קיבלתם דירה בירושה? האם היא תחולק עם בן הזוג במקרה של גירושים

בית המשפט המחוזי קבע כי אף שהדירה ניתנה בירושה לבעל, היא תיכלל במסגרת איזון המשאבים הכולל ותחולק לשני בני הזוג, בין היתר כיוון ששימשה למגורי הצדדים במשך 18 שנים

איור: Shutterstock
איור: Shutterstock

הכותב עוסק בדיני משפחה ומשמש יו"ר (משותף) פורום דיני משפחה בלשכת עורכי הדין

נסיבות העניין: בשנת 1991 עלו בני הזוג לארץ, ארבע שנים לאחר שנישאו בחו"ל. עם עלייתם ארצה קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר רמלה, שם עבד הבעל, ושם נולדו ארבעת ילדיהם. בשנת 2005 רכשה אמו של הבעל דירה ברמלה, ובני הזוג וילדיהם עברו לגור בדירה מיד. לאורך השנים ביצעו בדירה שיפוצים משמעותיים, שכללו בין השאר הוספת קומה ששימשה כיחידת דיור עבור אחד מילדיהם.

האב גילה שהילדה איננה בתו וביקש לבטל את העברת הדירה לאשתו: מה קבע בית המשפט?
נתן לבתו דירה במתנה ודרש אותה בחזרה לאחר גירושיו. מה קבע בית המשפט?
שאלות ותשובות | בני זוג גילו לשוכרים פוטנציאליים כמה שכר דירה הם משלמים. האם הם חשופים לתביעה?

ב־2014 הלכה לעולמה אמו של האיש, ובצוואתה הורתה כי הדירה תוענק לבנה, וזו נרשמה בהמשך על שמו בלבד. כעבור שנים מספר נפרדו בני הזוג, ובשנת 2020 הגישה האישה תביעה רכושית שבמסגרתה דרשה לקבל, בין היתר, חצי מהדירה וכן רבע מיליון שקל שהתקבלו בחשבון בעלה. לטענתה, הבית נרשם על שם האם המנוחה באופן פיקטיבי ומטעמי מיסוי. עוד היא טענה כי הם שיפצו את הבית כמה פעמים, דבר המלמד על השיתופיות בו.

האיש טען כי לא היה להם כסף לרכישת הבית, מאחר שטרם מכרו דירה אחרת בהרצליה, וכי הנכס ניתן לו בירושה. נוסף לכך טען כי השיפוצים שנערכו בבית היו מינימליים.

החלטת בית המשפט לענייני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה פסק כי במסגרת איזון המשאבים יחלקו בני הזוג הן בדירה והן בסכום ירושה בסך רבע מיליון שקל שקיבל האיש מאמו המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה פסק כי האישה הוכיחה קיומו של "דבר מה נוסף" שיעיד על כוונת שיתוף בבית המגורים. לפיכך מדובר בנכס משותף. על אף שהאיש ירש את הזכויות בו מאמו המנוחה בתקופת הנישואים, והנכס רשום על שמו, הוכח כי הוא התכוון לשתף בו את אשתו לאחר פטירת אמו.

הובהר כי על אף שחוק יחסי ממון מחריג מהאיזון המשאבים נכסים שהתקבלו בירושה (וגם במתנה), הרי שלדירת מגורים משותפת ניתן מעמד מיוחד, ויש להקל על בן הזוג הטוען לשיתוף בה מכוח כוונת שיתוף ספציפית אחרי שיעלה בידו להוכיח "דבר מה נוסף" המלמד על כוונה זו.

בנוגע לרבע מיליון השקלים שהאיש טען כי אמו הורישה לו ואשר צוינו בצוואתה, בית המשפט קבע כי אין ראיות להעברת הסך הנזכר מעיזבון האם המנוחה והותרתו באופן ייחודי לשימוש המערער.

החלטת המחוזי: בית המשפט המחוזי מרכז דחה את ערעורו של האיש על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, תוך הדגשת העובדה שבני הזוג היו נשואים במשך 35 שנים, ושגם לאחר פטירת אמו של האיש המשיכה המשפחה להתגורר בבית, והיה ברור לצדדים כי הוא נכס המשותף להם.

הובהר בפסיקה כי יש צורך בהוכחת "דבר מה נוסף" לצורך החלתו של שיתוף בנכס חיצוני. הקריטריונים והמבחנים שנבחנים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה בהקשר לנכס עצמו (טיבו של הנכס - היותו משמש למגורים או עסקי, עלותו ומידת ההשקעה המשותפת בו), והשנייה מתייחסת לבני הזוג עצמם (האם מדובר בנישואים ראשונים, אורך הנשואים, טיב מערכת היחסים ועוד).

ביחס לנסיבות הקשורות בנכס, ניתנה חשיבות רבה בפסיקה להיות הנכס הספציפי דירת המגורים של בני הזוג, מתוך תפישה לפיה דירת המגורים אינו נכס ככל הנכסים, והיא מהווה את "גולת הכותרת" של תא המשפחתי.

פרשנות: מפסק הדין האמור ומפסקי דין נוספים שעסקו בסוגיה ניתן ללמוד שתי מסקנות עיקריות: ראשית, גם אם אדם מקבל בירושה ו/או במתנה במהלך החיים המשותפים נכס מקרקעין, אם הוא משקיע בו מכספים משותפים או יוצר מצג כלפי בין הזוג האחר כי מדובר בנכס משותף, הנכס יכול ויהפוך לנכס משותף על אף רישומו בפועל. הדברים יפים שבעתיים כשמדובר בדירת מגורים, במיוחד כשהיא בלעדית, והצדדים התגוררו בה ו/או השקיעו בה כספים משותפים. ובאשר לכספי ירושה, למי שמעוניין לשמור אותם לעצמו מבלי לשתף את בן זוגו, יש לדאוג להפקיד אותם בחשבון בנק נפרד ולא לשתף את בן הזוג האחר.

28976-10-23