המדינה צופה לתעשייה האווירית שווי של כ־28.5 מיליארד שקל, יותר מכפול מההערכה בנובמבר 2020, עת ועדת השרים לענייני הפרטה אישרה את המתווה להנפקת החברה, וקרוב לשווי של אלביט. כך עולה מהמכתב שנחשף באתר גלובס ובו ממלא־מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט, דרש משר הביטחון יואב גלנט לחדש את מהלך ההנפקה של החברה.
● יותר טילים, פחות מל"טים: איזה נשק מכרו בתעשיות הביטחוניות בשנה החולפת?
● התעשייה האווירית אישרה דיבידנד למדינה, ואיזה מענק יקבלו העובדים?
זו עשויה להיות הנפקת החברה הממשלתית הראשונה דרך הבורסה מאז אל על ב־2003, והראשונה מסוגה בתחום הביטחוני. ההחלטה מונעת הן מהשווי הצומח של החברה והן מהאתגרים הכלכליים של המדינה בצל מלחמת חרבות ברזל. רק במרץ האחרון אושר תקציב הביטחון בסך 117 מיליארד שקל, 55 מיליארד שקל יותר מהמתוכנן.
אותו תקציב צפוי לצמוח אף יותר מ־2025, לאחר דיונים שיתקיימו בוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון, שעל הקמתה סיכמו לאחרונה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט. באותה ועדה ידונו, למשל, בבקשת מערכת הביטחון להכניס לתקציב השנה הבאה תוספת התעצמות בסך 30 מיליארד שקל, ששווים ל־1.5% מהתמ"ג.
סוגיה נוספת היא הגירעון המצטבר, שב־12 החודשים עד לחודש מאי הסתכם בכ־137.7 מיליארד שקל וגדל בכ־0.3 נקודות אחוז מהתוצר ביחס לגירעון בסוף אפריל. כך, הוא עומד על כ־7.2% מהתוצר, כשהיעד הקבוע בחוק לסוף 2024 הוא גירעון של 6.6%. ככל שהמלחמה נמשכת, היא מקטינה את הסבירות לעמוד ביעד.
"נוכח המלחמה והמצב הביטחוני, חל גידול משמעותי בתקציבי וצורכי הביטחון, וכך צפוי גם בשנים הבאות", מציין קוינט במכתבו לגלנט. "כפועל ישיר, נדרשות התעשיות הביטחוניות הישראליות להגביר את קצב הייצור והאספקות למערכת הביטחון, ולפיכך נדרשת השקעה כספית משמעותית בפסי ייצור, בתשתיות ובמחקר ופיתוח על־מנת לשמר את היתרון הטכנולוגי ולפתח את הכלים והאמצעים העתידיים של מדינת ישראל".
למה דווקא עכשיו?
כפי שקוינט מציין, תקציבי וצורכי הביטחון צפויים לצמוח בישראל בשנים הקרובות, אך המהלך שצפוי להזרים מיליארדי שקלים לקופת המדינה לא קורם עור וגידים. זאת, אף שכאמור בנובמבר 2020, אישרה ועדת השרים לענייני הפרטה את המתווה לפיו תוכל המדינה למכור עד 49% ממניות התעשייה האווירית בדרך של הנפקה. בשלב ראשון אמורות היו להימכר כרבע ממניות תע"א תמורת כ־3 מיליארד שקל. בהמשך, נבחרו חתמים אבל סיבות שונות הביאו לעיכובים. ביניהן, החולשה בשוק ההנפקות בשנתיים האחרונות וסדרי עדיפויות של משרדי הממשלה.
את המהלך המחודש הניע קוינט לבקשתו של השר הממונה על החברות הממשלתיות, דודי אמסלם, שאמור להוביל את הליך הנפקת מניות תע"א לצד שר הביטחון גלנט.
"אודה למינוי איש קשר מטעמך שנוכל לפעול בשיתוף עמו על־מנת לקדם את מימוש החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה להנפקת התעשייה האווירית", כתב קוינט לגלנט.
המכתב נשלח לשר כשבוע לאחר שדירקטוריון התעשייה האווירית, בראשות היו"ר עמיר פרץ, אישר את הצעת המנכ"ל בועז לוי והנהלת החברה להעניק למדינה דיבידנד בגובה כ־580 מיליון שקל.
ההחלטה התקבלה לאחר תוצאות שיא של התעשייה האווירית בשנת 2023, שבה החברה הגיעה לגידול של 49% ברווח הנקי לכדי 318 מיליון דולר.
580 מיליון שקל הם 50% מהרווח הנקי, בדיוק כפי שנדרש מול רשות החברות הממשלתיות כדבר שבשגרה. בה בעת, חל גידול משמעותי בהיקף המכירות של החברה ב־2023 ל־5.3 מיליארד דולר, תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בסך 1.54 מיליארד דולר וכן צבר הזמנות שעלה מעל 18 מיליארד דולר.
בד בבד, הדירקטוריון אישר מענק חסר תקדים לעובדים בסך כ־120 מיליון שקל, שהוא כמעט כפול מ־61 מיליון שקל אשתקד. המענק יחולק בשיטה של מחצית לכל העובדים, ואילו המחצית השנייה תחולק באופן דיפרנציאלי לפי עמידה ביעדים ל־2023: עובדים מצטיינים יקבלו את דרגת המענק הגבוהה ביותר, ואחרים יקבלו מענק נוסף נמוך יותר או יסתפקו במענק שמחולק בין כל העובדים. בתעשייה האווירית יש כ־15 אלף עובדים.
הסכסוך שנפתר
קוינט מניע את מהלך ההנפקה, לאחר שבשבוע שעבר נודע כי סכסוך העבודה בתעשייה האווירית הסתיים עם החלטה כי במקום דרגות שכר, שורש הבעיה ארוכת־השנים בחברה, יחולקו לעובדים מענקים ששווים לדרגת שכר בכסף. הצדדים ממשיכים במשא־ומתן, כשהתקווה היא להשיג פתרון בר־קיימא עד תום השנה.
מ"מ מנהל רשות החברות מזכיר במכתבו לשר הביטחון שהחלטת הוועדה מ־2020 קובעת, כי המדינה תוכל למכור עד 49% ממניות התעשייה האווירית. "ההצעה תכלול הצעת מכר של המדינה ו/או הצעת מכר בשילוב עם גיוס הון לחברה, ובלבד שהנפקה כאמור מעל ל־35% (בדילול מלא) מהון המניות של החברה תהיה כפופה לקבלת החלטה נוספת של ועדת השרים לענייני הפרטה". לכן, הוא ציין כי בהתאם לאינדיקציית שווי של החברה (לפי מכפילים), הנפקת מניות מיעוט תחת הנחה של מכירת 35% מהמניות עשויה להניב יותר מ־10 מיליארד שקל.
מודלים מהעולם
על הנפקת חברות ביטחוניות ניתן ללמוד בהרחבה ממקרי עבר בעולם. בשנת 1981 הלכה הענקית הבריטית BAE להפרטה של 52%. כעבור כארבע שנים, התבצע שלב נוסף של הפרטת 48% הנוספים. כיום, מחזיקים הציבור כ־85% מהמניות.
דוגמה אחרת היא לאונרדו האיטלקית. בשנת 1992 הופרטו 3% ממנה, בשנת 2000 התבצע צעד משמעותי בהרבה של הפרטת 50.5% נוספים, וב־2008 עוד 3.5%. כעת, הציבור מחזיק כ־69.8% מכלל המניות.
ממלא־מקום מנהל רשות החברות מסכם כי ברשות ערים לכלל ההיבטים הרלוונטיים להפרטה וסבורים כי ישנם מודלים מקובלים בהם ניתן מענה המפיג את החשש מדליפת מידע מסווג. "לטעמנו, התועלות אשר יצמחו לחברה ולמדינה מהנפקה כאמור הן רבות ומתחדדות ביתר שאת בעת הזו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
