בתחילת המלחמה בישראל נענתה גם חברת הטכנולוגיה האמריקאית טוקספייס (Talkspace) לפניית מטה בריאות הנפש ומטה ההייטק במחאה, והתגייסה לשתף פעולה בהתנדבות ולהעמיד שירות סיוע נפשי ראשוני לנזקקים. החברה, שפעלה עד אז רק בארה"ב, הציעה לנפגעים ובני משפחותיהם עד ארבעה מפגשים עם מטפל מתחומי בריאות הנפש, ללא תשלום, באמצעות הודעות טקסט, שיחות וידאו או שיחות קוליות. לצורך זה הוקצו לכל פונה אנשי מקצוע מתחומי הפסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וטיפול באמצעות אומנות.
● "זה מה שקרה בארה"ב ב־2008": הסיכונים במבצעי המימון שהשתלטו על ענף הנדל"ן
● המלך של וול סטריט: בדרכו החוצה מצמרת הבנקאות, ג'יימי דיימון זורק כמה נבואות זעם
● ישראלים מכרו חברות ב־2 מיליארד דולר: האם המשבר בהייטק הסתיים?
אם שמה של החברה מוכר לכם, אין זה מקרי. טוקספייס הוקמה בשנת 2012 על ידי זוג ישראלים - בני הזוג אורן ורוני פרנק (אורן היה בעברו מנכ"ל משרד הפרסום מקאן), שהובילו אותה כעבור כמעט 10 שנים לבורסת הנאסד"ק לפי שווי מדהים של 1.4 מיליארד דולר.
אלא שבתחילת 2023 הידרדרה מניית חברת הטיפול הנפשי הווירטואלי למחיר שפל של פחות מ-60 סנט, ששיקף לה שווי של פחות מ-100 מיליון דולר. באותה נקודת שפל, קשה להאמין שמישהו מהמשקיעים חשב שתוך שנה וחצי תזנק מניית טוקספייס ב-357%, תציג לראשונה רווחיות EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) ותיכנס למדד ראסל 2000 היוקרתי. איך כל זה קרה ומה צופן העתיד לחברה?
לפני כמעט שלוש שנים, ביוני 2021, שיאה של הבועה במניות הטכנולוגיה בוול סטריט, הפכה טוקספייס לציבורית כשהשלימה מיזוג לחברת SPAC והחלה כאמור להיסחר בשווי 1.4 מיליארד דולר. השנה הייתה שנת השיא של תופעת ה-SPAC - חברות מעטפת שגייסו כסף מהציבור במטרה למזג לתוכן חברות טכנולוגיה פרטיות, ולקצר עבורן את הדרך לבורסה.
הפלטפורמה שפיתחה טוקספייס מאפשרת חיבור בין מטופלים לפסיכולוגים ופסיכיאטרים כך שיוכלו לתקשר בווידאו או בצ'אט - מה שהתאים מאוד למגמות הריחוק החברתי בזמן מגפת הקורונה ובטוקספייס העריכו צמיחה מהירה. את שירותי החברה קידמו משפיענים מפורסמים - בהם השחיין האולימפי מייקל פלפס והזמרת דמי לובאטו. בדומה לחברות אחרות מ"בציר 2021" בשוק האמריקאי, טוקספייס לא הייתה רווחית והיא עדיין אינה כזו ("שרפה" עד היום 270 מיליון דולר, כולל הפסד של 19.2 מיליון דולר בשנה שעברה).
למשקיעים נמאס
הכסף הזמין הרב והמספר הגדול של חברות SPAC שהתחרו על יעדים למיזוג, הובילו לכך שגם חברות שהתאימו פחות לשוק הציבורי הגיעו אליו. המשקיעים נכוו והשוק דעך, וטוקספייס הפכה לאחת המייצגות הבולטות של התופעה.
מניית החברה צנחה במהירות, איבדה את רוב שוויה, ותוך חודשים ספורים הוזזו המייסדים הישראלים, בני הזוג פרנק, מתפקידיהם כמנכ"ל (אורן) ומנהלת השירותים הקליניים (רוני). דאגלס בראונסטין (יו"ר טוקספייס) מונה למנכ"ל זמני. אלא שגם עם הזזתם של השניים הצרות לא פסקו: הסנטימנט מצד השוק נותר שלילי ובשלב מסוים החברה נסחרה מתחת לשווי המזומנים שהיו לה, כלומר - המשקיעים תמחרו את פעילותה בשווי אפסי. במקביל, התוצאות הפיננסיות המשיכו לאכזב.
אורן פרנק, מייסד טוקספייס / צילום: יוטיוב
בספטמבר 2022, לאחת המשקיעות הוותיקות בחברה נמאס: קרן ההון סיכון הישראלית Firstime, בהובלת יונתן בן-ארצי וניר טרלובסקי, שלחה למנכ"ל הזמני מכתב שבו דרשה תשובות בנוגע לאסטרטגיה של טוקספייס, והביעה חשש מ"הירידה התלולה במחיר המניה, הביצועים הפיננסיים החלשים ומכישלון ההנהלה לתקשר את תוכניתה ל-Turnaround".
"רווחית ו'מתפוצצת'"
שבועות ספורים לאחר מכן מונה לחברה מנכ"ל קבוע, ד"ר ג'ון כהן, והיום בן-ארצי מפירסטיים נשמע מרוצה. בשיחה עם גלובס הוא אומר שכהן, בעברו רופא שגם ניהל מרכזים רפואיים בפלורידה, הביא מהפך לחברה. "טוסקפייס עברה לרווחיות (על בסיס EBITDA, ש'ח'ו') והודיעה שתמכור השנה ב-185-195 מיליון דולר", אומר בן-ארצי (לעומת הכנסות של 150 מיליון דולר שרשמה ב-2023).
"החברה עובדת היום דרך חברות הביטוח. היא שינתה כיוון - עברה ממכירה לצרכנים ליצירת כיסוי רחב בקרב המבטחים האמריקאים, וכשמישהו משתמש בשירות שלה, הוא יכול לקבל החזר מהביטוח", מוסיף בן ארצי. "בגדול, טוקספייס היום צומחת, רווחית ו'מתפוצצת'".
לדבריו, לאחר שנה שבה החברה הייתה תקועה, אחרי הדחת המייסדים, מינויו של כהן הוביל לשינוי גדול. "הוא מינף את הנכסים של החברה - מערכות טכנולוגיות מאוד חזקות, יכולות גדולות ב-AI ועוד, והתחיל להתמקד בעולם של הצעירים והנוער, בין היתר בשיתוף עם עיריית ניו יורק", הוא מספר.
בן ארצי טוען כי לטוקספייס היה בסיס טוב, אך היא הפסידה הרבה כסף על גיוס לקוחות בשוק הפרטי. לדבריו, גם המייסד פרנק דיבר על הכיוון של חברות הביטוח, "אבל מה שקרה עם ההנפקה, נפילת המניה והשוק הקשה, הקשו עליו להתקדם בתוכנית".
מוסדיים יחזרו להתעניין?
בתקופה שבה פירסטיים שלחה את המכתב להנהלה הזמנית, פורסם שטוקספייס קיבלה הצעה להירכש ודחתה אותה, וזו הייתה אחת הטענות של הקרן כלפי ההנהלה. אמריקן וול, חברה העוסקת בתחום הרפואה מרחוק (וגם מייסדיה הם ישראלים) הביעה עניין ברכישת טוקספייס בשווי שנע סביב 200 מיליון דולר. "אז חשבתי שהיה נכון למכור את החברה, אבל היום אני שמח שזה לא קרה", מודה בן-ארצי. אגב, שוויה של אמריקן וול ירד מאז מכמיליארד דולר ל-123 מיליון דולר, כך שהיום היא נסחרת בשווי נמוך מזה של טוקספייס, ששוויה זינק לכ-453 מיליון דולר.
פירסטיים מחזיקה באחוזים בודדים מטוקספייס ואין לה נציגות בדירקטוריון. עם זאת בן-ארצי מדגיש שהקרן מאמינה מאוד בחברה. להערכתו, היא עשויה להפוך ליעד לרכישה, אך הוא מדגיש שאין לו מידע קונקרטי על כך: "אין ספק שטוקספייס יכולה להיות יעד לרכישה לחברת ביטוח, או ל'אמזונים' או ל-CVSים (רשתות פארם גדולות, שח"ו')".
למרות הזינוק במניה, טוקספייס עוד לא חזרה לשווי שבו נכנסה לנאסד"ק. בן-ארצי מעריך שהעובדה שהחברה הגיעה לשוק דרך SPAC מקשה עליה גם היום, משום שאין בה משקיעים מוסדיים רבים, והוא מקווה שהשינוי יעזור לעניין גופים שכאלה. נכון להיום, בעל המניות הגדול הם יזמי ה-SPAC עם 10.6%, ואחריהם קרנות ההון סיכון שליוו את החברה עוד לפני ההנפקה - Northwest ו-Qumra הישראלית (של ארז שחר), וכן גולדמן זאקס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
