בשנת 2024 יותר מהוכפל מספר חברות נאט"ו שהגיעו ליעד הברית של תקציב ביטחון שעומד לפחות על 2% מהתמ"ג, והסתכם ב־23 מדינות. כך עולה מדוח שפרסמה בשבוע שעבר מחלקת הסטטיסטיקה של נאט"ו. כמו כן, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שממוצע תקציב הביטחון של מדינות הברית עומד ביעד.
● בלעדי | אוניית כלא מארה"ב: הפתרון היצירתי שנבחן עבור אסירי הנוח'בה
● טכנולוגיית יירוט הרחפנים הרוסית החדשה שקיימת גם בישראל
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג סיפר כי חברות הברית באירופה וקנדה הגדילו במצטבר את הוצאות הביטחון הכוללות שלהן ב־18%. "זו העלייה הגדולה ביותר זה עשרות שנים", ציין המזכ"ל, שרק בפברואר העריך שרק 18 מדינות בברית יגיעו השנה לרף 2%. בין אותן מדינות שהגיעו ליעד השנה נמצאת גרמניה, שלא הגיעה לשיעור כזה מאז תחילת שנות ה־90. תקציב הביטחון שלה עומד, על פי נאט"ו, על 90.5 מיליארד אירו (כ־97.2 מיליארד דולר).
מדינה בולטת נוספת שהגיעה ליעד היא הולנד, שראש ממשלתה בכ־14 השנים האחרונות מארק רוטה צפוי להחליף את סטולטנברג ב־1 באוקטובר. המנהיג הפוליטי הוותיק ביותר באיחוד האירופי יקבל את הברית בידיעה כי מבין 23 חברות נאט"ו שחצו את השיעור הנדרש ישנן 16 חברות באיחוד, וארבע מועמדות אליו: אלבניה, צפון מקדוניה, מונטנגרו וטורקיה.
תקציב הביטחון שהוביל הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן מהווה כיום 2.09% מהתמ"ג, בהשוואה ל-1.58% לפני עשור ו־1.86% ב־2020, וצפוי להתייצב ברמה זו. בד בבד, בשנה החולפת רשמה טורקיה עלייה בולטת בהוצאות הביטחון (44%), שהציב אותה במקום השלישי מבין הצומחות בשיעור שנתי - כשלפניה נמצאות צ'כיה ורומניה. ארדואן נדרש להסיט השקעה כה נרחבת משום שצבאו הוא השני בגודלו (481 אלף חיילים), לאחר ארה"ב (1.3 מיליון חיילים).
הטריגר להיערכות: רוסיה
התייצבותן של 20 חברות ברית מאירופה מבין ה־23 שעומדות ביעד, מעידה מעבר לכל ספק על השפעת רוסיה, וההפנמה בעקבות פלישתה לאוקראינה בפברואר 2022 כי היבשת נדרשת להיערך. ב-2021, טרם אותה פלישה, אך ורק שש מדינות עמדו ביעד.
שמונה מדינות עדיין לא הגיעו להוצאה של 2% מהתמ"ג על ביטחון, כשאיסלנד הוסרה מהחישוב שביצעה מחלקת הסטטיסטיקה של נאט"ו, משום שאינה מחזיקה בצבא. מבין אותן מדינות שיש ברשותן צבא אך לא הגיעו ליעד בולטת איטליה, שתקציב הביטחון שלה השנה מסתכם ב־1.49% מהתמ"ג - עלייה של 0.3% ביחס לאשתקד. מבין יתר חברות הברית שלא הגיעו ליעד נמנות עוד שש מדינות מהאיחוד האירופי, בהן ספרד ופורטוגל, וקנדה עם 1.37% בלבד.
זהו שיעור זניח ביחס להשקעה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בתקציב הביטחון של מוסקבה. מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) העריך לפני חודשים ספורים כי תקציב הביטחון הרוסי ל־2024 יצמח ב־29% לכ־12.8 טריליון רובל (כ־140 מיליארד דולר). זה סכום שמהווה כ־7.1% מהתמ"ג וכ־35% מתוך כלל הוצאות הממשלה. מחלק מאותו תקציב אדיר נהנית סין, שלפי סטולטנברג מספקת למוסקבה 90% מרכיבי המיקרו־אלקטרוניקה שלהם זקוקה רוסיה עבור טילים, טנקים ומטוסים.
מול הוצאות העתק של פוטין לטובת "הנעת" מכונת המלחמה שלו, חמש מדינות בלבד מנאט"ו עלו על 3% מהתמ"ג: פולין (4.12%), ארה"ב (3.38%), יוון (3.08%), לטביה (3.15%) ואסטוניה (3.43%). מרבית השיאניות הללו גובלות ברוסיה, אך כאמור מתקשות להתקרב לשיעור ההשקעה של פוטין - על אף האיום המוחשי יותר מבנות ברית אחרות.
טראמפ פחות מרוצה
מי שקרוב לוודאי פחות שבע רצון מצמיחת תקציבי הביטחון של חברות נאט"ו הוא נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שהביקורת שלו כלפי חברות שלא עומדות בהתחייבויותיהן הכספיות לברית תופסת מקום מרכזי בקמפיין לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר. באיחוד האירופי שורר חשש שהגיבוי שהן זוכות לו מממשל ביידן יפחת אם הנשיא לשעבר יחזור לבית הלבן.
"לא אגן על חברות נאט"ו", הצהיר טראמפ באחד מאירועי הבחירות. "למעשה, אעודד את רוסיה לעשות ככל העולה על רוחה. אתם מוכרחים לשלם. אתם מוכרחים לשלם את החשבונות שלכם". לא רק בוושינגטון קמו נגדו מבקרים, אלא גם ממטה נאט"ו בבריסל. "האמירה שבנות הברית לא יגנו האחת על השנייה מערערת את הביטחון של כולנו", ביקר סטולטנברג את טראמפ.
אם וכאשר טראמפ ייבחר לנשיאות, המדיניות שלו תימצא בין הפטיש לסדן. מחד גיסא, בנות הברית האירופיות וקנדה מספקות כמחצית מהסיוע הצבאי שמגיע לאוקראינה, תוך שסטולטנברג הציע לנשיא וולודימיר זלנסקי סיוע שנתי בסך 40 מיליארד אירו (כ־43.4 מיליארד דולר) מדי שנה לטובת שדרוג הצבא. היקפי סיוע שלא נראה כי נשיא ארה"ב לשעבר תומך בהן.
מאידך גיסא, המדיניות של טראמפ כוללת הצבה של ארה"ב בראש סדרי העדיפויות. לפי מזכ"ל נאט"ו, במהלך השנתיים האחרונות החברות האמריקאיות היוו מקור לשני שלישים מההזמנות הביטחוניות האירופיות - בסך כולל של יותר מ־140 מיליארד דולר. ספק גדול אם נשיא ארה"ב לשעבר ירצה לוותר על מקור הכנסה אדיר שכזה, בעת שהוא בחדר הסגלגל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.