למרות החולשה במניה, מנכ"ל גאוזי אופטימי: "זו נקודת אור כשחברה ישראלית, בזמן מלחמה, מנפיקה בנאסד"ק"

שוק ההנפקות בוול סטריט מתאושש מעט, אך הוא רחוק מהשיא. בסך הכול 39 חברות הונפקו ברבעון השני של השנה, לעומת 118 ברבעון המקביל בשיא של 2021. התנאים בשוק מאלצים חברות מסוימות לוותר על הנפקה ברגע האחרון, ביניהן למשל חברת מחזור האלומיניום Novelis וחברת התרופות Telix.

● ניתוח גלובס | הנאסד"ק מול S&P 500 ראש בראש: במי עדיף להשקיע?
● האקזיט הישראלי שהקפיץ את מניית חברת החזקות הביומד
● לפי 12 אלף המלצות אנליסטים - אלה המניות שלא כדאי למכור

מי שכן הצליחה להנפיק היא דווקא החברה הישראלית גאוזי  (Gauzy), שגייסה בחודש שעבר 75 מיליון דולר לפי שווי של 319 מיליון דולר (אחרי הכסף). מדובר בהנפקה הישראלית המשמעותית הראשונה בנאסד"ק מאז הנפקת אודיטי טק (לשעבר איל מקיאג') בקיץ שעבר.

גאוזי הוקמה ב־2009 על־ידי המנכ"ל אייל פסו ומנהל הטכנולוגיה הראשי אדריאן לופר. היא פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת שליטה במעבר אור דרך משטחים שקופים, בעיקר זכוכית.

"זו נקודת אור כשחברה ישראלית, בזמן מלחמה, מנפיקה בנאסד"ק בתקופה ששוק ההון האמריקאי מאוד בררן", אומר המנכ"ל פסו (44) בראיון לגלובס. "זה אומר משהו על האופי הישראלי, על החברה, על העובדים והטכנולוגיה, וזה נותן לנו ביטחון שנצליח לעבור כל מכשול. יש עולמות טכנולוגיים שבהם מספיק רק להגיד משהו ולגייס 100 מיליון דולר, אצלנו החיים יותר קשים. אבל אפשר לעשות הכול, למרות הקושי".

היו משקיעים שהתלהבו מהחברה אבל אמרו שלא ישקיעו כי אתם מישראל?
"ישראל בכותרות מסיבות לא טובות כרגע. לא אמרו לנו שום דבר כי האמריקאים מנומסים, אבל אני בטוח שהיו משקיעים ש'התאהבו' בנכס ולא השקיעו כי אנחנו מגיעים מאזור מלחמה. גם המצב הפוליטי מאוד לא יציב בשנים האחרונות. אני בטוח שיש כאלה שמחכים לקחת פוזיציה בהמשך.

"שאלו אותנו שאלות על redundancy של הייצור (עודף ייצור שנועד למנוע בעיה אם אין יכולת לייצר במקום מסוים, ש'ח'ו') במדינות אחרות, ונתנו תשובות. בדיוק כשהיינו ברוד־שואו היו הפגנות מטורפות נגד ישראל בקמפוס של אוניברסיטת קולומביה, ושני רחובות משם חברה ישראלית מנפיקה. זה סיפור יותר גדול מהחברה עצמה. כלכלה היא הרבה פסיכולוגיה, והצלחנו בתקופה הזאת להראות שיש אמון בטכנולוגיה ובחברה ישראלית".

הטכנולוגיה של גאוזי, שעדיין רושמת הפסדים גדולים, כוללת פולימרים וננו־חלקיקים שהחברה מפתחת בעצמה, ומטמיעה אותם בתוך הזכוכית שמגיעה לבסוף לשוקי התעופה, הרכב והארכיטקטורה וכבר משולבת בייצור סדרתי. בין הלקוחות של גאוזי יש ענקיות כמו בואינג, איירבאס, דאימלר ו־BMW.

 הצללת חלון במטוס / צילום: FOTOLIA

במקביל, היא מפתחת מערכות עזר לנהג (ADAS) עבור נהגי רכב מסחרי. אנליסטים של ברקליס שהחלו לסקר את מניית החברה בימים האחרונים מעריכים שהיא תצמח השנה להכנסות של 108 מיליון דולר, לעומת 78 מיליון דולר ב־2023 - שנה שהסתיימה בהפסד של 79.3 מיליון דולר.

בחודש שחלף מאז ההנפקה נפל מחיר המניה של גאוזי ב־35%, ומשקף לחברה שווי של 207 מיליון דולר.

פסו, המחזיק כיום ב־4.5% ממניות החברה, אומר כי "עשינו את ההנפקה מתי שהיה נכון לחברה. את המעבר מפרטי לציבורי צריך לעשות ולא לחכות שהסביבה תשתפר".

לפני שלוש שנים, בתקופת ההייפ של הספאקים, קיבלתם הצעות להתמזג לספאק?
"היו הצעות. מזל שלא עשינו את זה. כמעט נפלנו, אבל החלטנו ללכת בדרך המלך. ספאק לדעתי זה מודל עקום. את התיקון של השוק כולם סופגים אבל זה תיקון בריא, שוק ההון 'מקיא' את החברות הלא אמיתיות ונותן שווי אמיתי לחברות המנופחות".

"קנינו חומרי גלם והתחלנו לשחק"

פסו ולופר הכירו כשעבדו שניהם בתחום הפיתוח בחברת הטכנולוגיה אלווריון בימיה הגדולים. איך מגיעים שני מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה להקים חברה שמפתחת ננו־חלקיקים? פסו מספר כי "אני תמיד הייתי קצת יזם, למרות שלא ידעתי מה הכיוון. ניסיתי לפתור בעיה בדירה שלי בתל אביב: זה היה בניין באוהאוס שעבר שיפוץ והאדריכל החליט על זכוכית חלבית.

"ברחוב ריינס יש עצי פיקוס ענקיים יפים בני 100. אני גרתי בקומה ראשונה ואם הייתי פותח את החלון היה יפה לראות, אבל מבחוץ יכלו להסתכל לתוך הבית שלי. רציתי משהו שיכול להיות גם שקוף וגם אטום. ראיתי שקיים פתרון מאוד יקר, שעלה אז 3,000 אירו למ"ר, ובארץ לא היה מי שיתקין. שאלתי את עצמי למה זה כל כך יקר ולא נגיש, ולמה הפתרון הוא רק של זכוכית חלבית. זה עניין אותי".

 אטימת חלון רכבת / צילום: גאוזי

יחד עם לופר, הם החליטו לחקור את הנושא. "רציתי כפתור שיוכל להפוך שקוף לאטום ולהפך. אנחנו לא כימאים אבל קנינו חומרי גלם והתחלנו לשחק, והבנו שאפשר להציג פתרון משופר מאוד שלא חייב להיות מאוד יקר".

פסו אומר כי הפתרון של גאוזי קשור גם לאלקטרוניקה, התחום ממנו הגיעו: "המוצר שלנו הוא סוג של קבל. החומר שאנחנו מפתחים הוא ננו־חלקיקים שזזים ומפעילים שדה אלקטרומגנטי, ממש כמו שערים שנפתחים ונסגרים בצורה ננומטרית". לדבריו, ישראל ידועה מאוד בתחום הננו־טכנולוגיה, הכימיה והנדסת החומרים באקדמיה, אך אין הרבה תעשייה שהתפתחה מזה.

מאיפה הגיע השם Gauzy?
"זו מילה די אזוטרית באנגלית, שמצביעה על מצב ביניים בין שקוף לאטום. הדבר הראשון שעשינו בחברה היה לייצב את החומר על מצב ביניים, שבו נניח 50% מהאור עובר. אגב, בניו יורק טיימס לוקחים כל חודש מילה באנגלית ומסבירים אותה. במקרה כשהיינו ברוד־שואו, הם הסבירו את המילה Gauzy".

לפני ההנפקה ההערכות היו שגאוזי תשאף לשווי של כחצי מיליארד דולר, אך היא גייסה כאמור לפי 319 מיליון דולר "בלבד". בברקליס שהחל לסקר את המניה השבוע נוקבים במחיר יעד של 24 דולר, יותר מכפול מהיום, מחיר המשקף שווי של כ־460 מיליון דולר.

כאמור, מאז ההנפקה המניה נפלה, אך פסו אופטימי. לדבריו, "אנחנו פחות מודאגים מהטווח הקצר. אנחנו עובדים על זה שמי שקונה מניית גאוזי, יהיה מרוצה בטווח הארוך. אנחנו מתרכזים בביצועים ומאז ההנפקה לא השתנה כלום.

"ממה שאנחנו מבינים, היה מסחר של משקיעי ריטייל, לא של המשקיעים המוסדיים. בנוסף היה לחץ גדול על מניות small cap (חברות קטנות) בחודש האחרון. מי שמסתכל על הביזנס של החברה נשאר, ואני חושב שבסוף הדברים יתאזנו. ברור שהיה עדיף שהמניה תעלה, אבל אני מעדיף שמי שהשקיע בנייר ולא בחברה ייצא החוצה. ברגע שיבינו בשוק את המוצרים, ואת זה שהטכנולוגיה שלנו היא בבסיס של כל כך הרבה שווקים ושאנחנו רק בתחילת הדרך, נוכל לעשות פלאים".

תמריצים לבנייה ירוקה בארה"ב ואירופה

גאוזי פועלת באמצעות ארבע חטיבות: ארכיטקטורה, אוטומוטיב (רכב), תעופה ו־safety-tech: "החזון שלנו הוא לאפשר שליטה באור בצורה חשמלית ומדויקת, זה גם עניין של נוחות אבל גם של שליטה באנרגיה, ויש לכך חשיבות מאוד גדולה", מסביר פסו. "בעולם הבנייה, היום בניין מצופה בזכוכית, וצריכת האנרגיה הכי גבוהה בבניין היא לקרר ולחמם אותו. אם יש בניין בניו יורק, כשבחוץ מינוס 20 מעלות אבל השמש זורחת, אנחנו יכולים לדאוג להכניס את האינפרא־אדום וכך לחמם, ולהיפך בקיץ.

"יש חקיקה משמעותית בארה"ב שמגיעה גם לאירופה, שנותנת תמריצים אמיתיים במיסוי של בנייה ירוקה. אם מטמיעים זכוכית חכמה לפי הגדרות מסוימות שאנחנו עונים עליהן - בפועל הזכוכית הופכת לכמעט חינמית בבנייה". גאוזי נבחרה לספק את הטכנולוגיה שלה לבניית מגדל חדש של הנהלת חברת המדיה National Geographic בוושינגטון; בארץ הטכנולוגיה שלה משולבת בין היתר בקמפוס החדש של Wix ובבית החולים איכילוב.

בחטיבת האוטומוטיב של החברה, הרכב החשמלי מייצר לדברי פסו צמיחה גדולה. "מכיוון שהבטריות תופסות מקום למטה, אין הרבה מקום לראש והגג הוא מזכוכית", הוא מסביר. "אין מקום למשהו מכני ברכב חשמלי. התלונות המרכזיות הן שהשמש קופחת על הנוסעים, וגאוזי יכולה לפתור את זה". כיום יש יותר ויותר זכוכית ברכב, והטכנולוגיה של גאוזי משולבת כאמור אצל ענקיות כמו BMW ודאימלר ולפי הערכות עשויה להודיע על זכיות נוספות בעתיד הקרוב.

בחטיבת התעופה גאוזי היא ספקית של בואינג ואיירבאס, ושל עוד יצרניות מטוסים פרטיים. לדברי פסו, "עולם התעופה מאוד קטן. חברת Gentex שנסחרת בנאסד"ק בשווי של כמעט 8 מיליארד דולר מייצרת דגם אחד (של חלונות חכמים למטוסים, ש'ח'ו') לאיירבאס. חלון של מטוס זה התנאים הכי קשים, וכשאתה מספק את הטכנולוגיה למעשה אי אפשר להוציא אותך, זה להרבה מאוד שנים, כך שהראות (visibility) שלנו קדימה מאוד ברורה".

בתחום הזה גאוזי עושה הכול, מפיתוח החומר ועד הייצור והאספקה של חלון למטוס, ובחטיבות האחרות היא אחראית לפיתוח הטכנולוגיה שיצרנים משלבים במוצריהם. פסו משווה את זה לעוגה: "בתעופה, אנחנו מכינים לא רק את העוגה אלא גם את הקמח והסוכר".

החטיבה הרביעית של גאוזי עוסקת ב־safety-tech ובה היא מפתחת מערכות ADAS (מערכת עזר לנהג) - קצת בדומה למובילאיי, אך לאוטובוסים ומשאיות.

איך מגיעה חברה שעוסקת בטכנולוגיה לעולם הזכוכית, לפתח מערכות עזר לנהג?
"כשהמציאו את הרכב לא הייתה בו זכוכית. כשהרכב התחיל לנסוע מהר יותר, התקינו שמשה קדמית כדי שלנהג לא ייכנס אבק לעיניים. כשהרכב התחיל לנסוע גם אחורה, שמו מראות ברכב. עולם ה־ADAS רוצה לתת לנהג 'עוד עיניים' על הכביש. היום זה מראות. המראה האחורית ברכב היא אלקטרו־כרומית, כדי שלא יהיה סינוור. זה למעשה רכיב בטיחותי שיש בכל רכב. לפני ההנפקה, קנינו חברה צרפתית שמייצרת בין היתר מראות מאוד מורכבות לרכב מסחרי. הבנו שמראות לאט־לאט נעלמות מהרכב, ופיתחנו מערכת שמחליפה את המראה ב־ADAS".

למעשה, במקום מראות צד יש באוטובוס מערכות שמצלמות לנהג ומשדרות לו את הנעשה סביב הרכב, ואף יכולות להתריע לו על הפרעות או לחשב לו מרחק מרכב אחר למשל. מערכת כזו עולה סביב 4,000־5,000 דולר.

"אנחנו היחידים בעולם שמעבירים מערכות תחבורה ציבורית שלמות ממראות ל־ADAS", אומר פסו. "יש היום כבר 3,100 אוטובוסים אדומים בלונדון עם המערכת הזאת, שמקטינה תאונות וגם חוסכת בתצרוכת דלק וחשמל".

"רוצים להעמיק את השורשים בישראל"

לאחר שגייסה כסף בהנפקה, פסו לא פוסל חיפוש חברות נוספות לרכישה, גם בישראל. הכיוונים שהוא מציין הם חברות שמייצרות חומרי גלם שיכולים לסייע לגאוזי בייצור, או חברה שמשלימה את המוצרים של גאוזי. לדוגמה, חברה שתוסיף פתרון CCTV שיתריע אם מישהו שאינו הנהג מתקרב לרכב החונה, או חברה שתוכל להשתמש במידע הרב שנצבר במערכת - למשל מקומות שמועדים לתאונות בעיר - ולספק אותו לעירייה.

"אנחנו מוגדרים industrial-tech, ויחסית לעולם שלנו אנחנו נחשבים לחברה שצומחת במהירות ומקבלים מכפילים לפי זה. נוצר ארביטראז' בין מה שאנחנו שווים לבין חברות לואו־טק שיכולות להיות חשובות עבורנו, כך שזה יכול לייצר הזדמנויות רכישה פנומנליות", הוא אומר.

ברבעון הראשון הצגתם הפסד נקי של 18.5 מיליון דולר ו־EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) שלילי של 2.8 מיליון דולר. מכיוון שאנחנו כבר לא ב־2021, סביר להניח שמשקיעים שאלו אתכם ברוד־שואו על הדרך לרווחיות.
"לא היינו יכולים להנפיק אם לא היינו קרובים לרווחיות. היום יש לנו חטיבה אחת רווחית ברמת ה־EBITDA, וברמת החברה נגיע לזה בקרוב. הצגנו צמיחה בהכנסות בכל הפעילויות, יש לנו חוזים ארוכי־טווח, ההוצאות ההוניות שלנו (CAPEX) יחסית קטנות ובקווי הייצור שלנו יש לנו עוד לאן לגדול על הבסיס הקיים".

איפה אתה רואה את החברה בעוד 3־5 שנים?
"נמשיך להיות מובילים עולמיים, ונתפוס יותר ויותר נתח בעולמות הגדולים שאנחנו משרתים. אנחנו רוצים להמשיך להיות חברה שהבסיס שלה בישראל. מאוד הייתי רוצה לתת יותר תעסוקה לאנשים בעולמות הכימיה והנדסת החומרים, ושתהיה תעשייה סביבנו. קשה לקחת את גאוזי ולהעביר למדינה אחרת, בניגוד לצוות סייבר או AI שקונים אותו ותוך 12 שעות יכולים להעביר לכל מקום. חברה תעשייתית מכה שורשים, והייתי שמח להעמיק את השורשים בישראל, ולהיות עוד מקור גאווה".