בהקמת המפעל עם התאגיד ההודי רילאיינס בבעלות משפחת אמבאני ההודית, לאחר שבעבר אף פורסם בהודו כי החברה מעוניינת לרכוש את טאואר. אלוונגר אישר כי נפגש עם שר האלקטרוניקה ומערכות המידע ההודי, ולא הוסיף מעבר לכך. בכל מקרה, לגלובס נודע כי ההסכם בין טאואר ובין ממשלת הודו איננו חתום, וכי הצדדים עדיין נמצאים במשא ומתן על חתימתו.

תהליך תיעוש מואץ

הודו עוברת תהליך תיעוש מואץ בשנתיים האחרונות, בשל מדיניות ממשלתית מכוונת, בעידוד אמריקאי, ששמה לה למטרה לקחת יותר ויותר חלקים משרשרת הערך בייצור העולמי מסין, ובמקביל להפוך את הודו למעצמת ייצור. סין לא רק מהווה כוח עולה שמאתגר צבאית וטכנולוגית את מדינות המערב, היא גם הפכה את הפעילות בה לקשה מנשוא, והיא כוללת התערבות של פקידי ממשלה בפעילות העסקית, ולעיתים אף חרם כפוי מלמעלה נגד מוצרים מערביים.


אינטל - FAB38, קריית גת
עלות הקמת המפעל
25 מיליארד דולר

מענק ממשלה
3.2 מיליארד דולר, כ־12% מעלות הקמת המפעל

שיעור מס החברות
יעלה מ־5% ל־7.5%

טאואר - מפעל חדש באזור מייסור
עלות הקמת המפעל
8 מיליארד דולר

מענק ממשלתי
4 מיליארד דולר מממשלת הודו ועוד כ־2 מיליארד דולר (מממשלת קרנטקה לפי ההערכות), סה"כ 75% מעלות הקמת המפעל

שיעור מס החברות
20% תינתן הטבת באמצעות הקלה במכס על יבוא מכונות, אלא ששיעור המכס בהודו גבוה ועומד על 30%

על פי BCG, היצוא התעשייתי ההודי צפוי לחצות השנה את רף 900 מיליארד הדולר, בהשוואה ל-770 מיליארד דולר בשנה הקודמת. בואינג מעבירה יותר חלקי רכב לייצור בהודו, טסלה מתכוונת להכפיל את ייצור חלקי המכוניות שלה במדינה, ופוקסקון הטייוואנית - שמייצרת 70% מהאייפונים לאפל - החליטה להשקיע עוד 1.6 מיליארד דולר במפעל בקרנטקה שבדרום הודו. אפל עצמה הודיעה שתגדיל את הייצור במפעליה ליד צ'נאי ל-20 מיליון יחידות עד 2024, וג'יי.פי מורגן צופה שאפל תגדיל עד תחילת 2025 את שיעור האייפונים שהיא מייצרת בהודו ל-25% מהאייפונים שהיא מייצרת.

"הודו היא כבר היום אחת מיצרניות הרכב וחלקי החילוף הגדולות בעולם - כל השחקנים שם", אומרת לגלובס ענת ברנשטיין־רייך, נשיאת לשכת המסחר ישראל אסיה ומנכ"לית בנקאות השקעות ישראל הודו בקבוצת BDO. "סמוך לפונה או בצ'נאי ניתן לראות לא מעט מכוניות של ב.מ.וו, מרצדס, סוזוקי ופולקסוואגן. אבל בקורונה הבינה ממשלת הודו שהיא לא תוכל להיות יותר תלויה בסין באספקת שבבים ולכן יצאה בתוכנית רחבה להיכנס לתחום המוליכים למחצה. מדובר בתכנית בשם "Make and Design" שבה על החברה להראות שיעור מסוים של ייצור שבבים בהודו מכלל הייצור, כדי לקבל תמריץ ממשלתי. על אלה נוספות הטבות מס למוצרים המיועדים ליצוא והקצאת אדמות בהנחה משמעותית".

לדבריה, ראש הממשלה נרנדרה מודי לוקח את פיתוח תעשיית השבבים במדינה כפרויקט אישי, וישיבת הממשלה שאישרה את מענקי הענק בסוף השבוע נוהלה על ידיו. "כולם מבינים שאי אפשר להחליף בבת אחת את סין, אבל אפשר להפוך ליצרנית השניה בגודלה לאחריה, והודו משקיעה בכך רבות בתמריצים, פרסום, פנייה למשקיעים זרים, פנייה לקונגלומרטים ההודים בבעלות משפחות כמו טאטא, אדאני, בירלא ואמבאני ובהסרה של מכשולים בירוקרטיים רבים. הודו קפצה קדימה בתחום הזה כשהיא משדרגת את כל הנגישות הממשלתית כך שבקשות רבות כמו רישום חברה או דיווחי מס תוכל להגיש אונליין".

"התעשייה הכי מורכבת"

דודו קינן, איש עסקים ישראלי שחי כבר שני עשורים בבנגלור, הוא בעל חברת כוח אדם המתמחה בהעסקת עובדים הודים עבור חברות ישראליות. לגלובס הוא אומר, כי הדרך להפיכת הודו למעצמת שבבים, ואפילו דרכה של טאואר להקמת מפעל שם, היא ארוכה ומסובכת.

"מדובר בתעשייה המורכבת ביותר להקמה, ונכון להיום אין להודו היסודות כדי לאפשר אותה - תשתיות מים וחשמל באיכות טובה, כבישי גישה טובים, כוח אדם איכותי ונמל שפתוח ליצוא בנפח גדול. ממשלת הודו יכולה בקלות להכריז על מענקים ותמריצים, אבל עד שהיא לא תשקיע בתשתיות, ייקח עוד זמן רב עד שהמפעלים יקומו".

בסוף השבוע, למשל, הזכירה הממשלה ההודית אזורי תעשייה בגוג'רט ובאסאם, אלא שקינן שופך מים צוננים על הרעיון כי אלה ישמשו בקרוב כמרכזים הומים לייצור שבבים: "לגוג'רט יש נמל טוב, אבל המהנדסים, שבדרך כלל גרים בבנגלור, לא ירצו להגר לשם - מדובר במדינה מרוחקת ו'יבשה' - נטולת אלכוהול. העיר אחמדבאד היא חמה ולא מפותחת, עם בעיות רבות. באסאם, ששם רוצים להקים מפעלי בדיקות והרכבה, אין תשתית ראויה של מים וחשמל.

"ההערכות בהודו מדברות על כך שהמפעל של טאואר יקום במדינת קרנטקה, ליד מייסור, אלא שגם שם ישנן בעיות חשמל ומים, וגישה קשה לנמל: כדי להגיע לנמל צ'נאי הסמוך יש לחצות רכסי הרים".

בהודו פעילים כבר היום מפעלים של נטפים, חוליות ודגניה סיליקון, ואפילו לטאואר יש מפעל קטן, במדינת פונג'ב.

אך ישנם לא מעט מכשולים בהפעלת מפעל בהודו: ועדי העובדים חזקים, ושביתות עשויות להיות תכופות במדינות מסוימות; ומערכת המשפט עובדת באיטיות רבה במקרה שהעסק נקלע לסכסוך משפטי, כפי שגילתה חברת שרין הישראלית במשפט קניין רוחני נגד חברה מקומית.

"הנתון של 9% אינו נכון"

פנינו לרשות ההשקעות במשרד הכלכלה - אותו משרד שניהל משא ומתן קשוח עם אינטל, ולבסוף שילם יחד עם אגף התקציבים מענק בגובה כ-3 מיליארד דולר לאינטל, כ-12.8% מעלות ההקמה. משם נמסר לנו כי "חוק עידוד השקעות הון, שעל פיו פועלת רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, הוא כלי משמעותי, איכותי ואטרקטיבי לפיתוח והשקעה בתעשייה הישראלית, והוא כולל, בין היתר, מענק בהיקף של עד 30% מהשקעות מוכרות בציוד ובמבנה, ומס חברות מופחת בגובה 7.5%, במקום 23%.

"ההחלטה של אינטל להשקיע בישראל בהיקף של 90 מיליארד שקל להקמת מפעלה החדש הינה הוכחה כי המענקים הכספיים והטבות המס הם רק חלק מהיתרונות של השקעה בישראל, לצד הון אנושי איכותי, אקו־סיסטם מהמובילים בעולם ועוד.

"אנו לא מכירים מענקים בארה"ב או בהודו בהיקף שצוין. הנתון על 9% מענק בישראל אינו נכון. חברת טאואר כלל לא פנתה לרשות ההשקעות, אך ללא ספק, אם הייתה פונה, בקשתה היתה מתקבלת בברכה והיא הייתה זוכה להצעה תחרותית. לא ברור כיצד נאמר שישראל יצאה מהתחרות, בזמן שכלל לא הוגשה כל בקשה להשקעה. כאמור, נשמח לקבל בקשה שכזו".

מטאואר נמסר: "כחברה ציבורית - במידה ויהיה משהו מהותי, החברה תדווח על כך כנדרש".