ברגע שההכנסה שלך הגיעה ל־75 אלף דולר בשנה, האם הגעת לשכר השיא הדרוש לאושר? לא בדיוק. המספר, המצוטט לעתים קרובות, של 75 אלף דולר (110 אלף דולר בדולרים של היום) מגיע ממחקר של שני חתני פרס נובל משנת 2010. מחקר עדכני יותר מצביע על כך שאולי אין הכנסה של משק בית שבה האושר מגיע לשיא, וכי הכסף שלנו עשוי להשפיע על הרגשות שלנו גם הרבה מעבר לסף הזה.
● המנכ"לית שרוצה לטפל באחת הבעיות שהכי מטרידות גברים
● ראיון | הוא כתב רב מכר על ישראל, היום הוא מפחד להסתובב בארה"ב
● ראיון | הם נפגשו בטכניון והחליטו להקים חברה. היום היא שווה מיליארדים
● מחקרים חדשים מגלים: האם צפייה בטלוויזיה בלילה באמת הורסת את השינה?
יכול להיות שיש משהו כמו מדרגות מס של אושר: כשם שחלק השכר שאתם נהנים ממנו מתוך סך ההכנסות שלכם הופך קטן יותר ויותר ככל שאתה עולים בסולם ההכנסה, כך גם קטן שיעור האושר שנגרם לכם ביחס לאותן ההכנסות.
"יהיה זה שגוי לחלוטין לצמצם את המרדף אחר האושר למרדף אחר כסף", אמר מאט קילינגסוורת', עמית בכיר בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה. "בו בזמן, יהיה זה שגוי גם לא להתייחס כלל לכסף כאל גורם משמעותי".
בדומה לכלל "10,000 השעות" של מלקולם גלדוול, הקובע שכדי להיות מומחה בתחום כלשהו עליך להקדיש עשרת אלפים שעות לאימון, המדע שמאחורי 75 אלף הדולר היה מורכב יותר מהגרסה שנתקעה בראשם של אנשים. המספר הוא זה שנשאר כי קל לתפוס אותו, וכי הוא נקשר בחרדות הנוגעות למרדף אחר כסף. גם זה היה שגוי, אומרים כמה חוקרים.
הרבה מהמחשבות על הנושא הזה לא ניתן לסכם במספר אחד, אלא ב־10 מילים: כסף קונה אושר, עם תשואה שהולכת ופוחתת, ואין מספר קסם.
כסף קונה אושר
אנשים עם הכנסה גבוהה יותר נוטים להיות מאושרים יותר ביומיום ובסך הכול, כך מצאו מחקרים רבים על אמריקאים. המספר של 75 אלף דולר, המבוסס על יותר מ־450 אלף תשובות של אמריקאים לסקר של גאלופ, חל אך ורק על מצב הרוח היומיומי. הערכת החיים הכוללת של אנשים הייתה גבוהה יותר עם הכנסה של מעל ל־120 אלף דולר למשק בית, מאשר הכנסה שגובהה ממש מתחת למספר זה, כך מצא המחקר המקורי.
מחקרים מאוחרים יותר הטילו ספק בנתון של 75 אלף דולר. בשנת 2021, השתמש קילינגסוורת' בנתונים שמדדו יותר דרגות של אושר מאשר במחקר המקורי ומצא שמצבי הרוח היומיומיים המשיכו להשתפר כשההכנסה עלתה מעל ל־75 אלף דולר (בדולרים של שנת 2010).
לאחר מכן הוא שיתף פעולה עם דניאל כהנמן ז"ל, אחד ממחברי המאמר ב־2010. בסופו של דבר הם הסכימו שהממצא של קילינגסוורת' מ־2021 היה נכון.
השגת יותר כסף גורמת לאנשים להיות מרוצים יותר מחייהם, כך מראים מחקרים אחרים. מאמר משנת 2020 ב־Review of Economic Studies בחן את הזוכים בלוטו בשוודיה ומצא שהעלייה בשביעות הרצון עדיין ניכרת, גם יותר מעשור לאחר הזכייה.
בישראל דווקא מי שמשתכרים פחות - מאושרים יותר
בעוד שרוב המחקרים על הקשר בין אושר לבין הכנסה כספית בוצעו בארה"ב, גם בישראל יש כמה אנקדוטות ששווה להתייחס אליהן.
קודם כל, ישראל תמיד מדורגת במקומות הראשונים במדד האושר של מכון גאלופ ואוניברסיטת אוקספורד. במדד העדכני, לשנת 2024, ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם, אחרי ארבע מדינות סקנדינביות ומעל הולנד, נורווגיה, לוקסמבורג ושוויץ. ההיסטוריון גיל טרוי טען בטור דעה ב־WSJ ש"ישראלים רודפים אחרי האושר דרך המשפחה והקהילה, בהרגשה של 'מושרשות' ובתחושת מטרה".
בכל הנוגע להכנסות, ב־2014 "פאנלס פוליטיקס" ערכו סקר ושאלו ישראלים כמה הם מרוויחים, ו"האם אתה מאושר מהחיים שלך?". מאלו שהרוויחו עד 4,000 בחודש בלבד, 22% השיבו שהם מאושרים מאוד. ברמת ההכנסה הבאה, בין 4,000 ל־8,000 שקל, שיעור זה יורד ל־10% בלבד, ועולה רק ל־19% בין 8,000 ל־15 אלף. רק בדרגת ההכנסה הבאה, של מעל 15,000 שקל, שיעור המאושרים מהחיים עלה ל־28%.
"מדדי אושר עלולים להיות מוטים תרבותית"
למה דווקא אלו שמרוויחים הכי מעט מדווחים על אושר? אולי חלקם חרדים, שמדווחים הרבה יותר על אושר מאשר אחרים על פי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. 61% מהחרדים דיווחו על הרמה הגבוהה ביותר של שביעות רצון מהחיים, לעומת 24% מהיהודים הלא חרדים.
ייתכן שנתונים אלו מטים במידה מסוימת את סטטיסטיקות האושר הישראליות, ובכתב העת Greater Good של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ד"ר אמיליאנה סימון תומאס פרסמה מאמר הטוען שמדדי אושר עלולים להיות מוטים תרבותית, בשל תפיסות של חברות שונות של "מהו אושר", ולמשל האם מדובר בהישג אינדיבידואלי או קהילתי. ייתכן שסיבות כאלו מטות את התשובות של חרדים, ואולי ישראלים ככלל, לשאלוני אושר.
הקשר בין כסף לאושר ברור, אך לא פשוט. ניואנס אחד הוא שכסף חשוב לאושר, אבל לא במידה רבה מאוד. מכיוון שרוב האנשים חיים ברצועה צרה למדי של ספקטרום האושר, יש בדרך כלל צורך בגידול משמעותי בהכנסה כדי לייצר את העליות המשמעותיות ביותר בתחושת האושר.
נוסף על כך, החוקרים לא מצאו במדויק מדוע כסף רב יותר קשור לאושר רב יותר. ההסבר המוביל של קילינגסוורת' הוא: זה לא מה שהכסף קונה, אלא הבחירות שהוא מאפשר.
גם לאושר עצמו יש השפעה על מצבם הכספי של אנשים. על פי מחקר משנת 2012 בכתב העת PNAS, אלו שדיווחו על אושר גבוה יותר כמתבגרים הרוויחו יותר כסף בסביבות גיל 30, גם בהתחשב ברקע הסוציו־אקונומי שלהם.
ככל שההכנסה שלך גדלה, כל דולר משנה פחות מבחינת האושר שלך. ההשפעה של העלאה בהכנסות על האושר של אדם קשורה יותר לשינוי באחוזים מאשר בסכום הכספי. אם השכר שלך הוכפל מ־50 אלף דולר ל־100 אלף דולר, יהיה עליו בדרך כלל להיות מוכפל שוב ל־200 אלף דולר כדי ליצור עלייה דומה ברמת האושר, לפי המחקר של קילינגסוורת'.
איימי גראבל הייתה לחוצה בעבר בנוגע לכמות הכסף בחשבון הבנק שלה וליכולתה לכסות עסקאות יומיומיות. אבל דאגותיה הכספיות שככו כאשר הכנסתה עלתה מכ־65 אלף דולר ל־100 אלף דולר בשש השנים האחרונות. היא שילמה חלק מהלוואות הסטודנטים שלה וקנתה בית. מנהלת המוצר בת ה־42 מאורגון סיטי, אמרה שהיא לא מפנטזת על קפיצה לדרגת השכר הבאה. הסיבה לכך, בין השאר, היא שהשינוי שהיא כבר חוותה, כשעברה מחוסר יציבות ליציבות, משמעותי יותר עבורה. "המקום שבו אני נמצאת כרגע נראה לי מושלם", היא אמרה.
ישנם כאלה שהעלאה לא תשפיע עליהם במיוחד. במחקרם של קילינגסוורת' וכהנמן משנת 2023, האושר הפסיק לעלות אצל אנשים שהכנסותיהם הגיעו אל מעל ל־100 אלף דולר בקבוצות מסוימות, והתחיל לעלות אפילו מהר יותר עבור קבוצות אחרות.
"הכסף פשוט חשוב יותר לאנשים מסוימים, מאשר לאחרים", אמר קילינגסוורת'. כעת הוא חוקר אילו תכונות אחרות עשויות לחזות את ההבדלים הללו.
יש מספרים, אין קסם
אין מספר קסם - במיוחד לא 75 אלף דולר - שהחוקרים מסכימים עליו כנקודה שבה האושר מפסיק לעלות עם ההכנסה. כמה מחקרים, כמו אלה של קילינגסוורת', מוצאים שאין נקודה כזו, או לפחות שהם לא מצאו אותה בנתונים הזמינים. אולי היא קיימת ברמות הכנסה שאין מספיק נקודות נתונים עבורן, כמו 1 מיליון דולר או יותר.
"קשה לערוך מחקר על העשירים מאוד", אמר ג'סטין וולפרס, כלכלן מאוניברסיטת מישיגן. "הם לא רבים והם לא אוהבים להשיב לסקרים". חוקרים אחרים אומרים שמעבר לרמה מסוימת של שכר, האושר למעשה מגיע לישורת.
גם אם תהיה עוד דחיפה קטנה לרמת האושר, "היא תהיה זעירה כל כך שלא תהיה לה כל משמעות", אמר יאן עמנואל דה נווה, פרופסור לכלכלה בבית הספר לעסקים סעיד באוניברסיטת אוקספורד, החוקר שלומות (well-being).
ובכל זאת, הרעיון של משכורת המעניקה אושר מרבי הוא מושך. אנגוס דיטון, המחבר השני של המחקר משנת 2010 וחתן פרס נובל, אמר שהוא חושב שאחת הסיבות לפופולריות של המספר 75 אלף דולר היא שנראה שהוא בהישג יד עבור רבים. "אולי אנשים אוהבים לחשוב שהעשירים מאוד לא נהנים עד כדי כך מהעושר שלהם", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.