תשואת האג"ח הישראלית ל-10 שנים שברה שיא של 13 שנה ועברה את רף ה-5%, הזינוק התרחש מספר שעות לפני פרסום החלטת הריבית של בנק ישראל, שהותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. לאחר החלטת הריבית נותרה תשואת האג"ח ברמתה הגבוהה. העלייה מגיעה על רקע הגירעון התופח (7% באפריל) בו מצויה ממשלת ישראל. במקביל, היקף הנפקות החוב ע"י אגף החשב הכללי באוצר גדל בשל עלויות המלחמה וסך ההנפקות מדי שבוע מגיע לסך החודשי מלפני המלחמה.
● מהפכת ביטוחי הבריאות: כ-2 מיליון איש יעברו אוטומטית לביטוח זול יותר
● הרווחים גבוהים והתמחור נמוך: אז למה מדד הבנקים מדשדש?
מדוע התשואה קפצה?
"יש החלטת ריבית וישנה מתיחות בשוק לקראת ההודעה", אומר לגלובוס רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות. לדבריו, ניתן לראות זאת גם בכך שהשקל פוחת, בניגוד למגמת הימים האחרונים אל מול הדולר והאירו. מנחם מוסיף כי "יש סימנים לכך שבנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית בזמן הקרוב, ולכן התשואות לפדיון האג"ח מזנקות".
האם מדובר במגמה עולמית?
לא. שוק האג"ח העולמי נותר יציב, אגרות החוב האמריקאיות דווקא עלו ותשואתן פוחתת. כך, ניתן להסיק כי התגובה בשווקים מגיעה בשל גורמים פנימיים. חן הרצוג, כלכלן ראשי ב- BDO, מציין שהפעילות בשוק גרמה לפער גדול ביותר בין תשואת האג"ח של ישראל למקבילתה האמריקאית, "זאת אחרי הרבה שנים של תשואה נמוכה יותר בישראל". לפני המלחמה, התשואה הנדרשת עמדה על 4.3% בלבד.
למה אגרות החוב נהיו זולות יותר והתשואות גבוהות יותר?
הגידול בפרמיית הסיכון של ישראל (CDS) מרחיקה משקיעים משוק האג"ח הישראלי, ואלו שנותרו דורשים דיסקאונט עבור החלטתם להשקיע במדינה. דיסקאונט זה בא לידי ביטוי במחירים זולים יותר עבור אגרות החוב המונפקות, ובהתאם לעלייה בתשואות.
הרצוג אומר כי עליית התשואות משקפת את השפעות המלחמה על המשק, "הריבית לא תרד בזמן הקרוב וקיימות הערכות שהריבית לא תרד במהלך השנה כלל. נוסף על כך, הגירעון הממשלתי עולה מעל היעד של האוצר".
מה יקרה כעת?
מנחם משוכנע כי בטווח המיידי עליית התשואות גורמת לחשש בבנק ישראל. הריבית לטווח הארוך הנקבעת ע"י התשואות תמשיך ותעלה בשל ההשפעות הזרות. "בנק ישראל יצטרך להרגיע את השוק הרגיש ולהבהיר את תמונת המצב ואת מהלכיו עבור השוק, השווקים צריכים להאמין כי ריבית בנק ישראל תואמת את מצב הכלכלה".
הרצוג מציין שעליית התשואות יכולה להחמיר את ההאטה במשק. "גופים יכולים לבחור להקטין את הפעילות הכלכלית או לגלגל את המחירים לצרכן", אמר.
בעוד מנחם אומר שבנק ישראל יוכל להתערב בשוק ולקנות אג"ח, במידה ויראה בכך צורך, הרצוג סבור שמהלך זה לא יעזור. "קניית אג"ח יכולה לסייע בטווח הקצר בלבד, התערבות בנק ישראל לא תהיה אפקטיבית בשינויים מאקרו כלכליים", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
