חיזבאללה שלף נשק חדש במתקפה על חורפיש. האם לצה״ל יש מענה?

חייל מילואים נהרג ושישה בני אדם נפצעו אתמול (ד') במתקפת כטב"מים של חיזבאללה, שפגעו בזה אחר זה במגרש הכדורגל בחורפיש ללא התרעה. כיצד נוצר מצב שבו שני חימושים משוטטים פוגעים באותה מטרה בהפרש של דקות ללא התרעה? אילו כטב"מים יש לחיזבאללה? ומהם המענים שיש לישראל כרגע נגדם? גלובס עושה סדר.

● בדרך לעסקת ענק? המדינה החדשה שרוצה לקנות טילים מישראל
● אחרי החרם הצרפתי, ביקור מפרגן לחברה הביטחונית בגרמניה
● רחפות ששטות למאות ק"מ: בארה"ב בוחנים הכנסת כלי חדש לעזה

כיצד נוצר מצב שבו שני חימושים משוטטים פוגעים באותה נקודה בהפרש של דקות מבלי שיש התרעה?

מערכות הגילוי וההתרעה בארץ ובחו"ל מחפשים וקטור שיוצא מנקודה א' ל־ב' ואז מאכנים אותו פעם ראשונה, שנייה, שלישית וביניהן, מודדים את וקטור התנועה כדי לאמוד היכן יכול ליפול טיל. עד עתה, חיזבאללה השתמש בכטב"מים שמתבססים על ניווט אינרציאלי. זו למעשה מערכת מקבילה ל־GPS, אשר מתבססת על מגנומטרים, מדי תאוצה וגירוסקופים, כשהניווט מתבצע באמצעות מדידת תאוצה וקצב זווית, לצורך הבנת מיקום המטרה והתנועה שלה. אולם, בדומה לטיל, כטב"ם שכזה מוגבל ליעד נייח, ולכן יכולת המעקב והיירוט שלו דומה למדי לרקטה.

ייתכן כי מקור ההפתעה בחורפיש הוא שחיזבאללה השתמשו בחימושים משוטטים מתקדמים יותר, כאלו שלא שולחים מנקודת א' ל־ב', אלא מנווטים מרחוק. יתרה מכך, ייתכן כי זהו כטב"ם עם שטח חתך מכ"ם (שח"ם) משתנה, קרי מידת ההחזר המכ"מי של החימוש המשוטט משתנה - מה שמקשה על זיהויו. בדרך זו, עלול להיווצר מצב בו שני כטב"מים חגים באוויר במעגלים, ובעת ההחלטה תוקפים. לפי שעה, צה"ל חוקר את האירוע, ומעניין יהיה לראות את התוצאות.

אילו כטב"מים יש לחיזבאללה?

האיראנים דאגו לצייד את חיזבאללה בכטב"מים רבים ומגוונים מאלה שבידי חמאס. ארגון הטרור השיעי מחזיק מל"טי איסוף כמו איוב, ומל"טי תקיפה כמו אבאביל או סדרת שאהד. מנגד, לחיזבאללה יש גם מערך הגנה אווירית עם סוללות S-200 וטילי 358. מערכות אלו יירטו כמה מל"טים של ישראל, בהם הרמס 900.

מהם המענים שיש לישראל כרגע נגדם?

ישראל מתבססת כיום, בעיקר, על זיהוי באמצעות מערכות ההתרעה הקיימות ויירוט באמצעות כיפת ברזל. עם זאת, כאשר הכטב"מים מתמרנים ולא מתבססים על ניווט אינרציאלי בלבד, המשימה הופכת לקשה בהרבה.

מה ישראל עשויה להטמיע בקרוב?

רפאל נמצאת בשלבים מתקדמים של תוכנית מגן אור, מערכת היירוט בלייזר בה רפאל נוטלת חלק קריטי כמפתחת המשגר - כאשר אלביט היא ספקית הלייזר עצמו. באמצעות קרן לייזר בעלת הספק של כ־100 קילו־וואט, המערכת מיועדת ליירוט של כטב"מים ורקטות שונות. המערכת הזו צפויה להפוך למבצעית במחצית השנייה של 2025, ולחסוך עלויות רבות של יירוטים קצרי־טווח באמצעות כיפת ברזל, שכל יירוט שלה מוערך בכ־30 אלף דולר.

בטווח הקצר יותר, ישראל בוחנת הטמעת תותח וולקן לטובת יירוט כטב"מים בגבול הצפון. "אין לנו כרגע תותחי וולקן", מסר דובר צה"ל ל"דיפנס ניוז". "המערכת, בדומה לפתרונות אחרים, נמצאת על הפרק בבחינת התעשייה הביטחונית הישראלית כחלק מהליך בניית היכולות הצבאיים".

תותח וולקן, או בשמו הישראלי מחבט, מתבסס על מקלע גאטלינג (M61A1) מתוצרת ג'נרל דיינמיקס. מאז 1975, הפעיל מערך הנ"מ הישראלי פלוגות שהשתמשו בתותחי וולקן שהותקנו על גבי נגמ"שי M113 ("זלדה"), לצד משגר טילי סטינגר, מכ"מ ייעודי, מערכת תצפית יום ולילה, מערכת מעקב ומחשב בקרת ירי. לאחר מלחמת לבנון השנייה ב־2006, הוחלט לוותר על היכולת הזו - תוך הפניית תשומת לב להתקדמות הטכנולוגית. כיום, לפי פרסומים זרים, נגמ"שי זלדה מופעלים ברצועת עזה בהפעלת מרחוק לטובת משימות לוגיסטיות, ואף כחימושים משוטטים בג'באליה וברפיח. רותם מי-טל, מנכ"ל חברת החדשנות "אסגארד" מערכות, המתמחה ביישומי בינה מלאכותית ופיתוחים טכנולוגיים לצרכים ביטחוניים, מספר כי תותח הוולקן יורה תחמושת נפיצה (פגזים ולא קליעים) בקוטר 20 מ"מ המשוגרים בקצב אש של 6,000 פגזים בדקה משישה קנים.

להטמעה מחודשת של וולקן יש גם תועלת כלכלית. לפי מכון המחקר עלמא, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", שיגרו חיזבאללה יותר מ־2,500 כטב"מים לעבר ישראל. בדומה למגן אור, שימוש בוולקן עשוי להוזיל את עלויות היירוטים של כיפת ברזל. גורמים בשוק ציינו בשיחה עם גלובס,כי כדור לוולקן עולה 6-10 דולר, בכפוף לגורמים כמו תקופה, היצע וביקוש, ארץ ייצור, היצרן עצמו וטיב חוזה הרכש. "על מטרה אווירית מסוג רוק"ק (רום קרוב לקרקע - דש"א) נדרשים כ-400 כדור, כך שיירוט כטב"ם לא אמור לעלות על 4,000 דולר", אומר גורם בשוק. כלומר, כ-14.8 אלף שקל לכל היותר. בסיכומו של דבר, דובר צה"ל מסר ל"דיפנס ניוז" כי "נבחנים מבחר פתרונות, חלקם בהרצה מבצעית, ואילו אחרים בשלב המחקר והפיתוח, לצד התאמות ביכולות המבצעיות בשדה הקרב".

כיצד שואפים לפתור את איום הכטב"מים בעולם?

מיקרו־גל הוא תחום שצובר תאוצה בעולם בתחום ההגנה האווירית, לצד מערכות הלייזר. מערכות הגנה מתחום המיקרו־גל מפותחות בחיל האוויר ובצי האמריקאי, וכן במגזר הפרטי. אמצעי תקיפה אלקטרומגנטיים לא־קינטיים אלו מנטרלים באמצעות מיקרו־גל רכיבים אלקטרוניים קריטיים לאמצעי התקיפה של האויב. בהם, לדוגמה, נחילי כטב"מים שיכולים במקבץ יירוט אחד ליפול יחדיו.

שחקנית משמעותית בעולם מערכות המיקרו־גל נגד כטב"מים היא יחידת ריית'און (Raytheon) של ענקית הביטחון האמריקאית RTX. ריית'און כבר זכתה לחוזה עם צבא ארה"ב לאספקת מערכות מיקרו־גל נגד כטב"מים, כשהמסירה הראשונה מיועדת להתבצע בשנה הבאה. החברה האמריקאית היא שותפה של רפאל, יצרנית כיפת ברזל, בפרויקט קלע דוד. לפני כארבעה חודשים, רפאל וריית'און חנכו באמצעות חברת הבת R2S מפעל ייצור בקמדן שבארקנסו, ארה"ב, שבו ייוצרו מיירטי "טמיר" עבור מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל ו"סקיי האנטר", הגרסה האמריקאית של הטיל המיירט שישמש את המארינס האמריקאי ולקוחות נוספים.