משרד המשפטים מנסה לתקן באופן דרמטי את חוק חדלות הפירעון

חייבים יחידים ותאגידים יוכלו לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים, לשם גיבוש ואישור הסדר חוב עם הנושים שלהם - כך עולה מתזכיר חוק שהפיץ משרד המשפטים, המציע לתקן את חוק חדלות פירעון באופן דרמטי, חמש שנים לאחר שנחקק.

תיקון החוק המוצע, שכבר קיבל אור ירוק משר המשפטים יריב לוין, ושצפוי לעבור בכנסת עד סוף השנה, מבקש לעגן בחקיקת קבע הסדר דומה בעיקרו לזה שנכלל בהוראת שעה שנחקקה בעקבות מגפת הקורונה, ושתפקע בדצמבר, כפי שדיווחנו בגלובס - אך בשינויים משמעותיים. 

● אחד מכל 5 פושטי רגל בהוצאה לפועל מגיע להסדר, ולנושים זה משתלם יותר
● המחלוקת בין האחים בחברת הענק והתביעה החריגה נגד המנכ"ל

כדי להבין את התיקון ואת הדרמה שהוא עתיד ליצור, יש לשוב לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. החוק, ששינה ב-2019 רבים מכללי המשחק שנהגו ביחס לפשיטות רגל ופירוקים, יצר שני מסלולים עבור מי שנקלעו לקושי כלכלי. האחד הוא חדלות פירעון: הליך מורכב שבמסגרתו ניטלת מהחייב השליטה בענייניו, ומתמנה "נאמן" - מפקח חיצוני ובלתי תלוי; השני הוא הסדר חוב - הליך שבמסגרתו החייב ממשיך לנהל בעצמו את ענייניו הכלכליים ומבוסס על הגעה להסכמות עם רוב מקרב הנושים.

חוק חדלות פירעון נחקק במכוון ללא אפשרות לעכב הליכים בהליך של הסדר חוב, אולם חרף כך היו שופטים שסברו כי יש להם בכל זאת סמכות להורות על עיכוב שכזה, כמו עאטף עילבוני. מנגד, איתן אורנשטיין (אז שופט פירוקים) למשל סבר שלא.

בעקבות הקורונה המחלוקת הזו הוסטה הצידה, והתקבלה החלטה זמנית לאפשר עיכוב הליכים לחברות במטרה להתיר להן להגיע להסדרי חוב מבלי לעבור את כל מה שמחייב הדין בישראל בהליכי חדלות פירעון, ובעיקר - מבלי שיתמנה להן נאמן.

השליטה נשארת בחברה

הדין הישראלי, בשונה מהאמריקאי, קובע כי כאשר חברה נכנסת להליכי חדלות פירעון, ניטלת מהנהלתה השליטה בה, ואדם אחר, נאמן, שהוא שליחו של בית המשפט - מנהל אותה במסגרת ההליך. האפשרות לעכב הליכים במסגרת הליך של הסדר חוב, שבו לא מתמנה נאמן, משאיר את השליטה בחברה בידיה וגם משהה את הליך חדלות הפירעון הארוך. 

ההחלטה הזמנית הזו נחקקה במתכונת של הוראת שעה שזכתה לכינוי "תיקון 4". היא הוארכה מפעם לפעם, ותפקע באופן סופי בסוף השנה. 

ההוראה המדוברת יצרה מבלי להתכוון ניסוי שבדק אם יש צורך אמיתי בעיכובי הליכים לשם גיבוש הסדרי חוב, אם עיכובים שכאלה רלוונטיים ליחידים, ואם הם מנוצלים לרעה. התגלה למשל כי ממועד כניסתה לתוקף של הוראת השעה במרץ 2021 ועד לספטמבר 2023 הוגשו 145 בקשות לעיכוב הליכים בעניינם של חייבים תאגידים, 117 מהן התקבלו, וב-60 מתוכן אושרו הסדרי חוב. 

ביחס לחייבים יחידים הוגשו בתקופה זו 223 בקשות לעיכוב הליכים, ש-169 מהן התקבלו, וב-66 מקרים אושרו הסדרי חוב. לשם השוואה, בשנה ממוצעת נפתחים בעניינם של תאגידים רק כ-20 הליכי חדלות פירעון שנועדו לשיקום התאגיד (להבדיל ממאות רבות שסופם בפירוק התאגיד). הנתונים, סבורים במשרד המשפטים, מעידים על ביקוש משמעותי להשתמש בהליך הסדר החוב לשם שיקום כלכלי של תאגידים. 

בדצמבר שעבר אף פורסם קול קורא שבעקבותיו הביעו עשרות גורמים העוסקים בחדלות פירעון - בהם נאמנים, עורכי דין המייצגים חייבים ונושים, ארגוני חברה אזרחית ואקדמאים - את עמדתם ביחס לתיקון. חלקם תמכו בהתלהבות באימוץ ההסדר, אחרים זעקו כי הוא מייצר עיוותים.

שינוי של החוק המקורי

עקב כך נערכה עבודת מטה במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) משרד המשפטים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד מאיר לוין, ועורכי הדין לירון נעים ונעם הרצוג, יחד עם אגף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בראשות הממונה עו"ד ורו"ח אשר (אשי) אנגלמן, ועורכי הדין הילה גולברי בר און וחיים זקס. הוחלט לשנות באופן קבוע את חוק חדלות פירעון המקורי, כך שעיכובי הליכים כן יתאפשרו בהליכי הסדר חוב, בלי שלחייב ימונה נאמן - אבל רק במתכונת של סעד זמני, ותוך הגבלות קפדניות.

השינוי המשמעותי הראשון ביחס להסדר נוגע למשך הזמן המקסימלי שיותר לעיכוב הליכים. עבור תאגידים יקוצר פרק הזמן למקסימום של חודשיים: 40 ימים בשלב הראשון, עם אפשרות להארכתם ב-20 ימים נוספים. במשרד המשפטים מאמינים כי פרק זמן קצר ישפר את הסיכוי להגיע להסדר, ויסייע לזהות את החברות שיכולות באמת להשיג הסדר כזה.

עבור יחידים, מנגד, מוצעת תקופה של ארבעה חודשים וחצי, וזאת מתוך הבנה שפעמים רבות הייצוג המשפטי שלהם חלש יותר, ובהתאמה גם גדל הקושי בגיבוש הסדר.

תיקון משמעותי נוסף קובע כי כדי להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים, בית המשפט צריך להשתכנע שקיים סיכוי ממשי להגיע להסדר חוב. צריך יהיה גם להוכיח כי עיכוב ההליכים הוא חיוני. נוסף על כך, ובדומה לנוהג כיום, עיכוב הליכים יותנה במינוי של מנהל הסדר. יחד עם זאת, מוצע שלא לאפשר לו להפוך לנאמן במקרה שהחברה לא תצליח להגיע להסדר.

בהמשך לכך, ומתוך רצון למנוע ניצול לרעה, רק חייבים שלא הגישו בקשות לאישורים של הסדרי חוב בשנה שקדמה לבקשה הנוכחית, יוכלו להגיש בקשה לעיכוב הליכים. כמו כן, הליכים של חייבים שלהם חובות לעובדים לא יעוכבו מבלי להראות כיסוי מלא של החובות הקונקרטיים הללו ממקורות הסדר החוב המוצע, וזאת כדי למנוע מחייבים לנצל לרעה את ההסדר הקיים בחוק הביטוח הלאומי, המקנה הגנה כספית לעובדים בנסיבות שבהן המעסיק חדל פירעון.

סעדים רחבים לנושים

חלק משמעותי בתיקון המוצע מוקדש לנושים, שהצורך בהגנה עליהם עלה בבירור בעבודת המטה. בדומה למה שנהג בתקופת הקורונה, הוחלט להקנות לשופטים סמכות להעניק להם סעדים רחבים. גם את מתן הסמכויות למנהל ההסדר לקבל מידע ולהתריע בפני בית המשפט על פגיעה בנושים רואים מנסחי התזכיר כהגנה לנושים.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין בירך על פרסום התזכיר, המביא לדבריו "בשורה חברתית משמעותית בתחום, שראויה במיוחד בתקופה זו של קשיים כלכליים".

"התיקון המוצע הולם היטב את מטרת החוק להביא ככל הניתן לשיקומם הכלכלי של חייבים, הן יחידים והן תאגידים, הוא מגוון את הפתרונות, ומספק כלים משופרים עבור ציבור בעלי הדין להתמודדות עם קשיים כלכליים", מסר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין.

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד אשר (אשי) אנגלמן, הוסיף שהוא "סמוך ובטוח כי התיקון יביא לקידום ושיפור הליכי חדלות הפירעון לטובת כלל הצדדים ולטובת האינטרס הציבורי״.