הנסיעה באוטובוס התייקרה כבר מהיום? כל מה שכדאי לדעת

כפי שנחשף בגלובס, בתחילת חודש יולי (וכבר מהיום באפליקציות), צפויים להתייקר תעריפי התחבורה הציבורית. לקראת עליית המחירים, גלובס עונה על כל השאלות בנושא.

● מנהלים נטשו, טענות על התנהלות פוליטית: מה קורה ברשות לתחבורה ציבורית
● מכרז ענק: אלו החברות המתמודדות על הפעלת הקווים החדשים של הרכבת הקלה

בכמה תתייקר התחבורה הציבורית?

החל מ-1 ביולי, התחבורה הציבורית תתייקר בשיעור של 5% לרכישת הסדרי חופשי חודשי. יחד עם זאת, נסיעה בודדת בתחבורה הציבורית תעלה בשיעור גבוה יותר, משום שהיא תעוגל לחצי השקל הקרוב, כלומר מ-5.5 שקלים ל-6 שקלים. בנוסף, מחירי הרכבת הקלה יעלו אף הם ל-8 שקלים.

מתי העלאת התעריפים תיכנס לתוקף?

העלאת התעריפים באפליקציות התשלום נכנסה לתוקף כבר היום (ג') משום שמחזורי החיוב באפליקציות חלים במועד קבוע מדי חודש, ואילו העלאת התעריפים ביתר אמצעי התשלום תיכנס לתוקפה ב-1 ביולי.

למה העלייה במחירים מתחוללת כעת?

תעריפי התחבורה הציבורית נקשרו במחירי התשומות: דלק, שכר נהגים וביטוח. אחת לשנה, בחודש יולי, מתבצע עדכון אוטומטי כזה, והתעריפים אמורים לעלות על-ידי ועדת המחירים, המורכבת מנציגי האוצר והתחבורה, בחתימת השרים. זו הסיבה לעלייה במחירי התחבורה הציבורית.

בנוסף, העלייה בתעריפי הרכבת הקלה קשורה למהלך שבוצע לפני כשנה לבלום את העלייה במחירי התחבורה הציבורית. השרים רגב וסמוטריץ' החליטו לסבסד את העלייה במחירים בשיעור של 12%, שאמורה הייתה לחול בשנה שעברה, כאשר אחד המקורות התקציביים לשם כך הייתה העלייה במחירי הרכבת הקלה, שתיכנס לתוקף ב-1.7 השנה.

למה המדינה לא מסבסדת את העלייה במחירים?

זו בהחלט שאלה טובה, משום שבמשך חודשים ארוכים, המדינה סבסדה את העלייה במחיר הדלק, למשל. במשרד התחבורה הודיעו כי שרת התחבורה מירי רגב תפעל מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בנושא, אלא שנראה כי למשרדי הממשלה אין מקור תקציבי לסבסוד העלייה בתעריפים.

האם התעריפים בישראל יקרים?

השאלה היא כמובן למי. מאחר שמדובר בתעריף קבוע, שלא משתנה על-פי הכנסה, הוא בוודאי משפיע באופן שונה על אוכלוסיות שונות. אין ספק שהוזלה של תחבורה ציבורית יכולה לסייע למי שנסמך עליה. אולם, התחבורה הציבורית מסובסדת בישראל בכ-85%, שיעור גבוה בהרבה ממדינות ה-OECD, שם התחבורה הציבורית יקרה יותר לצרכנים. צריך להזכיר שבמדינות אלו, גם השירות שניתן טוב יותר, תשתיות התחבורה מפותחות יותר, והממשלות מסבסדות מנגנונים חברתיים שונים, שבישראל הם לא מסובסדים.

עד כמה מחיר התחבורה הציבורית משפיע על ההחלטה לנסוע בו?

סקרים ומחקרים שערך משרד התחבורה מציגים תמונה דומה לידע המצטבר במחקר העולמי בתחום: מחיר התחבורה הציבורית, בוודאי כשמדובר בחצי שקל לפה או לשם, לא ישפיע על החלטתו של אדם לזנוח את הרכב הפרטי ולהשתמש בתחבורה הציבורית. למעשה, אמינות ומהירות הם אלו שיכריעו, לצד צמצום הביקושים לכלי רכב פרטיים.

איך עושים זאת? מתגברים את התחבורה הציבורית ומייחדים לה נתיבים בלעדיים, כך שזמני הנסיעה יהיו קבועים, ו"מקשים" על מי שמחליט בכל זאת לבחור ברכב פרטי באמצעות מדיניות חניה ומסים. בינתיים, בישראל, האמינות בתחבורה הציבורית דווקא נשחקת ולא משתפרת, ותקציב תוספות השירות באוטובוסים הוקפא, משום שהוא היה מותנה בהחלת חוק אגרות הגודש - חוק לו רגב מתנגדת.

איך פתאום יש עלייה? רק לפני שלושה חודשים שרת התחבורה הצהירה על רפורמה בתעריפים

בחודש מרץ האחרון, נכנסה לתוקף רפורמת "צדק תחבורתי", שעלותה כ-300 מיליון שקל בשנה. הרפורמה העמיקה את ההנחות לאוכלוסיות שונות - לפריפריה (יישובים המוגדרים במדד הפריפריאלי 1-5), לצעירים בגילים 18-26 ולחיילים משוחררים, שנוסעים בחינם. הרפורמה הזו נכנסה לתוקף כשנתיים בלבד לאחר שרפורמה קודמת התחוללה בתעריפים בתקופת הממשלה הקודמת, אשר כונתה "דרך שווה", אליה רגב התנגדה. הרפורמה הקודמת "בלעה" את ההתייקרות שאמורה הייתה לחול במחירי התחבורה הציבורית, והרפורמה הנוכחית, שמעמיקה את הסבסוד הממשלתי, לא מנעה את ההתייקרות.