התעשייה האווירית הודיעה על עסקה אלמונית עם "צד ג'", אירוע
שקרה וקורה פעמים רבות בתעשיות הביטחוניות הישראליות. אולם, היקף
העסקה, מיליארד דולר לאורך תקופה של כחמש שנים, ונוכחות היו"ר עמיר פרץ במרוקו בעת פרסומה, מיד הצביעו כי מדובר באירוע חריג. ואכן, לפי דיווחים זרים, מדובר ברכש לוויין שעליו דובר בחו"ל בשנה החולפת.
● התעשייה האווירית דיווחה על עסקת ענק. מה הקשר לביקור של היו"ר במרוקו?
● בחצר האחורית של סין: המדינה שהציגה מערכת הגנה אווירית ישראלית
מרוקו היא רק אחת ממדינות הסכמי אברהם, אבל ההשפעה שלה על התעשיות הביטחוניות הישראליות היא המשמעותית ביותר. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי ישראל סיימה בין השנים 2023־2019 במקום התשיעי בטבלת היצואניות הביטחוניות בעולם. מכון המחקר מראה גם כי אף שרק בדצמבר 2020 נורמלו היחסים עם רבאט, ישראל תפסה את המקום השלישי בטבלת מקורות היבוא הביטחוני של מרוקו עם 11%.
האתגרים של מרוקו
מאז שמונה עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית, החברה הפכה לשחקנית ביטחונית משמעותית מאוד במרוקו. לפי דיווח של מכון SIPRI מלפני כחצי שנה, ברבאט רצו לרכוש מישראל שני לווייני אופק 13. אלו לווייני תצפית שנחשבים בין הטובים ביותר בעולם ומשמשים, למשל, את יחידת 9900 של צה"ל שאמונה על איסוף ומיצוי מודיעין חזותי־גיאוגרפי באגף המודיעין.
עמיר פרץ, יו''ר התעשייה האווירית / צילום: שלומי יוסף
זהו היה אירוע מעניין במסגרת התחרות העסקית בין החברות הביטחוניות הגדולות הישראליות לבין אלו הצרפתיות. המשמעות הישירה של השאיפה המרוקאית להשתמש בלווייני אופק 13, היא הסטה הצידה של איירבאס ות'אלס בתור הספקיות הקודמות של רבאט בתחום. חודשים ספורים לאחר מכן, החליט נשיא צרפת עמנואל מקרון להרחיק את החברות הישראליות מתערוכת יורוסאטורי היוקרתית בפאריס.
אף שלפחות הצהרתית ייחסו בצרפת את ההחלטה למלחמה בעזה, יש להניח כי עומדים מאחורי הצעד גם שיקולים עסקיים־מדיניים. נשיא צרפת הושפע, קרוב לוודאי, מהמכירה ההיסטורית של חץ לגרמניה תמורת 3.5 מיליארד דולר, ושל קלע דוד מתוצרת רפאל לפינלנד תמורת 316 מיליון אירו. עסקאות שכאלו מביאות לכותרות בעולם את הטכנולוגיות הישראליות, על אחת כמה וכמה שבניגוד לחלק הארי מהמערכות הצרפתיות - הן הוכחו באופן נרחב בשדה הקרב.
עסקאות אלו התווספו לרבות שנחתמו עם מרוקו. במקרה של התעשייה האווירית, למשל, היא מכרה את מערכת ההגנה האווירית ברק MX למרוקו בשנת 2022 תמורת 540 מיליון דולר. המערכת כוללת שלושה מיירטים: ברק MRAD - טווח של עד 35 ק"מ; ברק LRAD - עד 70 ק"מ; וברק ER - עד 150 ק"מ. כמו כן, בשנה שעברה דווח באתר "אינטליג'נס אונליין" כי החברה השלימה מסירת שלושה מל"טים מדגם הרון 1 למרוקו. עסקה זו היא יוצאת דופן משום שהיא נחתמה תמורת 48 מיליון דולר בשנת 2014, דרך מיזם משותף של תע"א עם קבוצת איירבאס.
שחקנית משמעותית נוספת בתחום הרכישות הביטחוניות של מרוקו היא בלו בירד, שמאז 2020 התעשייה האווירית מחזיקה ב־50% ממניות ממנה. בלו בירד סיפקה בשנים האחרונות מוצרים שונים למרוקו כמו החימוש המשוטט ספיי X, וכן וונדר B ות'אנדר B - מערכות בלתי מאוישות שממריאות ונוחתות אנכית. מנכ"ל בלו בירד, רונן נדיר, סיפר לאתר ZM באפריל כי החברה אף הקימה פס ייצור מקומי, שצפוי להתחיל לפעול בקרוב.
מבחינה הגיאו־פוליטיקה באזור, הרכישות הביטחוניות הנרחבות של מרוקו מישראל מאתגרות את רבאט בחודשים האחרונים יותר מאי פעם. עם זאת, למרוקו יש אתגרים ביטחוניים בלתי מבוטלים שדורשים את המענה, ובמרכזם אלג'יריה וסהרה המערבית. השכנה אלג'יריה היא ידידה ותיקה וקרובה של ארגוני הטרור הפלסטיניים.
ביולי אשתקד, בעת מבצע בית וגן, בכיר חמאס חאלד משעל נשא דברים במסגד הגדול באלג'יר, ובירך את אלג'יריה על "עמדתה ההירואית במאבק הפלסטיני" במחנה הפליטים ג'נין. בד־בבד, נשיא אלג'יריה עבד אל־מג'יד תבון הודיע על מתן 30 מיליון דולר לשיקום ההריסות.
אלג'יריה נחשבת למסייעת מרכזית של חזית פוליסריו הבדלנית,
ששואפת לשחרור סהרה המערבית מידי רבאט. זו עמדה שמנוגדת לזו של
ישראל, שלפני שנה הודיעה רשמית על הכרה בריבונות המרוקאית בסהרה המערבית.
מבקריה של מרוקו בנושא סהרה המערבית פועלים לאחרונה כדי להבליט את השימוש באמל"ח הישראלי בזמן מלחמת חרבות ברזל. עיתון "ל'הומניטה" הצרפתי, שמזוהה עם מפלגות השמאל במדינה, פרסם לפני כארבעה חודשים כי צבא מרוקו מפעיל מבסיס בשדה התעופה סמארה שבסהרה המערבית מל"טים שונים, ובמרכזם הרמס 900 והרמס 450 של אלביט. אותם המל"טים משמשים גם את ישראל כיום במלחמה.
לפני כשנה פורסם באתר "אינטרספט" מידע מפי פדריקו בורסרי, חוקר שמתמחה בטכנולוגיות בלתי מאוישות במרכז לניתוח מדיניות אירופית. לפי בורסרי, מרוקו מחזיקה בכ־150 כלי טיס בעלי יכולת המראה אנכית (וונדר B, ת'אנדר B וספיי X של בלו בירד), שלושה מל"טי הרון וחימושים משוטטים מדגם הארופ של התעשייה האווירית, וארבעה מל"טים מדגם הרמס של אלביט.
לא רק נשק
שיתוף־הפעולה הביטחוני הישראלי־מרוקאי לא מסתכם באמל"ח בלבד. כפי שנחשף בגלובס, הנחתת החדשה של צה"ל, אח"י קוממיות, הגיעה לישראל לפני כחודש מארה"ב - לאחר עגינת ביניים במרוקו לצורך תספוקת. במסגרת העצירה של הספינה בדרך הארוכה מנמל פסקגולה שבמיסיסיפי לבסיס חיל הים בחיפה, הצוות הצטייד בנמל טנג'יר בדלק ובאוכל לקראת המשך הדרך לישראל.
תחום נוסף ששתי המדינות והחברות מעורבות בו הוא עולם המחקר. התעשייה האווירית חתמה בשנה שעברה עם האוניברסיטה הבינלאומית של רבאט (UIR) על מזכר הבנות להקמת מרכז מצוינות בתחומי אווירונאוטיקה, בינה מלאכותית וחדשנות.
על סדר היום
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.