רבעון חזק לבנקים: זה הסכום שקיבלה המדינה כהיטל מלחמה

חרף המלחמה, הריבית שעצרה ביקושים לאשראי, ולמרות שהם שילמו למדינה חצי מיליארד שקל כדי שזו "תעמוד ביעדי התקציב" - חמשת הבנקים הגדולים בישראל (לאומי , הפועלים , מזרחי טפחות , דיסקונט  והבינלאומי ) רושמים עוד רבעון חזק במיוחד, עם רווח מצרפי של 7.61 מיליארד שקל ברבען הראשון. לשם השוואה, ברבעון המקביל ב-2023 הרווח המצרפי של הבנקים עמד על 6.26 מיליארד שקל, כך שמדובר בעלייה של יותר מ-21%.

● אפוד וקסדה ב־150 מיליון שקל: פימי במגעים לרכישת מחצית ממרעום דולפין 
● מנהל ההשקעות שבטוח שענקיות הטכנולוגיה לא ימשיכו להוביל בעשורים הבאים 

שנת 2023, נזכיר, הייתה שנת שיא למערכת כאשר הרווח של חמשת הבנקים עמד על 25.7 מיליארד שקל. כעת, לאחר החלטת הריבית של בנק ישראל שפורסמה ביום שני, לפיה הריבית במשק תישאר על 4.5%, וכשהאינפלציה ממשיכה להיות גבוהה, הבנקים שחשופים למדד צפויים לעוד רבעונים חזקים. המשמעות היא שהשיא שנרשם אשתקד צפוי להישבר, אלא אם יהיו הפתעות מרעישות מבחינת נתוני המאקרו של מדינת ישראל.

לאומי פתח פער מהמתחרים

חשוב לציין כי אצל ארבעה מתוך חמישה בנקים נרשמה ירידה ברווח הנקי ברבעון הראשון של 2024 ביחס למקבילו. היחיד שרשם מגמה הפוכה הוא בנק לאומי, שלמעשה שילש את הרווח הנקי שלו בהשוואה בין שתי התקופות. לאומי, בהובלת המנכ"ל חנן פרידמן, הציג ברבעון הראשון רווח שיא של 2.8 מיליארד שקל. מתוכו, רווח חד-פעמי (אחרי מס) של כ-632 מיליון שקל בגין מכירת בנייני המטה שלו בת"א, במסגרת השלמת מעבר הנהלת הבנק לקמפוס החדש בלוד.

ברבעון המקביל אשתקד נאלץ הבנק לבצע הפחתת ערך של 1.1 מיליארד שקל בגין החזקותיו בבנק וואלי נשיונל האמריקאי, שנפגע ממשבר הבנקים האזוריים בארה"ב. מניית הבנק האמריקאי שבו מחזיק לאומי ב-14.2%, ממשיכה לדשדש, אך בלאומי לא מתכוונים לבצע הפחתת ערך נוספת מאחר שהם מאמינים ביכולת המניה להתאושש.

כתוצאה מהרווח החד-פעמי ברבעון החולף, הציג לאומי תשואה חלומית של 20.2% על ההון העצמי, הגבוהה במערכת. בנטרול השפעה זו, התשואה על ההון של לאומי עמדה על 15.7%, יותר מאשר המתחרה הגדול - הפועלים (14.6%, בדומה לדיסקונט). מזרחי טפחות הציג ברבעון הראשון תשואה של 18.1% ואילו הבינלאומי תשואה של 18.7%.

הורדת הריבית קיזזה בהכנסות

הבנקים רשמו ברבעון הראשון ירידה בהכנסות מריבית (נטו) שעמדו במצטבר על כ-14 מיליארד שקל, קיטון של 8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. לכך הובילו שלוש סיבות עיקריות: הראשונה היא החלטת בנק ישראל בחודש ינואר להוריד את הריבית במשק ברבע אחוז ל-4.5%.

כפי שפרסמנו בגלובס השבוע, לאחר החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, נראה שלא כל חברי הוועדה המוניטרית בבנק תמכו בהשארת הריבית על כנה. נתוני המאקרו הכוללים עלייה באי ודאות הגיאופוליטית יחד עם הרמת הראש של האינפלציה בישראל, מסמנים כי במצב הנוכחי גוברים הסיכויים להעלאת ריבית דווקא ולא להורדתה.

הסיבה השנייה לירידה בהכנסות היא העברת כספים מצד הציבור לפיקדונות נושאי ריבית על פני חשבונות העו"ש. בסך הכול עמד תיק הפיקדונות של חמשת הבנקים הגדולים על כמעט 2 מיליארד שקל, עלייה של 6.3% לעומת הרבעון המקביל (לעומת סוף שנת 2023 מדובר על גידול של 1.6% בלבד). העברת הכספים מהעו"ש חייבה את הבנקים בגידול הוצאות הריבית.

בבנק הפועלים יצאו במהלך הרבעון מחשבונות העו"ש שאינם נושאים ריבית כ-4.5 מיליארד שקל. בלאומי העו"ש שאינו נושא ריבית קטן בכ-10 מיליארד שקל ובמזרחי טפחות מדובר על ירידה של כ-400 מיליון שקל.

לעומתם, לקוחות דיסקונט והבינלאומי העדיפו להשאיר יותר כסף בעו"ש במהלך הרבעון, כך שסך הכספים שנמצאים בחשבונות שאינם נושאים ריבית עבורם עלה בכמעט מיליארד שקל בדיסקונט ו-800 מיליון שקל בבינלאומי.

סיבה שלישית היא הירידה במדד המחירים בהשוואה לרבעון המקביל. המדד הקובע, זה שמשמש את הבנקים לתמחור הלוואות, עלה בשיעור של 0.3% ברבעון הראשון של 2024, לעומת עלייה של 1.1% בתקופה המקבילה אשתקד. כך, חמשת הבנקים רשמו הכנסות מהמדד בהיקף של 400 מיליון שקל לעומת 1.2 מיליארד שקל ברבעון המקביל. נציין כי המדד של חודש אפריל עלה ב-0.8% והאינפלציה ממשיכה לטפס גם במאי, כך שהבנקים יחזירו לעצמם חלק מה"אובדן" הזה כבר ברבעון השני.

צמיחה מתונה במתן האשראי

יותר משנתיים עברו מאז שהחל בנק ישראל בהעלאות הריבית והנטל על כתפי הלווים ממשיך להיות כבד. יחד עם המלחמה, שהביאה לצמצום בהוצאות, תיק האשראי של הבנקים צמח ברבעון הראשון בשיעור מתון של 1.2% במבט על כל חמשת הבנקים, ואף התכווץ אצל הבנק הבינלאומי (2%). בסך הכול תיק האשראי של חמשת הבנקים עומד על 1.55 טריליון שקל, כשלאומי הוא בעל התיק הגדול ביותר - 429 מיליארד שקל, לאחר שהציג צמיחה של 2.2% ברבעון הראשון.

אולם למרות הגידול בסיכון לכאורה בשל הריבית והמלחמה, הבנקים מרגישים בנוח עם כריות הביטחון שלהם וחלקם אף החל להפשיר אותן. בסעיף הוצאות להפסדי אשראי הפועלים רשם הכנסות של 14 מיליון שקל והבינלאומי הכנסות של 2 מיליון שקל. גם לאומי דיווח כי בהפרשה פרטנית, כלומר בגין לווים ספציפיים, הוא רשם הכנסה, בעוד הוא מקטין את ההפרשות הקבוצתיות מ-406 ברבעון הראשון אשתקד ל-222 בנוכחי.

הדיבידנדים גדלו והמדינה נהנית

ימים ספורים לפני פרסום הדוחות לרבעון, שלח המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, מכתב לראשי המערכת והורה להם שחלוקת הדיבידנדים תיעשה תוך שיקול דעת והתייחסות למצב הקיים. למעט דיסקונט, שחילק 30% מהרווח כדיבידנד (הבנק תמיד נחשב שמרני בהיבט זה), יתר הבנקים חילקו 40% מהרווחים לבעלי המניות (לאומי כלל ב-40% גם רכישה עצמית של מניות בהיקף של 280 מיליון שקל).

התוצאה, סך הדיבידנדים שמחלקים כעת חמשת הבנקים עומד על 2.7 מיליארד שקל. ברבעון האחרון של 2023, שבו נפתחה המלחמה, כולם התיישרו לפי המסר שהעביר להם המפקח וחילקו רק 20% מהרווח, ובסך הכל חולקו אז 1.2 מיליארד שקל.

מנגד, הבנקים החלו לשלם כבר ברבעון הראשון את היטל המלחמה שהשיתה עליהם המדינה בסך 2.5 מיליארד שקל עבור השנים 2024-2025. זאת למרות שהחוק חייב אותם לעשות זאת רק מה-1 באפריל, כלומר מהרבעון השני.

חמשת הבנקים העבירו יחד לקופת המדינה 480 מיליון שקל ברבעון. על פי החוק אם יעבירו יותר מ-1.2 מיליארד שקל בגין 2024 הם יקבלו בחזרה את הסכום העודף לפי חלקם היחסי בהעברות. נראה כי לפי התוצאות ומגמות המאקרו נכון לעכשיו, סיכויים גבוהים שכך אכן יהיה.