153 מטוסים השתתפו בתרגיל, וזו רק אחת המלחמות שיכולות לטלטל גם את הכלכלה העולמית

1 ישראל 

דוח מעורר דאגה של קרן המטבע הבינלאומית חתך את תחזית הצמיחה בישראל ל-2024 מ־1.6% ל־0.7% בלבד, קרי צמיחה ריאלית שלילית. בטווח הארוך יותר הם צופים כי קצב הצמיחה בשנה הבאה יעלה ל־2.7%. השבוע פרסם האוצר תחזית צמיחה עגומה יותר לשנה זו, של 0.4%, ו-4.3% בשנה הבאה.

בנק ישראל מצידו צופה צמיחה של 0.5% השנה, ו־3.8% בשנה הבאה. העמדות של הקרן ובנק ישראל דומות למדי בנוגע לתחזית האינפלציה, שלשיטתם צפויה להתכנס אל היעד בשנה הבאה. הערכות קרן המטבע אינן החמורות ביותר. במוד'יס, לדוגמה, צופים צמיחה של 0.5% השנה ו־1.5% בלבד בשנה הבאה, ואילו ב־S&P צופים 0% צמיחה השנה ו־2.2% בשנה הבאה.

בהגיעם אל המשא ומתן מול חיזבאללה ומול חמאס, זוכרים בכירי ישראל גם את ההחלטה החריגה מאוד של מודי'ס בחודש ספטמבר, על הורדת דירוג כפולה, לציון של Baa1 עם תחזית שלילית. יציאה ממלחמות מתאפיינת, לרוב, בשיפור כלכלי - ולכן לממשלה יש אינטרס כלפי פנים וכלפי חוץ להביא להסדרים שצפויים לעודד את הכלכלה מחדש.

עם זאת אי אפשר להתעלם מהצורך לממן את כל המלחמה הזאת. זה צפוי ליפול על הציבור בדמות שלל גזרות, ונותרה רק התקווה שלא יירשם פה עוד עשור אבוד כמו זה שאחרי מלחמת יום הכיפורים.

3רצועת עזה 

המלחמה הנוכחית יצרה הרס חסר תקדים בעזה, בצל השימוש של חמאס בסביבה אזרחית. לפי הערכות האו"ם, פינוי ההריסות מרחבי רצועת עזה עשוי להימשך 15 שנה. מומחים העריכו לסוכנות הידיעות בלומברג בחודש אוגוסט את עלויות השיקום ביותר מ-80 מיליארד דולר. מנהל אזור MENA (המזרח התיכון וצפון אפריקה) בקרן המטבע אמר השבוע בראיון ל"נשיונל" כי במחצית הראשונה של 2024, התוצר ברצועה התרסק ב־86%.

במצב זה, נדרשות שחקניות עם כיסים עמוקים שייכנסו לתמונה ביום שאחרי. שלוש שחקניות מרכזיות עשויות לקחת על עצמן את המשימה הסבוכה - קטאר, איחוד האמירויות וערב הסעודית - והשיקולים שלהן כוללים הצבת כוח נגדי לאיראן וביסוס עוצמתן באזור.

5 ירדן 

בניסיון להתהלך בין הטיפות במלחמה, ירדן עולה על כולן. שר החוץ הירדני איימן ספדי ביקר בטהרן לפני חודשיים, כשקודם לכן וגם לאחר מכן, אותה ירדן השתתפה ביירוט כטב"מים וטילים בליסטיים איראניים ששוגרו לישראל.

לפני כשבוע צוין 30 שנה להסכם השלום בין המדינות, שחלק מהותי בו הוא התחייבות ישראל להעביר לירדן 55 מיליון מ"ק מים בשנה. מאז, ביולי 2021 הוגדלה מכסת המים ב־50 מיליון מ"ק לשלוש שנים, ובמאי 2024 הוארכה התוספת בשישה חודשים. מנגד, המלחמה הביאה להקפאת המגעים לפרויקט שלפיו ישראל תמכור 200 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה תמורת רכישת חשמל מאנרגיות מתחדשות מירדן.

לפי מאמר של גלית כהן, ד"ר אופיר וינטר וגל שני מ־INSS, ירדן היא אחת המדינות העניות בעולם בתחום המים: מכסת המים לנפש בירדן היא 61 מ"ק בשנה בלבד, פחות מ־15% מקו העוני העולמי למים. בנוסף מספקת ישראל לירדן גז טבעי: כ־2.9 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בשנה שעברה. ירדן לכודה בין האינטרסים הפאן-ערביים לאינטרסים הפנימיים שלה, ולפיכך מרבה לבקר את ישראל, אבל זקוקה לה מאוד.

סוריה 

שקט יחסי ומפתיע למדי שורר בגבול ישראל־סוריה, למרות נוכחות מיליציות פרו־איראניות. הגורם המרסן הוא הנשיא בשאר אסד: הוא מתמודד עם השלכות הנוכחות האיראנית הנרחבת בשטחו, שכוללת מפעלי אמל"ח, ומונע משליחיה להבעיר אף יותר את מדינתו החבולה מ־13 שנות מלחמת אזרחים.

לפי הבנק העולמי, שיעור העוני בסוריה עמד על 69% ב־2022. רצף בצורות בשנים 2011-2006 הביא להתרסקות המגזר החקלאי במדינה ולהגירה מאסיבית של חקלאים לערים - ויצר מעמסה גדולה על תשתיות הערים הבעייתיות ממילא. תהליך חדש נוסף הוא הימלטות של יותר מ־100 אלף פליטים לבנונים לסוריה, ומספרים אלה רק יגדלו אם המגעים להפסקת אש בלבנון לא יניבו פרי.

איראן 

ממשלת איראן הודיעה השבוע כי תגדיל את תקציב הביטחון בשנה הפרסית שתתחיל בחודש מרץ ב־200%: מ־10.3 מיליארד דולר ל־30.9 מיליארד דולר. זהו שיא לתהליך מתמשך שבו משטר האייתוללות מפנה עוד ועוד משאבים להנעת ציר ההתנגדות. המערך נועד ליצור טבעת חנק סביב ישראל, אבל חזר אל איראן כמו בומרנג.

טהרן השקיעה כ־700 מיליון דולר בשנה בחיזבאללה, ונראה שהוא במצבו החמור אי פעם. ברמת איראן עצמה, המתקפה הישראלית הזכירה כי חיל האוויר שלה תקוע בשנות ה־70, ומערך ההגנה שמתוחזק במערכות S-300 רוסיות נותר חסר אונים.

חסרי אונים לא פחות הם אזרחי איראן, שקרוב לשליש מהם חיים מתחת לקו העוני. לתושב טהרן ממוצע ייקחו לא פחות מ-48 שנים לרכוש דירה.

ערב הסעודית 

מול ההתפתחויות האחרונות במלחמת חרבות ברזל, הסעודים שבעי רצון ומודאגים כאחד. מצד אחד, האיום שלהם מדרום, המורדים החות'ים, והפטרונים שלהם באיראן סופגים תקיפות ללא מעורבותם הישירה. מצד שני, הסלמה לכדי מלחמה אזורית עלולה לפגוע בהם אנושות - אם האיראנים יחסמו יציאת מכליות מהמפרץ הפרסי.

לסעודים אמנם יש גם את החופים המערביים בים האדום, אבל בשל מתקפות החות'ים לא יוכלו לשוט דרומה. הגישה של הסעודים למזרח הרחוק היא קריטית, שכן מעל 80% מיצוא הנפט שלהם ב־2023 , בסך 211 מיליארד דולר, היו לסין, יפן, הודו, קוריאה הדרומית, טייוואן ומלזיה.

אם ייחסמו מיצר הורמוז, השער למפרץ הפרסי, ובאב אל־מנדב, השער הדרומי מהים האדום - הגישה היחידה של הנפט הסעודי החוצה תהיה צפונה, אל תעלת סואץ. המשמעות: התארכות משמעותית של שרשראות האספקה למזרח, במדינה שבה הזהב השחור מהווה כ־42% מהתמ"ג.

7 קטאר

אמיר קטאר השקיע בעזה הון רב, אפילו במושגים שלו. לפי גורם ששוחח עם רשת VOA, דוחא העבירה ב-2021-2012, בתיאום עם ישראל וארה"ב, סיוע של 1.49 מיליארד דולר. זה כולל גם מענק חודשי של 30 מיליון דולר לחמאס מאז 2018.

קטאר, המדינה עם קצב הפקת הגז הטבעי הגבוה בעולם פר נפש (3 מיליון תושבים), במלכוד תמידי, כמדינה קטנה במרחב לוהט. דוחא מנסה להסתדר עם כל מי שבמגרש: מארחת את בכירי חמאס, אבל גם את בסיס חיל האוויר האמריקאי.

8 ונצואלה 

ונצואלה הייתה אחת מספקיות הנפט המרכזיות של ארה"ב, ואז תעשיית הנפט שלה קרסה. רבים תולים את האשמה בניהול כלכלי כושל של הנשיא ניקולס מדורו, שאת שלטונו האמריקאים ניסו להחליש דרך סנקציות כלכליות כבדות. מאז שנת 2017, ארה"ב ביצעה יותר מ־350 סנקציות כלפי ונצואלה ופגעה ביכולתה לייצא נפט ולגשת לשווקים פיננסיים בינלאומיים.

השינויים בשוק האנרגיה העולמי - כולל המשבר שיצרה המלחמה באוקראינה - אילצו את ארה"ב להפשיר חלקית את היחסים. בשנת 2022 החלה וושינגטון להקל במעט על הסנקציות, בניסיון לרתום מחדש את הנפט הוונצואלי למיתון מחירי האנרגיה. גם העושר המינרלי של המדינה הדרום אמריקאית - אלומיניום, זהב, אורניום, קולטן וברזל - מהווה שיקול.

עם זאת, באפריל האחרון דווחה ארה"ב על הטלה מחדש של סנקציות על מגזר הנפט והגז של ונצואלה בתגובה לכישלונה של ממשלת מדורו לאפשר "בחירות כוללניות ותחרותיות". ארה"ב מסרבת להכיר בניצחונו בבחירות ביולי. במקביל, ונצואלה פועלת להעמיק את קשריה עם יריבות של ארה"ב, כמו סין, רוסיה ואיראן, בניסיון למצוא אלטרנטיבות כלכליות.

הצי האיראני פועל בשנים האחרונות באמריקה הלטינית, בעיקר בוונצואלה, נוכח היחסים המצוינים של הנשיא מדורו עם איראן. מעט לפני פרוץ המלחמה טהרן חתמה על מזכר הבנות משולש עם ונצואלה וסוריה, להקמת בית זיקוק בעל הספק של כ־140 אלף חביות ביום במחוז חומס שבלב סוריה. הקשר הזה בין ונצואלה לאיראן צפוי להשליך על התמונה בהמשך הדרך.

קרן המטבע הבינלאומית ציינה בדו"ח האחרון שלה כי קשה בכלל להבין את התמונה המדינה לאשורה, נוכח קשר מוגבל עם הרשויות - משם שוחחו עמה בפעם האחרונה אי שם ב־2004.

9חצי האי הקוריאני 

בעולם נוטים להתייחס די בזלזול למתיחות בחצי האי הקוריאני, על אף שיגורי טילים בליסטיים לים שמבצעת קוריאה הצפונית, כולל אחד בין־יבשתי ביום חמישי, איומים ללא הפסקה והנשק הגרעיני. קוריאה חזרה לכותרות בגלל אירוע שבכלל התרחש באירופה: המנהיג העליון קים ג'ונג־און החליט לשלוח את חייליו לתגבר את הכוחות הרוסיים בפלישה לאוקראינה.

באותו זמן בחצי האי הקוריאני, תוהו ובוהו. פיונגיאנג החליטה לפני שבועיים לפוצץ שני כבישים מרכזיים שמקשרים את קוריאה הצפונית עם הדרומית, באזור המפורז בין המדינות.

קוריאה הצפונית לא מהססת לטמון ידיה גם במשימות מפוקפקות: באוגוסט הפריחה יותר מ־2,000 בלונים מצחינים נושאי פסולת לעבר שכנתה. בשבוע שעבר נחתו בלוני זבל, בפעם השנייה בתוך חודשים, במתחם הנשיאות בקוריאה הדרומית. לפי דיווחים, הם כללו חומרי תעמולה שמגחיכים את הנשיא יון סוק יאול ורעייתו. בעיני הצפון קוריאנים זו תגובה לרחפנים ששלחו האויבים מדרום לשם הפצת תעמולה.

ההתעסקות בזבל עשויה להישמע לאדם הסביר מגוחכת, אבל אסור להקל ראש במעשי קוריאה הצפונית. עוד בטרם שליחת חייליו כצאן לטבח מול אוקראינה, קים ג'ונג־און מספק כבר תקופה לנשיא רוסיה אמל"ח בהיקפים גדולים, כולל פגזים וטילים בליסטיים. לצד זאת, לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), פיונגיאנג מחזיקה ב־50 ראשי קרב גרעיניים.

זהו איום כלל עולמי נוכח יכולות הטילים הבליסטיים של קוריאה הצפונית, שיכולים להגיע עד 13 אלף ק"מ. אלה מרחקים שמהווים איום על כלל העולם. ומנגד ניצבת המדינה היחידה בעלת מנוף לחץ כלכלי על פיוגיאנג - סין. לפי האו"ם, 99% מהיבוא הצפון קוריאני ב־2022 התבצע דרך סין, וכ־70% מהיצוא.