ג'ו ביידן: "הו, בחייך, למבקרים אין מושג על מה הם מדברים"

הכותרות לא משתנות זה היום העשירי: חרדה מתעצמת מפני מצבו של הנשיא ג'ו ביידן, הבוקעת לא רק מאמריקה כי אם גם מאירופה, ערב ועידת הפסגה של ברית נאט"ו, המתכנסת השבוע בוושינגטון. הרוב הגדול של משתתפיה לא להוטים לחזור ולפגוש את דונלד טראמפ בשנה הבאה, ולשמוע מפיו עד כמה הוא סולד מפני עצם הרעיון של נאט"ו.

● ראיון | הכלכלן שלוחש באוזני נשיאי ארה"ב: "אני מעריץ של ישראל כמעט בכל היבט" 
● "נער הפוסטר" שעוזר לימין הצרפתי להחליק את התדמית הבעייתית 

בשורות מפלגתו של הנשיא מוסיפים לקוות שהוא יוותר על מועמדותו לנשיאות בהקדם האפשרי, כדי שיהיה אפשר להתחיל ללא דיחוי את תהליך החלפתו. תאריך היעד הוא 19 באוגוסט, יום כינוסה של ועידת המפלגה הדמוקרטית בשיקגו.

בימים ראשון ושני חברי קונגרס של המפלגה משני הבתים ייפגשו וירטואלית, כדי לדון באפשרות של לחץ משותף על הנשיא. במהלך השבת עלה לחמישה מספר צירי בית הנבחרים הקוראים בגלוי להחלפת ביידן.

אבל הנשיא ומקורביו עומדים בכל התוקף על נחישותו להישאר. הוא אמר את זה בראיון טלוויזיה חיוור בליל שבת, הוא צעק את זה בעצרת בחירות במדינת וויסקונסין, הוא אומר את זה במסרי התרמה ברשתות. הוא כמעט לא משאיר פתחי מילוט. הייתכן שבסוף שרשרת ארוכה של לא, לא ולא עומד כן, או אולי? הכול ייתכן, אבל לפי שעה לא ניתן הסימן.

קשה להחליט אם קשי העורף של הנשיא הוא ביטוי של עוצמה, או של חולשה; האם הוא מפריך את ההנחות על הידרדרותו הגופנית והשכלית, או שהוא דווקא מוסיף להן תוקף.

ההישג הגדול: המצב לא הוחמר

הסקרים לא עושים רושם על הנשיא, וגם לא הביקורת מתוך המפלגה. לפחות זה מה שהוא אומר. הוא נקלע לבועה שבה הוא מוקף בתמיכה, באהבה ובהסתרה שיטתית של כיוון נשיבת הרוח. ביטוי מעניין לדרגת הניתוק של אנשי הנשיא מהמציאות נמסרה בסוף השבוע בלשון של מקצוענים אמיתיים.

על פי אתר politico.com, בכירי מטה הבחירות שלו הפיצו מזכר המסביר את ירידתו הלא-תלולה בסקרי דעת הקהל בעקבות כשלונו בוויכוח הטלוויזיה עם טראמפ לפני עשרה ימים. אין צורך להיחפז בהסקת מסקנות, מייעצים כותבי המזכר, ו"יידרשו מספר שבועות כדי לקבוע איך הוויכוח השפיע על המרוץ".

"מספר שבועות" הם נתח זמן גדול וקריטי, כאשר נשארו רק שישה שבועות עד הוועידה הדמוקרטית. הוועידה הזו היא הפורום שבו יהיה ניתן להחליף את ביידן. אמריקאים בדרך כלל בוחרים את מועמדיהם לנשיאות בתהליך הנמשך שישה חודשים, בבחירות מקדימות בכל 50 המדינות. שישה שבועות הם זמן קצר מאוד אפוא, ואם הוא יתקצר עוד יותר, המפלגה תתקשה לנהל הליך סדור של בחירה ושל מינוי. יתר על כן, הוועידה הרפובליקאית תתכנס כבר בשבוע הבא, ונקל לשער שהיא תעשה חוכא ואיטלולא ממצבו של הנשיא, ותציג אותו כרפה-שכל.

קשה להאמין שטענת הנגד הבולטת ביותר של הנשיא ושל אנשיו היא שהמצב לא הורע במידה ניכרת לאחר העימות הכושל. אבל זו לא היתה הכוונה. מטה ביידן הוא שיזם את העימות, קבע את התאריך ואת המקום, וניסח את הכללים. כל זה היה מיועד לשנות את הדינמיקה של מסע הבחירות לאחר חודשים של פיגור בסקרים.

והנה בימים שלאחר העימות, שלושה סקרים מרכזיים הראו כי הנשיא מפגר ב-6% אחרי יריבו. זה אמנם פער הניתן לסגירה, כבר היו דברים מעולם, אבל זה פער ברור ועקיב, ולא ברור מה בדיוק יסגור אותו. הטענה שהמצב לא הורע היא מגוחכת על פניה, מפני שעצם הכישלון להיטיב אותו שקול כנגד הרעה.

 שער וול סטריט ג'ורנל, 6 ביולי: ''ביידן דוחה בנחישות את הקריאות שיוותר על מועמדותו''

"האם זה שווה את הסיכון?"

הנשיא עצמו העניק ביום שישי ראיון לרשת ABC. כאשר המראיין, ג'ורג' סטפנופולוס, הזכיר לו את פיגורו בסקרים, ביידן השיב "אני לא, אני לא קונה את זה". סטפנופולוס תהה, בעודף עדינות, "האם זה שווה את הסיכון?". ביידן השיב: "אינני חושב שיש מישהו המתאים יותר ממני להיות נשיא או לנצח במרוץ הזה".

ביידן נשאל אז על הביקורת המוטחת בו, שהוא מעמיד את האינטרסים של עצמו מעל האינטרסים של ארצו. הנשיא משך בכתפיו. "הו, בחייך (come on)", הוא השיב לסטפנופולוס. "למבקרים האלה אין מושג על מה הם מדברים".

להלן סטפנופולוס ביזבז זמן יקר (הוקצבו לו 22 דקות, ללא עריכה), עד שהגיע לשאלה מהותית. "אם תשתכנע שאינך יכול להביס את טראמפ, האם תפרוש?". הנשיא השיב: "זה תלוי. תלוי אם ריבונו של עולם יירד, ויגיד לי את זה, אפשר שכך אעשה".

סטפנופולוס הקשה ושאל אם נוירולוג בחן את כושרו ההַכָּרָנִי (קוגנטיבי). "לא", אמר הנשיא, "איש לא אמר שיש צורך. הם אמרו שאני בסדר (I’m good)". המראיין הוסיף ושאל אם הנשיא ייאות לעבור בדיקה כזאת, ולפרסם את ממצאיה לתועלת הציבור.

"תראה", אמר הנשיא, "אני עובר מבחן הכרני מדי יום ביומו. כל יום יש לי מבחן. כל מה שאני עושה. אתה מבין, לא זו בלבד שאני מנהל מערכת בחירות, אלא אני מנהל את העולם […] למשל היום, לפני שהגעתי הנה, אני בטלפון עם ראש ממשלת - טוב, מה שלא יהיה, מוטב שלא להיכנס לפרטים, אבל עם נתניהו. ואני בטלפון גם עם ראש הממשלה החדש של אנגליה […]".

המראיין: "זה מה שאתה עושה, והעם האמריקאי עוקב, אבל הולכת וגוברת הדאגה לנוכח גילך ולנוכח בריאותך. וזה הטעם שאני שואל - כדי להניח את דעתם, האם תהיה מוכן לבדיקה רפואית עצמאית?".

ביידן השיב כי "נשאר הרבה זמן במערכת הבחירות. יש יותר מ-125 יום", ועל כל ענה המראיין כי "התשובה עכשיו היא אפוא 'לא', אתה לא רוצה בזה כרגע". "כבר עשיתי את זה", השיב ביידן.

דו השיח העקר הזה היה יכול להימשך עוד שעות מבלי להגיע לחוף מבטחים. הנשיא היה יכול להביא אותו אל קיצו אילו הסכים לבדיקה. אבל הוא לא הסכים, ובזה הבטיח שהספקות על בריאותו הנפשית לא ירפו ממנו, על חשבון עניינים שהוא קיווה להעמיד במרכז מסע הבחירות. הרעיון שיש לו "125 יום" להוכיח שאין בו דופי מעורר חלחלה בשורות הדמוקרטים, מפני שמה יקרה אם הדופי יימצא ביום ה-124? או אפילו ביום ה-24?

בהיעדר מעידה בולטת נוספת, ביידן יוכל להוסיף ולטעון שכשלונו מול טראמפ "יכול לקרות לכל אחד". הסימנים יוסיפו להתרבות שהוא עומד על סף תבוסה.