באופן חריג: טוויטר לא הסירה פרסומי שנאה וחויבה לשלם 2.2 מיליון שקל

בית משפט השלום בת"א חייב בשבוע שעבר את X (טוויטר לשעבר) לשלם 2.2 מיליון שקל בגין פרסומי שנאה שלא הוסרו, וזאת לאחר שטוויטר לא הגישה כתב הגנה.

● ההנחיה החדשה לשופטי המשפחה שיכולה ליצור שינוי משמעותי
● רשת אופטיקה הלפרין התנכלה לעובדת שהתלוננה על הטרדה מינית ותשלם לה 185 אלף שקל

בנובמבר 2023 הגישו חמשת התובעים, שהם טרנסג'נדרים או פעילים לזכויות להט"ב, תביעה לבית המשפט באמצעות עוה"ד חגי קלעי ונתן שוורמן. הם טענו כי הרשת פרסמה והפיצה פרסומים המבזים אותם על רקע מינם, זהותם המגדרית ומיניותם. החשבון שהפיץ את הפרסומים הוא חשבון המסומן בוי כחול, כלומר חשבון בתשלום שתכניו זוכים לקידום יתר. התובעים טענו שהמשתמש פועל באופן אנונימי ומפרסם באופן תדיר פרסומים משפילים ומפיצי שנאה ביחס לטרנסג'נדרים ואמני דראג, וכן נגד רופאים המבצעים טיפולי התאמה מגדרית. כך למשל כינה מופע דראג "חלאות פדופיליות". "הפרסומים בחשבון מקדמים את המסר שלפיו אנשים ונשים על הקשת הטרנסית והקווירית הם סכנה לילדים, סוטי מין ופדופילים". נטען כי הפרסומים מהווים הפרה של החוק למניעת הטרדה מינית, חוק איסור לישון הרע, חוק הגנת הפרטיות והפרת חוק זכויות יוצרים.

האחריות לא רק של המפרסם

השאלה העולה בתביעות אלו היא האם הרשת החברתית צריכה לשאת באחריות לפרסום לפי המשפט בישראל. ככלל, האחריות הישירה היא של הגולש שפרסם את התוכן. החוק בישראל לא מזכיר את הרשתות החברתיות והחוקים הרלוונטיים חוקקו לפני שהן החלו לפעול. לצד זאת, בתי המשפט בישראל קבעו דוקטרינה משפטית, המכונה "הודעה והסרה", המאפשרת להטיל אחריות על פלטפורמה בשל תוכן שפרסם צד שלישי. הרשתות מאפשרות לגולשים לדווח להן על פרסומים ולבקש להסירם. אם הרשת לא הסירה את הפרסום היא לא חסינה מאחריות.

בתביעה נטען שטוויטר מפעילה מנגנון דיווח שמקשה על הגשת תלונות. לא ניתן לצרף מסמכים והוא מוגבל ל-280 תווים בלבד, שלא מאפשרים לכתוב התייחסות מנומקת. התובעים מתארים שפנו פעמים רבות לרשת אך הפניות לא נענו או נענו בתשובה סתמית כי התוכן לא מהווה הפרה של המדיניות. התובעים גם ביקשו להורות לטוויטר למסור להם את פרטי מפעיל החשבון בו פורסמו הפרסומים.

לטענתם, בשונה מרשתות חברתיות אחרות, טוויטר לא דורשת ממשתמשיה להזדהות בשם ומקדמת גם תכנים של משתמשים אנונימיים. נטען כי שליטתה בתכנים באמצעות מנגנון הטירגוט, קידום תכנים של חשבונות בעלי וי כחול, אכיפה מוגבלת של מדיניות הבעת השנאה - מלמדים בבירור כי טוויטר היא בעלת השליטה בתכנים הפוגעניים שמוצגים למשתמשים.

איך ייגבה סכום הפיצוי?

התובעים נדרשו לקבל אישור מבית המשפט על אופן המצאת התביעה לטוויטר מאחר שמדובר בתאגיד בינ"ל שמקומו בקליפורניה. התביעה נשלחה בפדקס למשרדי טוויטר, וניתן לה פרק זמן של 60 יום לפי התקנות להגיש כתב הגנה. לאחר שלא עשתה זאת הרשם יוחנן גבאי קיבל את בקשת התובעים לקבל את התביעה בהיעדר הגנה. הוא חייב בשבוע שעבר את טוויטר בתשלום של 2.2 מיליון שקל, הוצאות שליחות בגובה 12 אלף שקל, ו-64 אלף שקל שכר טרחת עו"ד.

שאלה אחרת וחשובה היא איך יגבה הפיצוי שנפסק. התובעים מתכוונים לשלוח את פסק הדין למשרדי החברה בקליפורניה ואם לא ישולם, להגיש בקשה לביהמ"ש בקליפורניה להכרה בפסק דין זר.