בכיר לשעבר במשרד האנרגיה מגבה את מנכ"ל נגה: "אין מספיק כושר ייצור"

סערת דבריו של מנכ"ל נגה - ניהול מערכת החשמל, שאול גולדשטיין, בנוגע לאי ההיערכות של מדינת ישראל למלחמה ממושכת וההליך להדיחו, בהובלת יו"ר הדירקטוריון סמי תורג'מן, ממשיכה להיות נושא השיחה המרכזי בענף האנרגיה. בכיר לשעבר במשרד האנרגיה והתשתיות, בדומה לגורמים נוספים בענף, מביע את הסכמתו בשיחה עם גלובס עם דבריו של גולדשטיין, ואומר: "הוא צודק, גם אם היה יכול להתבטא אחרת. לא צריך לעסוק בשאלה האם שאול דיבר בצורה דיפלומטית או לא, אלא בשאלה האם אפשר לסמוך על משק החשמל".

● המנכ"ל שחשף חשש מהפסקת חשמל בדרך להדחה: מה קרה מאחורי הקלעים
● המומחים מאשרים: משק החשמל בישראל לא מוכן למלחמה ממושכת
● 3,000 שקל לגנרטור: הביקושים מזנקים, ולא רק בצפון הארץ

אותו בכיר לשעבר מציין כי למשק החשמל יש פערי היערכות רבים מול אותו מתאר שעליו דיבר גולדשטיין, של מלחמה בעצימות מלאה עם חיזבאללה. "מדינה במלחמה לא מתחילה לריב מי דיבר על מה, אלא מכינה את המשק לעתיד", הוא מוסיף. לדבריו, ישראל צריכה לשאוב דוגמה מאוקראינה, שאיבדה במלחמה מול רוסיה כמחצית מכושר ייצור החשמל שלה - כולל הכיבוש הרוסי של תחנת הכוח הגרעינית זפורוז'יה: "נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מוטרד מהביטחון האנרגטי".

בעקבות החשש לביטחון האנרגטי של קייב, הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (EBRD) הודיע לפני כשלושה שבועות על מתן מימון בסך 300 מיליון אירו לאוקראינה, בעבור שיקום יכולות ייצור החשמל. ככלל, נראה כי זלנסקי ואנשיו כבר עוסקים בכל מה שישראל צריכה לעשות: ביזור משק האנרגיה, כולל הטמעת אנרגיות מתחדשות מאסיבית, פיזור יחידות ייצור והקמת מיקרו־גרידים.

"כדי לייצר הגנה על האנרגיה למבני ציבור, כולל, למשל, קופות חולים, צריך שיהיו לוחות סולאריים על הגג", אומר הבכיר לשעבר. "אפילו אוקראינה, עם מעט השמש שלה, הולכת לכיוון. זה יעניק חסינות למערכת החשמל, כמו בעזה, שם אין תחנת כוח פעילה אבל יש חשמל, כי מחברים את הסולאר לשכונה". בדרך זו אפשר ליצור מיקרוגרידים (רשתות חשמל זעירות) רבים, שאיתם כל בניין יכול להפוך לאי אנרגטי. בין השאר, עבור משימה זו, האיחוד האירופי תרם לקייב, באמצעות גוף ההגנה האזרחית שלו, 15 אלף פאנלים סולאריים מחברה שוויצרית.

מדינת ישראל לא סובלת כרגע ממחסור כרוני בחשמל, אף שכזה עלול להיווצר בין השנים 2029-2028. בד בבד, בעיה שהיא כבר כרונית בענף האנרגיה המקומי, היא אי העמידה ביעדי הייצור מאנרגיות מתחדשות שהמדינה קבעה לעצמה. ביעד ל־2020 עמדו רק ב־2022 (10%) וב־2023 הגיעו ל־12.5% - כאשר מעוניינים ב־2025 להגיע ל־20% - יעד שככל הנראה לא יושג.

לצד בעיית היעדר גיוון מקורות הייצור, ישנה בעיה לא פחות חמורה בעת מלחמה, של היעדר ביזור המיקומים. מדינת ישראל מתבססת על ריבוי תחנות כוח גדולות והיעדר תחנות כוח קטנות. באוקראינה כבר הבינו את הצורך בביזור של יחידות ייצור קטנות, ולכן קיבלו מהמאגרים של האיחוד האירופי יותר מ־1,000 יחידות מיקרוגנרציה, שמבוססות על סולר. אלו, אמנם, מזהמות בעת הפעלתן, אך שימוש בריבוי יחידות זעירות שמפוזרות בשטח מקשה על האויב בפגיעה באספקת החשמל.

"אם מפזרים טורבינות ניידות בכל מיני מקומות, אז הסיפור סגור", מסביר הבכיר לשעבר במשרד האנרגיה. "העתיד טמון באנרגיות המתחדשות, אבל צריך גם לגוון את התמהיל. למדינת ישראל אין מספיק כושר ייצור, כשגם האספקה לגוש דן לא מספיק מגוונת".

בסיכומו של דבר, הוא קורא לממשלת ישראל ללמוד מזלנסקי וליצור תוכנית חירום לאומית. "אפשר לפרוס בבתי עלמין לוחות סולאריים, כולל בסמוך לגוש דן. מעבר לכך, מדינת ישראל מתבססת על ייצור מגז טבעי, כשראינו ב־7 באוקטובר כיצד השביתו את אסדת תמר לחודש. האסדות מתבססות על עובדים זרים, שלאחר שיגורים צפויים במהרה לרצות לעזוב. צריך לחשוב כיצד מאחסנים את הגז ומגוונים גם אותו. צריך להכין את המשק בצורה אחרת".

"מצב משק החשמל - חור בגדר"

בתוך כך, היום (ג'), מתקיימת הוועידה התשיעית לאנרגיה ולכלכלה, שם תופס מצב משק החשמל בישראל מקום מרכזי.

לראשונה, מאז פרוץ הסערה בנוגע לגולדשטיין ולדבריו, יו"ר נגה תורג'מן התייחס לנושא במהלך הוועידה. "אנרגיה היא הכרח קיומי של החיים שלנו וחלק חשוב מהביטחון הלאומי של ישראל. כולם יודעים שמערכת החשמל נמצאת בבנק המטרות של חיזבאללה - זה לא סוד", אמר תורג'מן. "מערכת הביטחון צריכה לעשות הכל כדי לפגוע ביכולת המדויקת המאיימת על תשתית החשמל. האתרים הקריטיים במערכת החשמל נמצאים תחת הגנה כפולה ומשולשת, והם בעדיפות גבוהה, גם ביחס לאתרים אסטרטגים אחרים. כאשר מתכוננים לפעולה, צריך להיות מתואמים - אנו לא סותמים לאף אחד את הפה, אבל צריך לדעת איך מביעים את הדעות".

בנוגע לתוכנית פיתוח משק החשמל, יו"ר נגה הוסיף כי "חייבים להגדיל את ההספק המותקן במשק כדי להגדיל את היתירות והתחרות. בראש ובראשונה, חייבים לקדם במהירות וביעילות את שתי התחנות שאמורות לקום במרכז הארץ. עד 2035, עוד 2,100 מגה-וואט לפחות, ועד 2040 עוד הספק מותקן של 5,000 מגה-וואט לפחות".

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, התייחס גם הוא למוכנות משק החשמל למלחמה במהלך הוועידה. "הסיכוי לפעולה משמעותית בצפון עולה", אמר כהן, "הקווים האדומים נחצו. התרחיש הצפוני מביא לביתנו אתגרים רבים, ואנחנו לא יושבים בחיבוק ידיים. לאורך השנים ובעיקר מה-7 באוקטובר, נערכו עשרות דיונים בנושא. תרחיש העלטה של מעל 48 שעות הוא נמוך מאוד. אנחנו פועלים בהגנה אקטיבית של חיל הים והאוויר. אנו כבר לא תלויים רק בשתי תחנות כוח באשקלון ובחדרה. יש עשרות תחנות כוח ברחבי הארץ. מילאנו את המלאים של פחם וסולר. פרסנו מאות גנרטורים ברחבי הארץ".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אמר כי "שאול גולדשטיין שאמר דברים חשובים לא נמצא כאן - אני אמשיך את דבריו - מצב רשת החשמל הוא חור בגדר. כשרוצים ביטחון אנרגטי, זה אפשרי. צריך לבזר את משק האנרגיה - לאפשר לבתים פרטיים, לעסקים וליישובים לעבור לאנרגיה סולארית".

לדבריו, "מתי נוכל לעשות זאת - אין לי מושג. הגענו לתקרת זכוכית בישראל ואי אפשר לחבר יותר מתקנים סולאריים לרשת. זה מתחיל באישור תוכניות פיתוח לרשת, באיחור אחרי שנים ארוכות, וגם אז לא ברור מתי זה קורה ומבוצע. מי שעוקב אחרי הפיתוח ומה קורה שיש עיכוב - זה חור שחור של 40 מיליארד שקל".