קרן ההון סיכון שמזהירה: "כ־20% מחברות הפורטפוליו הפכו ללא נחוצות"

בשבוע שעבר חשפה מיקרוסופט מוצר חדש, אותו היא מציעה ללא תשלום ללקוחות חבילת הבינה המלאכותית שלה "קופיילוט". התוכנה החדשה, המכונה Recall, "זוכרת" את כל הפעולות אותן ביצע המשתמש במחשב האישי שלו, מסוגלת לדלות עבורו מידע על בסיס בקשה מכל שיחה, חיפוש, התכתבות או ציוץ שביצע, ולהציגו כסיכום חכם עתיר תובנות. עבור מייסד של חברה אחרת בשם Rewind, היזם דן סירוקר, לשעבר יועץ הדאטה של הנשיא אובמה, לא הייתה זו בשורה משמחת בהכרח.

● המשקיעים הכבדים מכרו את מניות אנבידיה ומטא. איזו הם קנו?
● כולם מסתכלים על אנבידיה, אבל ההזדמנות עשויה להיות במניה שונה

סירוקר גייס יותר מ־30 מיליון דולר מקרנות ענק דוגמת אנדריסן הורוביץ ו־NEA עבור מוצר דומה, אותו הוא מציע לעסקים תמורת תשלום. כך, במחי השקה אחת, שמטה מיקרוסופט את השטיח מתחת לרגליה של חברת סטארט־אפ חדשנית שאותרה על ידי המשקיעים החשובים ביותר בעמק הסיליקון. גם אם זו מחזיקה ביתרון משמעותי על פני היישום של מיקרוסופט, הרי שהיא תתקשה מאוד להציע אותו בחינם.

המטרה: להתבדל

אחרי ההשקות האחרונות של חברות הבינה המלאכותית המובילות - OpenAI, מיקרוסופט וגוגל - מתעוררת השאלה איזה צורך יהיה בחברות כמו ורביט, למשל, שמספקת שירותי תמלול עבור עסקים גדולים.

ורביט פיתחה מודל שפה המתמלל שיחות ודיונים, אשר לאחר מכן עובר בקרה של מומחה היושב בדרך כלל במדינות מתפתחות כגון הודו וקניה; או חברת אורקם של אמנון שעשוע - שפיתחה משקפיים שמקריאים עבור בעלי מוגבלויות שילוט או טקסט. כפי שנוכח העולם לדעת, המודל החדש GPT-4o מסוגל לתאר מטלפון רגיל את הסביבה בה נמצא המשתמש ואף לספק לה פרשנות.

אין ספק שכל אחת מהחברות הללו תנסה למצוא תכונה שתבדל אותן ותהפוך אותן לנחוצות בעיניי הקונה הפוטנציאלי, או להסתמך על המותג שלהן ועל נאמנות הלקוח תוך אימוץ יותר אלמנטים של בינה מלאכותית.

בורביט, למשל, מתמקדים כעת במוצרי תמלול מורכבים לשוק המשפטי. אך בתחרות מחירים אל מול מוצרים חינמיים או מוזלים מצדן של ענקיות הטכנולוגיה, הדבר עשוי להיות מאתגר במיוחד.

אחת מקרנות ההון סיכון הבינלאומיות הגדולות הפעילות בישראל ערכה בשבועות האחרונים בדיקה מיוחדת על מנת לסקור את עמידות חברות הפורטפוליו שלה בפני מהפכת הבינה המלאכותית, שבה ממלאות מכונות יותר ויותר תפקידים אנושיים כמו פיתוח תוכנה, תמלול, יצירת סרטונים ותמונות וניהול שיחה. שותפי הקרן, המשקיעים בחברות הייטק ישראליות ואמריקאיות, הגיעו למסקנה כי כ־20% מחברות הפורטפוליו הפכו ללא נחוצות בעידן החדש, באופן כזה שמציב סימן שאלה גדול באשר ליכולתן לשרוד לאורך שנים ארוכות.

אחד המקורבים לקרן, ששוחח עם גלובס בעילום שם, אמר כי "בניגוד למהפכות טכנולוגיות קודמות כמו הטלפון החכם או מחשוב הענן, קיימים סימני שאלה סביב יכולתה של תעשיית ההייטק להתנהל כפי שהיא התנהלה עד כה.

"קיים גם חשש, אם כי הוא איננו מיידי, כי הבינה המלאכותית בעוד מספר שנים תוכל לפתח בעצמה חלק מהמוצרים שאולי היינו מקימים חברות כדי לפתח אותם, ותקבל החלטות השקעה בחברות בוגרות, כפי שאנחנו אולי היינו מקבלים", אומר המקורב לקרן. "הבינה המלאכותית היא רעידת אדמה שאנחנו נכנסים אליה ואיננו יודע כיצד נצא ממנה - כמשקיעים בחברות. משקיעי ההייטק מפגינים עסקים כרגיל כלפי חוץ, אבל בשיחות פנימיות הם מבטאים חשש מסימני אי־הוודאות שהולכים ומתרבים".

מ־15 איש לשלושה?

ג'יימס קורייר, מי שהקים יחד עם הישראלי גיגי לוי-וייס את קרן NFX ומשקיע בחברות בינה מלאכותית רבות, התפרסם בעמק הסיליקון כמחברם של כמה מאמרים אייקוניים ששינו את הדרך בה מסתכלים המשקיעים על בינה מלאכותית.

שם, כתב קורייר כי "זה העשור האחרון בחייהן של קרנות הון סיכון כפי שאנחנו מכירים אותן", וטען שהבינה המלאכותית משפרת את היעילות של חברות בצורה כה רבה עד כי אוכלוסיית המנהלים המתמחים בהשקעות בהייטק תצטמצם.

"רוב משקיעי ההון סיכון לא מרגישים תחושת דחיפות, לצערי, בנוגע לתחום הזה, אני חושב שהם חיים בהכחשה", הוא אומר לגלובס במסגרת ביקור שערך בישראל בשבוע שעבר. "קרנות ההון סיכון לא מפנימות את העובדה שנגזר עליהן להפוך לחברות תוכנה. עידן ה־AI יביא את המשקיעים להקים פירמות שדומות מאוד בהתנהלותן לקרנות גידור: השקעות בשלבים המאוחרים ייעשו על בסיס תוכנות שיזהו הזדמנויות על בסיס אינדיקציות רבות, בדיוק כפי שהדבר קורה בשוק הציבורי. כך, אולי יהיו הרבה פחות קרנות ממה שאנחנו מכירים היום, אבל הקרנות שיישארו יהיו גדולות במיוחד וירשו לעצמן להעסיק אנליסטים, סקאוטרים ומנהלים רבים, והן יפעלו באופן שהוא מבוסס מאוד על דאטה".

 ג'יימס קורייר, מייסד שותף בקרן NFX / צילום: NFX

עבור חברות ההייטק - יעד ההשקעה של קרנות ההון סיכון, אומר קורייר כי "חברות של שלושה אנשים יוכלו לעשות עבודה של 15 איש. כל מה צריך הוא קצת תוכנה, פיתוח מוצר נכון כך שהשימוש בו ימשוך משתמשים נוספים, יכולת קבלת החלטות, והבנת החשיבות של הטמעת בינה מלאכותית בכל נקודה אפשרית במוצר".

לדבריו, הוא והקרן שלו, NFX, עורכים מדי חודשיים פגישות לחברות הפורטפוליו כדי לוודא שהן עומדות ביעדי ההטמעה של טכנולוגיות בינה מלאכותית. "התחרות היא עם ענקיות טכנולוגיה שיש להן מערכי הפצה יעילים מאוד. אנחנו בנקודה ייחודית בהיסטוריה שבה כל שבע חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם - לכולן יש יעד אחד והוא להתחמש בטכנולוגיות AI".

"מרוץ של ציפיות"

אדם פישר, שותף מנהל בקרן בסמר, סבור שהסכנה טמונה בעיקר לחברות בתחום הצרכני או לחברות שמפתחות מוצרים בסיסיים בתחום השיווק האוטומטי, המוצר, התוכן או החינוך לעסקים קטנים. "במקומות כאלה ייתכן כי יקומו חברות של שלושה אנשים שימכרו את אותו המוצר ב־15 אלף דולר במקום ב־50 אלף, וייתכן גם כי בשל כך הם לא יזדקקו לגייס כסף ממשקיעים", הוא אומר לגלובס.

 אדם פישר, שותף בקרן בסמר / צילום: באדיבות קרן בסמר

עבור הסקטור העסקי שמפתח מוצרים לשוק הארגוני - שם נמצא החלק הארי של ההכנסות בתחום התוכנה, ושם גם חיות רוב חברות ההייטק הישראליות - המצב טוב יותר, לדבריו. "מה שיעשה חברה למצליחה הוא החוכמה שלה בעיצוב מוצר שנוח להשתמש בו ושרוצים לחזור אליו שוב ושוב. דרוש פה אלמנט אנושי, והרבה חשיבה ועבודה קשה בגראז' לפני שבכלל יוצאים לשוק ומגייסים כסף - אם בכלל מגייסים אותו ממשקיעים חיצוניים".

יאיר שניר, שותף מנהל ב־Dell Technologies Capital, קרן ההון סיכון של מייקל דל, סבור כי למרות תצוגת התכלית של ענקיות הטכנולוגיה, ייקח עוד זמן רב עד שמהפכת ה־AI תשפיע על מבנה התעשייה. "מדובר במרוץ של ציפיות, ולא של מציאות", הוא אומר.

 יאיר שניר, שותף מנהל ב־Dell Technologies Capital / צילום: יח''צ

"היערכות לאימוץ AI על ידי החברות הוא תהליך איטי ויקר שדורש לאפיין תהליכים, לרכוש ציוד יקר של חומרה ושבבים, להטמיע אותו, לאמן באמצעותו את המידע בארגון ולוודא שאין בו הטיות. זה אולי לא ייקח עשור, אבל גם לא יקרה מחר בבוקר. בינתיים, מתחולל קרב של כיפופי ידיים בין הענקיות על התחום, ואתה מאוד רוצה להאמין שהוא ייצר הזדמנויות לחברות קטנות מהן לשמש כתחמושת במרוץ החימוש הזה".