בזמן שהעובדים מוחים נגד ישראל, גוגל ואמזון מאיצות את הפרויקטים עם הממשלה

בחודש שעבר פיטרה גוגל כ־50 עובדים שהתבצרו במשרדיה ודרשו ממנה להפסיק את הקשרים העסקיים עם ישראל. תחת ארגון הגג "לעצור את הטכנולוגיה לאפרטהייד" - שמאחוריו ארגונים מוסלמים וארגוני BDS - קראו העובדים להפסיק את שיתוף הפעולה עם ממשלת ישראל. ההפגנות הללו בתוך גוגל אינן חדשות, אולם עד כה לא נראה שהן שינו את מדיניות החברה עצמה כלפי ישראל, שמאז 7 באוקטובר אף האיצה את העבודה מולה, כך נודע לגלובס.

● ניתוח | זו אחת הרכישות הגדולות בתולדות ההייטק הישראלי. מה עומד מאחוריה?
● בדיקת גלובס | העולם נכנס לעידן ה-ChatGPT, איך יכול להיות שלישראל אין מחשב על?

ענקית החיפוש איננה רק ספקית סטנדרטית של ממשלת ישראל - היא אחת משתי הזוכות במכרז הענן הממשלתי "נימבוס", שנועד להעביר את כלל מערכות המחשוב של ממשלת ישראל ויחידות הסמך שלה, כולל מערכת הביטחון - למערכות ענן. הזכיינית השנייה היא אמזון, שכמה מעובדיה ארגנו הפגנות נגד שיתוף הפעולה עם ישראל ב־2022 יחד עם עובדי גוגל בערים מרכזיות כמו סיאטל, סן פרנסיסקו וניו יורק. עם זאת, בזמן מלחמת חרבות ברזל לא נרשמו מחאות רשמיות של עובדי אמזון, למעט התבטאויות אנטי־ישראליות בקבוצת העובדים הוולונטרית "ערבים באמזון" (Arabs at Amazon).

האצה בשיתוף הפעולה

חרף אי־שביעות הרצון מצד חלק מהעובדים בחברות, לגלובס נודע כי מאז 7 באוקטובר אמזון וגוגל אף לוחצות על ממשלת ישראל להגביר את הטמעת מערכות הענן שלהן. זאת מתוך חשש כי בשל הגירעון ההולך וגדל במדינה, הפרויקט יעמוד בסכנת הקפאה. ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות השקיעו מאות מיליוני דולרים כל אחת בהקמה ושכירה של חוות שרתים באתרים רבים בישראל, והן מצפות שהממשלה תמלא את חלקה בהסכם נימבוס, המוערך בכ־4 מיליארד שקל.

לפיכך, בחודשים האחרונים נרשמה האצה במספר משרדי הממשלה שמשתפים פעולה עם שתי הזכייניות האמריקאיות, בהם משרדי האוצר, המשפטים, השיכון והמשרד לביטחון לאומי. בחודש שעבר קיבלה הממשלה החלטה רשמית לאמץ את מכרז נימבוס, ולהאיץ את מעבר משרדיה לאמזון וגוגל, כולל חלקים נרחבים ממערכת הביטחון ומשטרת ישראל.

על פי הערכת גורם המקורב למכרז, סך תקציבי הפרויקטים שקודמו מאז 7 באוקטובר חצה את רף ה־100 מיליון שקל. בין השאר, הוקמה מערכת לניהול היבטים אזרחיים של המלחמה והואצה הגירה של נתונים ממשלתיים לחוות שרתים בישראל, זאת על מנת שאלה לא יהיו תלויים בחסדי מדינות כמו גרמניה וארה"ב, כפי שהיה עד כה.

בין בעלי התפקידים המרכזיים שעמדו מאחורי האצת התהליך עומדים החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג וסגנו לתחומי הטכנולוגיה אביתר פרץ, שהאיצו את תהליכי הרכש; ושירה לב עמי, ראש מערך הדיגיטל, שהקימה לצורך כך יחידה שתסייע למשרדי הממשלה האחרים לעבור לענן.

גיבוי וניהול תמונת המצב

הפרויקט המרכזי הנערך מאז 7 באוקטובר עוסק, כחלק מלקחי המלחמה, בגיבוי מערכות קריטיות להתאוששות מאסון ורציפות פעולה בענן על מנת להימנע מאובדן נתונים במקרה של נזק פיזי או פריצת סייבר. הדבר נעשה מתחת לרדאר התקשורתי לרוחב כלל משרדי ממשלה ויחידות סמך בשיתוף אמזון וגוגל. לצורך השלמת התקציבים נעזרים המשרדים במערך הדיגיטל, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. עם זאת, לא כל הגורמים המעורבים מכירים את היקפי התקציבים, כך שקיים סימן שאלה באשר לפיקוח התקציבי על הפרויקטים.

פרויקט נוסף הנעשה גם הוא בשיתוף אמזון וגוגל עוסק בניהול תמונת המצב האזרחית של האוכלוסייה המפונית מהדרום ומהצפון, והאוכלוסייה שעדיין מתגוררת באזורי העימות. לאחר המחדל הגדול עם פרוץ המלחמה - בו משרדי ממשלה רבים נותרו מבולבלים, נסמכים על מערכות מידע ישנות ולא יעילות, ומתקשים להתמודד עם ניהול הפינוי ובקרת הנזקים - פותחה על גבי הענן של גוגל מערכת בשם "אמו"ן", לאספקת תמונת מצב אזרחית על שגרת החירום. הפרויקט כולל הטמעת יישומי בינה מלאכותית, האצת מהירות פיתוח פרויקטים למספר שבועות - במקום חודשים - ושימוש רב יותר בענן ציבורי.

מערכת שלישית המפותחת באחרונה היא ניהול רישוי כלי הירייה של המשרד לביטחון לאומי, המתאכסנת בענן של גוגל. המערכת החדשה כוללת אמצעי סריקה אופטית עם כמה אלמנטים של בינה מלאכותית המאפשרים ניהול מהיר יותר של טפסי בקשה ותמונות, לאחר שקצב הצטברות הבקשות לרישוי כלים קפץ פי ארבעה מזה שהיה טרם המלחמה. ככל שנודע, בימים שלפני המלחמה נסרקו כ־1,800 בקשות מדי יום, באופן ידני. עד כה מאז הקמת הפרויקט נסרקו באופן אוטומטי במהלך תקופה של כ־80 יום כ־420 אלף בקשות.

נוסף על פרויקטים שהואצו או החלו בעקבות המלחמה, ממשיכים גוגל ואמזון לקחת חלק בפרויקטים שקרובים יותר להשלמה, בהם: השלמת מערכת סריקת הצהרות יבוא במכס כדי לאתר סימנים מחשידים לעבריינות מס, סמים וביטחון, ומערכת "חשבונית ישראל" למלחמה בחשבוניות הפיקטיביות, פרויקט שמנוהל בגוגל על ידי רשות המסים; התקנת מערכת המבוססת על אמזון במשרד המשפטים, המיועדת לניהול הליכים משפטיים באמצעות שיחות וידאו וכוללת כלי הזדהות; מערכות שיחות פרטיות וקבוצתיות וכלי לתמלול דיונים; ופרויקט המבוסס על הענן של גוגל לניהול סטנדרטיזציה בתהליכי בנייה לכלל הגופים המחזיקים מידע הנוגע לתהליכי תכנון ובנייה.

מי נמצאת בחנות?

עיכוב נוסף שמנסים להתמודד איתו במכרז נימבוס הוא בחירת זכיינים למה שמכונה "שלב 5" - השקת חנות אפליקציות ארגוניות שיפעלו על גבי העננים של גוגל ואמזון - איחור שהפך את הכדאיות להגירה לענן ללא־כדאי. לגלובס נודע כי במשרד האוצר נבחרו חברות המחשוב נס, בינת ומטריקס לספקיות אינטגרציה של תוכנות על גבי הענן. מאז חודש אוקטובר נכנסו לחנות חברות כגון: חברת הבינה המלאכותית לחברות ביטחון האמריקאית פלנטיר, בבעלות המיליארדר האמריקאי פיטר תיל; אורקה סקיוריטי, המתחרה הישראלית של וויז בתחום הסייבר לשימוש ביישומי ענן; חברות הסייבר האמריקאיות פורטינט ו־F5; והסטארט־אפים הישראליים ריברי ורדיס שעוסקים בניהול דאטה על גבי הענן.

עם זאת, במכרז מעוניינים להכניס ספקים נוספים, כולל חברות שמתחרות על אותה הנישה במטרה ליצור תחרות ולהוזיל עלויות. בכל זאת, החשב הכללי עדיין לא פתר את שתי הסוגיות המרכזיות המכבידות על משרדי הממשלה - תוכנות שולחניות בענן ומערכות ניהול לקוחות שעדיין נמצאות בסביבת מיקרוסופט.