פרקליטות מיסוי וכלכלה סגרה את התיק נגד חברת שיכון ובינוי בחשד למתן שוחד לעובדי ציבור. במקביל הוגש היום (ה') כתב אישום במסגרת הסכם טיעון נגד חברת-הבת אס.בי.איי תשתיות בגין עבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה על חוק ניירות ערך.
במסגרת ההסדר, חברת-הבת תודה בביצוע העבירות, והצדדים יעתרו להטיל עליה קנס בגובה 10 מיליון שקל. בנוסף, יחולט סכום של 250 מיליון שקל (שכבר מצוי בידי המדינה מאז 2018) מחברת SBI International Holdings AG, חברת-בת שוויצרית של אס.בי.איי תשתיות.
● קנסות כבדים ומאסר על-תנאי: גזר הדין של בכירי שיכון ובינוי לשעבר
● הבעלים איבד כ-3 מיליארד שקל משווי מניותיו, והמנכ"ל שתוגמל ב-60 מיליון שקל משלם את המחיר
יו״ר דירקטוריון שיכון ובינוי, נתי סיידוף מסר: "אני שמח שהפרשה הישנה שנמשכה שנים ארוכות הסתיימה בסגירת התיק נגד החברה. עכשיו פנינו קדימה במלוא המרץ".
תשלומים לא נאותים
החקירה הגלויה החלה בשנת 2018 בחשד להעברת תשלומים לעובדי ציבור באפריקה תוך ניהולם במערכת הנהלת חשבונות נפרדת ואי-מתן גילוי אודותיהם בדוחות החברה. זאת לאחר שבשנת 2008 נכנס תיקון בחוק העונשין שקבע עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר כדי לקדם פעילות עסקית. החקירה הסתיימה כבר לפני חמש שנים, אך ההחלטה אם להגיש כתב אישום התעכבה זמן רב. בשנת 2021 הוחלט לסגור את התיק נגד בעלת השליטה דאז, שרי אריסון.
בדצמבר האחרון בכירי החברה - בהם המנכ"ל לשעבר עופר קוטלר - חתמו על הסדרי טיעון עם עונשים מקלים ללא מאסר. במקביל, נסגר התיק נגד רוית ברניב, לשעבר יו"ר שיכון ובינוי; יהודה אלימלך, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי SBI; וחזי קטן, לשעבר יועמ"ש שיכון ובינוי.
על-פי כתב האישום נגד חברת-הבת, לפני כניסת התיקון לתוקף נהגו חלק מהחברות בקבוצה לבצע תשלומים לגורמים במדינות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלה, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
בעקבות התיקון החברות פעלו לאחר כניסת התיקון לתוקף לאימוץ קוד אתי ותוכנית אכיפה ולהטמיעם במדינות הפעילות. לצד זאת, באותה עת ובעיקר עד שנת 2012, קשרה חברת אס.בי.איי תשתיות קשר עם אורגנים שונים בחברות שלא להפסיק את מתן התשלומים. התשלומים השיאו לחברות תועלת.
לפי כתב האישום, נוכח מבנה הקבוצה, שיכון ובינוי איחדה לדוחותיה הכספיים שפורסמו לציבור את דוחות אס.בי.איי תשתיות, אשר איחדה את דוחות חברת SBI שווייץ שבבעלותה וכללה בהם את התשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, וציינה בהם כי "להערכת ההנהלה, תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".
לפי האישום, הצהרות אלה ניתנו על אף שאס.בי.איי תשתיות הייתה מודעת להשלכות האפשריות של התשלומים שלא כדין על עסקיה, ולכך שדוחותיה הכספיים יאוחדו בדוחות שיכון ובינוי. בכך לא קיימה שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ את הוראות חובות הדיווח של תאגידים.
מאסר על-תנאי וקנסות של מיליונים
בניגוד לחשדות שנחקרו תקופה ארוכה, אף חברה מקבוצת שיכון ובינוי לא תורשע בעבירות של שוחד לעובדי ציבור זרים והלבנת הון. כאמור, בדצמבר 2023 הוגשו כתבי אישום במסגרת הסדרי טיעון נגד ארבעה בכירים בקבוצה: עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר; משה לחמני, היו"ר לשעבר; ובכירים בחברות-הבת, דן שחם ורוני פלוך.
במסגרת ההסדר הודה פלוך בקשירת קשר לפשע ועבירה לפי חוק הלבנת הון, והוסכם על עונש של 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על-תנאי, קנס של חצי מיליון שקל וחילוט בגובה 2.3 מיליון שקל. שחם הודה בקשירת קשר לפשע וסיוע לרישום כוזב, והוסכם על עונש של 5 חודשי עבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס של 200 אלף שקל. קוטלר הודה בקשירת קשר לפשע ועבירה לפי חוק ניירות ערך, והוסכם על מאסר על-תנאי וקנס של 3 מיליון שקל. לחמני הודה באי-קיום הוראות בדוח לבורסה, והוסכם על מאסר על-תנאי וקנס של 1.5 מיליון שקל.
קוטלר, שחם ופלוך הואשמו כי קשרו קשר עם אורגנים בחברות על-מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על-ידי חברות-הבת של SBI שווייץ, למרות שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים, שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק מטופל על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
הטיפול בהסדר הובל על-ידי עו"ד הילה תירוש, היועצת המשפטית של שיכון ובינוי, אשר מטעמה נמסר: "אני מבקשת להודות לעורכי הדין פיני רובין, ארז הראל ולירון קרס ולעורכי הדין בעז בן-צור וז'ק חן, שניהלו את המגעים להסדר והביאו אותו לכלל סיום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
